"טוב שנפגשנו"

השופט: הרשם הבכיר בנימין בן-סימון, בית משפט השלום בירושלים

המועד: יום שני, 31.10.2016, שעה 9:00

הנושא: תיקים אזרחיים

צריך להתחיל מזה שקצת קשה להתחיל. כלומר, קשה היה להתחיל את הדיונים בפני בנימין בן-סימון, כי הוא השופט הנודד. בית משפט השלום בירושלים קיבל את הבניין הישן שלו, במורד רחוב חשין, וחלק מהשופטים עברו אליו. שמו של בן-סימון מופיע כמי שאולמו מצוי בקומה השלישית, אבל שיטוט בה אינו מוצא לו זכר. אגב: באחד האולמות תלוי שם על הדלת, אבל השם שברשימת הדיונים הוא של שופט אחר.

בן-סימון לא נמצא גם בקומה השנייה. בסוף מישהו שולח אותי למזכירות, ושם מתקשרים לבניין הראשי ומתברר שהיום בן-סימון יושב בו. במודיעין של הבניין הראשי זה לא כתוב, צריך שוב להתקשר - ואז נמסר שבן-סימון קיבל את אולמו של השופט עבאס עאסי. אני מכיר את בית המשפט ונכנס ללא בדיקה ביטחונית - ולקח לי עשר דקות למצוא את האולם. מה יעשו בעלי הדין?

פשוט נורא: יאחרו. לכן, הדיון שנקבע לשעה 9:00 לא יכול להתחיל בזמן. עורך הדין של התובע הגיע ב-9:10, הנתבעת הגיעה חמש דקות אחריו, אבל עורך הדין שלה תקוע בפקקים. בן-סימון נכנס לאולם ופונה אליה: "תבררי את העניין, ניתן לך כמה דקות, תיכנסי ותאמרי לנו מה המצב, בסדר?". בן-סימון חוזר ללשכה, עורך הדין מגיע ב-9:22, מתנצל ובשעה טובה אפשר להתחיל.

"מה היה ביניכם?"

"תראו, רבותי, אני קראתי לכם לדיון היום, כי הרושם שלי הוא, שהתיק הזה יכול להיפתר בדרך מהירה יותר", פותח בן-סימון. "למה אני מתכוון? הוגש שטר לביצוע והוגשה התנגדות שמתבססת על עניין של זיוף חתימה". בא-כוחה של הנתבעת מסביר ובן-סימון משיב: "אז זה די מובן כך, זה גם היה הרושם שלי. טוב שנפגשנו. אני רוצה לשמוע אתכם כמה דקות ואתכם כמה דקות, ואני אתן החלטה ונקדם את התיק. אני רוצה שתציגו את הטענות, אחרי זה נחקור את הצד השני ונשמע את הגברת".

כעת מתברר במה מדובר. התובע אמור היה להתקין מערכת חשמל סולארית על גג ביתה של הנתבעת, וזו ביטלה את הצ'ק שנתנה לו. בן-סימון מבקש מהמתקין להסביר את שלבי העבודה כדי לדעת מה המצב בשטח. בן-סימון מכוון היטב בשאלותיו: "התשלום הראשון הוא על סכום הצ'ק? למה לגרסתך הוא בוטל? מה היה ביניכם שהביא לדעתך לבטל את הצ'ק? יש לך מושג? אינך יודע, בסדר. והמצב הוא שזה חוזה בראשית דרכו עם אבני דרך, שלא הגיע למיצוי וביצוע".

בא-כוחה של המזמינה טוען שהצד השני מכניס לתמונה את המערכת החוזית, ובן-סימון מגיב: "עניין החוזה נמצא פה ביסוד. זו הנקודה הבסיסית של הסיפור הזה. שטר לא פועל לבד, הוא לא מנותק ממציאות משפטית. השאלה היא מהי הטענה המשפטית שלך לגבי הטענה שלהם". הוא מאפשר למזמינה לדבר, מאט אותה בחיוך לצורך ההקלדה ומהסה את המתקין ובא-כוחו. "אני רוצה לדעת מה קורה עם השטר", ממקד בן-סימון את הדיון. "אדוני, זה מפריע לי", מעיר שוב בן-סימון לבא-כוחו של המתקין.

"השאלות ממוקדות, תשיבי לו"

בן-סימון מבין במהירות היכן הבעיה: "היום, מה שיש ביניכם זו התקשרות שבשלב מסוים הפכה לבלתי כדאית ולבלתי רלוונטית עבורך [למזמינה]. זה מה שחשבתי כשקראתי את המסמכים. יש מערכת חוזית בין הצדדים, ואני חושב שאפשר לסיים את הסיפור בגישור ביניכם, שתקיימו מו"מ ותגיעו להסכמה, ואם לא - נלך לישיבת הוכחות קצרה וניתן פסק דין.

"אני חושב שזו מערכת חוזית ברורה לגמרי, כאשר אני לא רואה פסול בהתנהגות של שניהם. לפעמים יש נקודה שהחוזה לא מתקיים, ובמקרה הזה נראה לי די הגיוני המהלך שלה וגם מצידו. השאלה היא האם אתם רוצים לדבר ביניכם". שני עורכי הדין מסכימים, ובן-סימון מתקדם: "אני אתן לכם עשר דקות, תדברו ביניכם, תנסו להגיע למשהו, ואם לא - אתן לך לחקור את הגברת בהסכמה. ואם כל זה לא יעזור, אני אקבל את ההתנגדות ונלך לישיבת הוכחות. אפשר לסיים את הסיפור הזה".

אלא שהצדדים חושבים אחרים, חוזרים ומודיעים שלא הגיעו להסכמה. בן-סימון מאפשר חקירות קצרות של שני הצדדים. "רק רגע, אני אסביר", הוא אומר למזמינה. "השאלות ממוקדות, תשיבי לו על השאלות". הוא מבקש מבא-כוחו של המתקין לסיים, מאפשר שאלה אחת בחקירה חוזרת ומסכם: "האם יש הסכמה להעביר את זה לסדר דין מהיר?". כעת יש לו שאלה מוזרה: "על מה סכום התביעה כולה?" - מוזר, משום שבן-סימון התכונן היטב לדיון. בכל מקרה, כל העסק הוא 8,500 שקל. הוא מכתיב החלטה במהירות, ולבסוף מבקש בחיוך מעורכי הדין לצאת יותר מוקדם מהבית כדי להגיע בזמן, כי הפקקים בכניסה לירושלים ידועים היטב.

כעת נדרש בן-סימון לבלבול סביב האולם שלו, כי הצד השני של 9:30 טרם הגיע. "יש בלבול", הוא מודה. "עשיתי כל מה שאפשר כדי להודיע, גם כאן וגם למטה. יש שיפוץ בבניין החדש, ועשיתי הכל כדי להודיע. אבל מי שצריך להגיע - להגיע".

השעה 10:00 ובן-סימון נדרש לתיק של סלקום נגד לקוחה שלא התייצבה. "יש לי תצהיר שהיא אומרת שהתחילה לשלם", אומר בן-סימון לבא-כוחה של החברה. היא מסבירה ומציינת שלנתבעת הומצאה הזמנה כדין. "כן, זה בדקתי", מאשר בן-סימון ומבקש לדעת מהו סכום החוב הנוכחי. הוא מאפשר לנציגת סלקום להציג בפרוטרוט את עמדתה ומתקדם: "הדברים ברורים, גבירתי. בואי תאמרי לי בבקשה. כרגע מה סכום החוב ומה מספר התיק בהוצאה לפועל. אני רוצה לקבל את התביעה ולהעביר את התיק להוצאה לפועל". מדובר ב-9,000 שקל, בן-סימון דוחה את הבקשה למתן רשות להתגונן ומציין: "בית המשפט רשאי לתת סעד כפי שעולה מתוך העובדות".



השורה התחתונה: בן-סימון מוכן היטב לדיונים, הוא סבלני ומאיר פנים, אם כי אין לו יותר מדי עבודה בשני התיקים. בראשון הוא אינו מצליח להביא את הצדדים להסכמה, וכנראה מגיע למסקנה שחבל על נסיונות השכנוע. בשני אין לו עבודה, אבל יש שופטים שהיו נותנים עוד דחייה - ואילו בן-סימון פועל כהלכה ונותן פסק דין כראוי.

מזג שיפוטי: 9.

יעילות: 8.