ראיתי את התוכנית "המקור" בשבוע שעבר והתפעלתי מהופעתו של השופט בדימוס
יעקב צבן, שהיה סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים. יש סיבה לכך שגיליתי עניין מיוחד בתוכנית זו - הייתי במשך כעשרים שנה כתב סוכנות עתי"ם בבית משפט השלום ואחר כך בבית המשפט המחוזי בתל אביב והכרתי מקרוב את מערכת המשפט, ומאז יש לי עניין יתר בנעשה בה.
ברוך קרא ואביעד גליקמן, הפיקו תוכנית מיוחדת.
ראיתי לא פעם ולא פעמיים שופטים בדימוס מופיעים בטלוויזיה ומחווים דעתם על החלטות ועונשים שמטילים עמיתיהם היושבים עדיין בדין. הם מופיעים כאילו היו ערכאת ערעור ובסמכותם היה להחליט. לא כך בהופעתו של צבן. הוא דיבר על שלושה פסקי דין, שהוא בעצמו נתן והסביר לציבור מה היו שיקוליו. אינני זוכר הופעה אמיצה כזאת של שופט.
צבן ישב בדינם של השרים
יצחק מרדכי ושלמה בנזרי וראש הממשלה לשעבר,
אהוד אולמרט. את מרדכי שלח ב-2001 למאסר על תנאי בעקבות הרשעה בתקיפה מינית ומעשים מגונים, את בנזרי שלקח שוחד במיליוני שקלים שלח ב-2008 לשנה וחצי מאסר, ובבית המשפט העליון החמיר השופט
אדמונד לוי את עונשו לארבע שנות מאסר. את אולמרט זיכה במשפטו הראשון והרשיע במשפט השני ואז שלח אותו (עם חבריו להרכב) למאסר של שמונה חודשים.
מרדכי היה גיבור ישראל, שר בממשלה ומועמד לראש ממשלה. "אני זוכר שבמהלך המשפט יצחק מרדכי נהיה יותר ויותר רזה. אתה צריך להסתכל לו בעיניים וקודם כל לקבוע אם הוא אשם או לא. מה שנאמר כאן, שינה את מסלול חייו. מבחינתי זה שיקול חשוב בענישה שלו", דברי השופט.
"שלמה בנזרי סיים את הקריירה הציבורית שלו ולכן העונש שגזרתי עליו היה יחסית מתון. זה סוג של אמת פנימית, שבאה מבפנים".
ומה אתה אומר על כך שבית המשפט העליון כמעט שילש את עונשו?
"אני מקבל זאת קודם כל בהכנעה".
בסיבוב הראשון של אולמרט - הסביר צבן - לא הייתה הוכחה למה שימשו הכספים שקבל אולמרט מ
משה טלנסקי. בהעדר הוכחה, עולים הספקות. אן הציגו ב"המקור" את אולמרט מופיע בפני מצלמות הטלוויזיה אחרי זיכויו הראשון ומצהיר: "לא היו מעטפות ואין מעטפות. בית המשפט הכריע בצורה החד-משמעית ביותר: אין מעטפות כסף! לא היו ולא נבראו". על כך יש לצבן הערה לעיתונאים: תפרסמו רק אחרי שאתם קוראים את פסק הדין. בפסק הדין הראשון נאמר במפורש שהיו מעטפות עם כסף. מן ההערה ניתן להסיק, שאולמרט פשוט שיקר בפני מצלמות הטלוויזיה.
בפסק הדין השני, הרשיע הרכב השופטים בראשות צבן, כי הונחה בפניהם הראיה המכרעת - ההקלטות. צבן נשאל מה הייתה הרגשתו. "כעסתי", הוא אמר. "וזה לא טוב ששופט כועס". דברים ששופטים נמנעים מלאומרם בדרך כלל. "הייתה הרגשה של הקלה אחרי ששולה זקן העידה. הייתה תחושה שהראיות הושלמו".
צבן אישר שהוא אומנם שופט מקל. על כך שאל ברוך קרא: "אדם מגיע למערכת המשפט והוא לא יודע על מי הוא יפול". צבן הגיב: "מערכת המשפט היא פתוחה. יש הרבה שופטים, הרבה דעות".
משום מה הדברים הזכירו לי את דבריו של מורי, נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, זאב צלטנר: "בית המשפט לא עושה צדק. בית המשפט עושה חוק". מכאן, אני מבין שמערכת המשפט שלנו צריכה ליישר קו לפי החוק, אבל בסמכותו של שופט להחליט בתיק שלפניו. ומעבודתי למדתי, שבפני השופט היושב בדין יש הרבה יותר מידע מכפי שאנחנו, העיתונאים, מסוגלים להעביר לידיעת הציבור. לפיכך, כששופטים בדימוס מותחים ביקורת על פסקי דין, לא אחת הם אינם יודעים את כל העובדות ששקל השופט עצמו.
