עולים לתוך בועה

עולים רבים מחליטים לעלות לארץ ישראל, מדינת היהודים, מתוך אידיאולוגיה ציונית. רבים מהעולים מארצות מפותחות כמו קנדה, אנגליה וארצות הברית רגילים לרמת חיים יחסית גבוהה במדינות מהן הם מגיעים והם עולים לארץ בידיעה שרמת חייהם עלולה לרדת. בכל זאת, ולמרות כל הקשיים האחרים הכרוכים בעלייה הם עוזבים את המוכר והידוע להם ועולים לארץ ישראל.

הקשיים בהם נתקלים העולים הם קשיי הסתגלות לחברה הישראלית. הם נדרשים ללמוד שפה חדשה, תרבות חדשה, למצוא עבודה, מקום מתאים לגור בו וכו'. אחד הקשיים הכי גדולים שעולים נתקלים בהם הוא תחושת הזרות שהם חשים כשהם מגיעים למקום החדש. באופן כללי, בני אדם הם יצורים חברתיים שמחפשים קהילה להשתייך אליה. עולים חדשים עזבו את כל החברים ואת כל בני המשפחה שלהם ולא מכירים אנשים כאן בארץ. מסיבה זו, עולים רבים עוברים לגור ביישובים או בשכונות שבהן קיימות קהילות של עולים ותיקים יותר, קהילות שיכולות לתמוך בהם במובנים רבים. העולים הוותיקים יכולים לסייע לעולים החדשים בקליטתם לארץ על-ידי הסבר על זכויותיהם כעולים וכאזרחים, הסבר על בתי הספר באיזור, עזרה בחיפוש עבודה ודברים נוספים, אך הדבר המשמעותי ביותר הוא שקהילה כזו מקנה לעולים החדשים תחושת שייכות כאן בארץ. קהילות אלה מאפשרות להם להזדהות עם העולים הוותיקים ולהרגיש תחושה של בית בזכות העובדה שיש להם חברים שמדברים באותה שפה ושיש להם את אותה התרבות. ניתן למצוא דוגמה לקהילת עולים כזו ביישוב חשמונאים, יישוב שלפחות 40% מתושביו הם עולים, ו35% מכלל האוכלוסייה עלו מארצות הברית (נכון לדצמבר 2015).

פער תרבותי

עם כל זה, ישנה בעייתיות במצב זה של קהילות המורכבות מרוב מכריע של עולים. מצב כזה שם את העולים בתוך בועה של התרבות שלהם והשפה שלהם, מה שמונע מהם להתשלב בחברה הישראלית הרחבה וללמוד עברית. בנוסף, נוצר פער תרבותי בין הישראלים לבין העולים ופער זה עלול להוביל להקמה של שתי קהילות שונות באותו מקום. הישראלים שגרים שם הופכים למיעוט, וישראלים נוספים מפסיקים לעבור לשם.

הפתרון לבעיה כזו שבה עולים לא משתלבים בחברה הישראלית הרחבה הוא ליזום פעילויות שמגשרות בין הישראלים לבין העולים באותן קהילות. למשל, פתרון שכבר קיים הוא תנועות נוער שמשלבות את הילדים העולים בחברה הישראלית. גם פרויקטים משותפים בקהילה, למשל ערב הורים, יכולים לשמש כמפגש בין עולים לבין ישראלים. במקומות כאלה חשוב גם שיהיה אולפן בו העולים יכולים ללמוד עברית.

לסיכום, אפשר מצד אחד להבין את העולים החדשים שעוברים לקהילות כאלה בגלל הצורך הטבעי להרגיש תחושה של בית, שייכות ותמיכה. אבל מצד שני, צריך לפעול למען השתלבותם של העולים בחברה הישראלית הרחבה ולגשר על הפער הקיים בין תרבות העולים לבין התרבות הישראלית כדי שהם יהפכו להיות כמו כל ישראלי אחר במדינה.