הפחד של חלק מן האמריקנים מפני מי שאולי הצביעו בעד
דונלד טראמפ, כבר ראוי לכינוי "פוביה". ליתר דיוק, "oikophobia" - פוביית-בית, אם לתרגם את החלק הראשון של המונח מהשפה היוונית. חוסר הרציונליות של התגובות לנצחונו של טראמפ, מביא לפוביה הזאת - כותב גלן ריינולדס, פרופסור למשפטים באוניברסיטת טנסי וחבר בצוות בעלי הטורים של העיתון USA Today.
ריינולדס מביא כדוגמה פוסט שפרסם נד רזניקוף, עורך בכיר באתר ליברלי, ובו סיפר כיצד החל לחשוש משרברב שהזעיק לדירתו. הוא היה לבן בגיל העמידה, בעל מבטא דרומי וכזה שהגילויים על ההתערבות הרוסית בבחירות ממש לא הפריעו לו. רזניקוף אומר, שהפסיק לחשוב האם השרברב הצביע בעד טראמפ, והחל לשאול את עצמו האם האיש יודע ששם משפחתו הוא יהודי.
זוהי בדיוק ההגדרה של פוביה, כותב ריינולדס: פחד מוגזם ובלתי רציונלי. וכעת אנחנו מדברים על פחד כזה של אמריקני אחד ממשנהו.
עוד דוגמא? בבקשה. טיפ קריידר כתב במגזין The Week, שהוא אוהב את אמריקה ושונא את האמריקנים, שהציבור הוא עדר של מטומטמים, שאין טעם לנסות לשכנע אותםם שצריך רק לחכות עד שהם ימותו או יובסו. "להצביע לטראמפ זה משהו כמו רצח" - לא פחות ולא יותר, לפי קריידר.
ההתבטאויות הללו החמירו מאז הבחירות, אבל הן אינן חדשות - מציין ריינולדס. התיוגים המעמדיים הללו הולכים הרבה שנים אחורה. אנג'לו קודווילה כתב בשנת 2010, שהאמריקנים מבחינים בין "אנחנו" - הטובים ביותר והמבריקים ביותר - לבין כל היתר, שהם תת-רמה וגזענים.
דגלאס לייקוק, פרופסור למשפטים, כתב על מה שכינה "חברה מנומסת": להביע פחד מאפרו-אמריקני בלתי-מוכר זה דבר בלתי מתקבל על הדעת, אבל אותן רגשות כלפי לבן ממעמד הביניים יתקבלו בהבנה. ריינולדס מוסיף: "התשוקה להרגיש נעלה על הזולת היא מניע אנושי חזק, ולעיתים קרובות הוא הופנה כלפי לבנים מהמעמד הנמוך וממעמד הביניים. אבל זה לא מאוד מושך, ועלבון ייתקל בעלבון. אלו שעדיין נאבקים בכך שדונלד טראמפ יושבע לנשיא, צריכים להסתכל במראה". לאמר: הם אלו שיצרו את אווירת הפלגנות, שלא לומר השנאה, שעליה נישא טראמפ בדרך לבית הלבן.