עד עכשיו זכינו לשתי נקמות מהנשיא אובמה, ואולי צפויות עוד נקמות קטנוניות עד שעות הצהרים של 20 ינואר כאשר הוא יחדל מלהיות נשיא ארה"ב. השתיים הן: החלטת מועצת הביטחון 2334 בעניין ההתנחלויות שהן בלתי חוקיות ומהוות מכשול לשלום, ונאום קרי שהתמקד בהתנחלויות כמכשול הגדול לשלום ולחזון שתי המדינות. ה"ימין" והממשלה התנפלו עליהן בחמת זעם, ואילו ה"שמאל" והאופוזיציה צהלו ושמחו. החשובה מבין השתיים היא החלטת מועצת הביטחון, הרבה יותר מנאום קרי. מדוע? כי קרי אמר והלך; כי דבריו, גם אם נאמרו "מדם ליבו" האוהב את ישראל כאחד ממאמרי הפרשנות, ימוגו ויתאדו; מחר יבוא שר חוץ חדש ויגיד ההפך. אבל החלטת מועצת הביטחון הממוספרת היא תמידית, היא עומדת, כמעט ואי-אפשר לשנותה במבנה הקיים של האו"ם; היא תמיד תוכל לשמש כלי מדיני ומשפטי והסברתי בידי כל החפץ בכך.
הבעיה החמורה בהחלטה זאת נעוצה לא רק בזה שהיא הכלילה את כל מזרח ירושלים והכותל המערבי במסגרת הטריטוריה שבה כל בניה היא בלתי חוקית, ובכך שראתה בהתנחלויות את האסון הכי גדול המחבל בשלום ומונע אותו- אלא גם בכך שהיא מיקמה את הטרור במקום נמוך ביותר בסדר החשיבות שלו, ונתנה לו משקל יחסי נמוך ביותר ביחס להתנחלויות.
שעה שהניסוחים לגבי ההתנחלויות הם חדים ומרובים, הרי הניסוחים לגבי הטרור הם מעורפלים וכוללניים, כאשר ראשית, הטרור אינו מוגדר ומאופיין כמכשול לשלום, ושנית, כאשר הטרור מוזכר ומגונה אין הוא מאוזכר במפורש כטרור פלשתיני או טרור של ארגוני טרור. למעשה, טרור פלשתיני-יוק!! ניתוח של הנושא מופיע בנייר מיוחד של "מרכז המידע למודיעין וטרור ע"ש
מאיר עמית" שבמרכז למורשת המודיעין. רק במבוא להחלטה (שאינו אופרטיבי) מוזכר כי כוחות הביטחון של הרשות הפלשתינית צריכים לנקוט בצעדים אפקטיביים נגד כל אלו שעוסקים בטרור.
מה עולה מזה?
ראשית, איום הטרור הפלשתיני, שגבה אלפי קורבנות שלנו, שטרפד את הסכמי אוסלו והסכמים אחרים, שהפך לנושא מרכזי אצל כל ישראלי כחלק מהשאיפה לביטחון ולשלום, ששיבש ניסיונות למו"מ ותוך כדי מו"מ, נדחק לקרן זווית. כמובן שאין גם זכר לחמאס.
שנית, לכן, די ברור שהפלשתינים יבינו שההחלטה אינה מחייבת אותם להתנער מהאלימות ומהטרור, ובוודאי לא מה"טרור העממי" של סכינים ודריסות ואבנים ובקבוקי תבערה.
שלישית, חכמי הדיפלומטיה הפלשתינית וכל שונאי ישראל גם יוכלו להסביר שהסעיפים הכלליים והעמומים המעטים בנושא הטרור, מכוונים למעשה נגד "הטרור הישראלי" והריסת הבתים שהוא מבצע.
מה הפלא שהחלטה זאת זכתה לתמיכה פלשתינית מקיפה וחריגה, כשכל ארגוני הטרור והחמאס והג'יהאד האיסלאמי ברכו עליה.
מסקנתי הסופית היא שהאמריקנים בלהט הנקם ועמדתם התמידית נגד ההתנחלויות, וכמובן גם בסיוע ישראלי מטופש עם חוק ההסדרה, נתנו ידם להחלטה חמורה ביותר מבחינת מדינת ישראל בתחום הטרור- החלטה הנותנת רוח גבית לטרור הפלשתיני ובוודאי ל"התנגדות העממית" של טרור סכינים. וכאן כמו שהתחלתי ליבת הבעיה שלנו: דברי קרי הם באוויר, החלטת מועצת הביטחון שרירה וקיימת.
מדוע עלץ השמאל? רק כי נתניהו ספג כאן מפלה, ולעזאזל עם המפלה של המדינה והרוח הגבית לטרור הפלשתיני? ומדוע הימין וממשלת ישראל התמקדו בהתנחלויות, ורק בהן, והתעלמו לגמרי מנושא הטרור? ברח מהם השכל הישר?
