|   15:07:40
דלג
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות

מ"צוק איתן" אל המערכה הבאה <br>

לאור דוח המבקר, על מה שיש בו ובעיקר על מה שאין בו, וכשפנינו לעתיד, מומלץ לפעול לשיפור יכולתה של ישראל להתמודד עם אתגרי העתיד, הן במישור המדיניות, הן במישור המוכנות, והן במנגנוני הלמידה וקבלת ההחלטות הלאומיים
28/03/2017  |   אסף אוריון   |   מאמרים   |   INSS   |   תגובות
נתניהו. זמן רב [צילום: מארק ישראל סלם/פלאש 90]

חומרי מודיעין
על חברי הקבינט לחתור באופן פעיל לבקיאות מספקת בנושאים הצפויים לעמוד להחלטתם, להקצות זמן לקריאה שוטפת של חומרי מודיעין, צבא ומדיניות, להשלים בהקדם תוכניות למידה אינטנסיביות, שגובשו במערכת הביטחון ("תוכנית מאה הימים"), ולקיים שגרת ביקורים, שיח ולמידה ביחידות, במערכים ובמפקדות, אך גם במערכת המדינית והדיפלומטית. אל מול שיקולים פוליטיים וקואליציוניים מובנים, נכון לממשלה ולראשה לשקול איזון הרכב הקבינט והעומס המוטל על חבריו, כך שיאפשר לרבים יותר מתוכם להשיג בקיאות מספקת בנושאים שבהם ידרשו להחליט.

יעדים מדיניים
על ועדת השרים לענייני ביטחון לקיים שגרת דיונים ממצה לעיצוב מדיניות רלוונטית בזירות, שבהן אפשר שיפרצו עימותים צבאיים, הן על-מנת למצות הסיכוי להרחקתם, והן על-מנת לשפר את מוכנותה לקבל החלטות בנושא. ליבונם השקול וקר הרוח, עוד בטרם פרצה האש, של יעדים מדיניים כלליים והדרכים להשגתם, משפר הסיכוי לצמצום פערי הבנה וציפיות בין חברי הממשלה לבין עצמם, ובין הדרג המדיני לדרג הצבאי, ביום פקודה.

ב-28 בפברואר 2017 התפרסם דוח מבקר המדינה על מבצע צוק איתן, בנוגע להתמודדות עם איום המנהרות ולתהליכי קבלת ההחלטות בקבינט לפני המבצע ובתחילתו. השיח התקשורתי והציבורי בעקבות הפרסום התמקד בעיקר בפערי צה"ל בהתמודדות עם המנהרות, ובטענה כי ראש הממשלה, שר הביטחון ובכירי צה"ל הציגו את האיום בקבינט הביטחוני, באופן שלא איפשר לחברי הקבינט קבלת החלטות איכותית.

קרוב לשני שלישים מהדוח מוקדשים לנושא המנהרות, באופן לא מידתי למקומו הריאלי של רכיב זה בתמונת המערכה הכוללת ובמגמות התהוותה. מנגד, בולט משקל חסר, בדוח ובשיח שבעקבותיו, למרכיבי יסוד של הביטחון הלאומי בהקשר זה: מדיניות ישראל מול עזה ויעדיה האסטרטגיים; צמצום הסיכון להתלקחות עימותים נוספים; חלקו של המאמץ הצבאי במימוש ההישג המדיני הנדרש בעת לחימה; השיח המדיני-צבאי ותהליכי הלמידה של צמרת מקבלי ההחלטות בישראל; ולבסוף, בהתאמת כלי הביקורת וגישתה המקצועית לנושאים שבהם עסק הדוח. אשר למדיניות ישראל מצטט הדוח חברים בקבינט: "לא נקבע איזשהו יעד אסטרטגי ארוך טווח לגבי עזה אליו ניתן היה לכוון את מבצע 'צוק איתן'. היה צורך לסכם את התפיסה הכוללת, כלומר היעד ארוך הטווח, לפני המבצע כדי שבמהלך המבצע ידעו להתאים את יעדיו לאותו יעד ארוך טווח".

מסיבות מובנות, ממעט הקבינט לקיים דיוני מדיניות ולהגדיר יעדים מדיניים מדידים, שבהשגתם ייבחנו חבריו בעתיד, כמדינאים וכפוליטיקאים. ברם, על-אף שטרם המערכה לא התקיים דיון לקביעת יעדי ישראל ומדיניותה מול עזה, הרי שמהתנהלותה הנגלית ניתן לאפיין מדיניות זו בפועל: השלמה עם שלטון חמאס ברצועה, מבלי להכיר בו רשמית ככתובת לגיטימית; שימור הלחץ הצבאי, המדיני והכלכלי עליו, במטרה להחלישו ולהאט התעצמותו; וצמצום האיום הצבאי הפעיל מהרצועה על ישראל באמצעות הרתעתו. זאת, מתוך הבנה, שהמשך שלטון חמאס, כשילוב של כתובת אחראית מרסנת ושל ישות טרור עוינת, שאינה שותפה אפשרית להסדרים מדיניים, משרת את מדיניות ישראל הנוכחית בזירה הפלשתינית, הן במישור הביטחוני והן במישור המדיני, לפחות בטווח הקצר והבינוני. לצד זאת, ועל אף הצלחתה החלקית, מטבעה, בהאטת התעצמות חמאס (מנהרות, רקטות ועוד), הרי שהפלת חמאס בידי ישראל תשית עליה עלויות גבוהות מהרצוי בהרעת המצב הביטחוני, המרוסן כיום, ובעיקר בשל הנטל הכרוך בשליטה ישראלית ישירה ומחודשת ברצועה ובשני מיליון תושביה, שתחייב משאבים כשל פרויקט לאומי מרכזי, רחב היקף ורב-שנתי.

הישג מספק

על בסיס מדיניות נגלית זו ניתן גם להבין מדוע נמנע הקבינט, גם במהלך "צוק איתן", מלהגדיר את מיטוט חמאס כיעד מדיני למערכה, ובכך לשנות את אפיה ממערכה, שתכליתה הרתעה, למערכה שעניינה הכרעה צבאית באמצעות כיבוש עזה. לפיכך, הוגדרה גם תכלית המבצע בפועל: חזרה לרגיעה ביטחונית ללא שינוי במצב המדיני, וסיום הלחימה בתנאים המקובלים על ישראל, במחירים מזעריים. ההשגים הצבאיים שנדרשו לכך היו פגיעה ביכולות חמאס הצבאיות והפעלת לחץ על הנהגת חמאס לסיים את הלחימה.

בהתאם לכך ניהל צה"ל מאמצי הגנה באוויר (בעיקר מרקטות) ביבשה, בים, ובסייבר, ומאמץ התקפי באש מנגד, כולל פגיעה במנהרות לשיבוש יכולת חמאס לתקוף באמצעותן במהלך המערכה. לאחר עשרה ימים, שבהם לא הבשיל הלחץ על חמאס להסכמתו לסיים הלחימה, ולאחר שבוצעו מספר התקפות מצדו באמצעות מנהרות, יצא צה"ל לתמרון קרקעי מוגבל, להגברת הלחץ על חמאס לסיום ושם פגיעה במנהרות הידועות, כדי למנוע המשך השימוש בהן בעת המערכה. בתום שלב זה, לאחר שהושג הישג מספק מול המנהרות, שב צה"ל להתרכז במאמץ האש מנגד, עד השגת הפסקת אש סופית.

במדיניות ישראל הנוכחית, כפי שתוארה, ובהתאם לתפישת הביטחון ולאסטרטגיית צה"ל, מהווה הרחקת עימות נוסף עם הרצועה יעד מרכזי, שיש להגשימו בשילוב כלים ביטחוניים, מדיניים וכלכליים. הדוח מאזכר אומנם אמירות של שר הביטחון יעלון בנושא ומציין שראוי היה לקיים דיון בנושא מצב התשתיות בעזה, אולם במצב שבו ברור ששני הצדדים לעימות לא היו מעוניינים בו מלכתחילה, ראוי ליחד מקום מרכזי יותר לניתוח תרומתה של המדיניות בפועל להשגת היעד, או לכשלון בכך. בעניין זה, בין הגורמים המשפיעים על נפיצות המצב וסיכוני ההסלמה תופשים מקום מרכזי צעדיה של ישראל בתחומים הכלכלי-אזרחי מצד אחד, ומדיניות התגובה שלה על פעולות איבה נגדה, מצד שני, ונכון היה לשקלל אותם באופן מידתי יותר בניתוח תהליכי קבלת ההחלטות.

אשר לזיקה בין היעדים המדיניים לתכנון המבצעים הצבאיים מצטט הדוח אחד מחברי הקבינט: "דיון הקבינט על האסטרטגיה של מדינת ישראל כלפי רצועת עזה התקיים רק לאחר שכבר הוצגו לקבינט התוכניות האופרטיביות של צה"ל לגזרת עזה, ומשכך ברור, כי תוכניות אלו לא התבססו על היעדים האסטרטגיים, שנקבעו רק לאחר מכן". ממשיך הדוח: "נכון היה שראשית, הקבינט יקבע את היעדים האסטרטגיים, ועל בסיסם יכין צה"ל את התוכניות המבצעיות שלו להשגת יעדים אלו".

סדר כוחות

השיח הצבאי-מדיני נדרש להפגיש יעדים מדיניים והשגים צבאיים, בתהליך מפרה ורב-שלבי בין יעדים רצויים ואפשריים, אמצעים צבאיים קיימים וחסרים, מתאימים יותר או פחות, במחירים משתנים. האינטראקציה בין שניהם אינה טורית ("קודם יעדים מדיניים ואז תוכניות צבאיות") אלא אינטראקטיבית, נשנית ומתפתחת הדדית.

תוכניות מבצעיות הינן כלי ליעול תכנון, אשר נועד להוות בסיס רעיוני לגיבוש תפישות ולבניין כוח בשגרה, ולהתוות אופני פעולה אפשריים, ללא הקשר ספציפי, במונחים של סדר כוחות, מרחב וזמן, צורות פעולה, והסדרת פיקוד ושליטה. את הוצאתם לפועל של מבצעים צבאיים מסדירה פקודת מבצע, אשר עשויה להתבסס על תוכניות מבצעים או על רכיבים מהן, אולם מביאה בחשבון את ההקשר הייחודי שבו מתנהלים המבצעים ונדרשת להתאים ספציפית לנסיבות, ליכולות, ולמאפיינים המדויקים של המצב המתהווה, ובכללו יעדים מדיניים שיוגדרו אד-הוק, במפורש או במשתמע. לפיכך, תוכניות מבצעים נכון שיפותחו נוכח כלל ההשגים הצבאיים העשויים להידרש לתכליות מדיניות מגוונות, בזירות המבצעים ובזירת המלחמה, כך שישמשו בסיס לפעולה ב"יום פקודה", ובה בעת יהוו אבני בניין בשיח המדיני-צבאי באשר ליכולת לממש יעדים מדיניים באמצעים צבאיים.

לפיכך, עצם קיומם של דיוני מדיניות, החשוב כשלעצמו, אינו תנאי לתכנון של מבצעים צבאיים רלוונטיים, אך הוא חסר תחליף לשם צמצום פערי הבנה וציפיות בין הדרג הצבאי לדרג המדיני, וחיוני לשם הוצאתם לפועל; העיקר בהקשר זה אינו סדר הדיונים (קודם יעדים מדיניים ורק אז תכנונים צבאיים) אלא השלמתם המספקת טרם פעולה, באופן שיאפשר גיבוש שפה משותפת, הבהרת היעדים המדיניים, הגדרת ההשגים הצבאיים הנדרשים לכך, היכולת למימוש ההשגים הנדרשים ופערים בה, וכן סנכרון המאמצים הצבאיים, המדיניים והאחרים, במסגרת המאמץ הלאומי הכולל.

טענה מרכזית שמעלה הדוח היא כי "מידע משמעותי והכרחי שנדרש לשרי הקבינט לצורך קבלת החלטות מיטביות...לא הובא לפני השרים באופן מספק בדיונים שקדמו ל"צוק איתן"", ואת רוב האחריות לכך, גם אם לא את כולה, הוא מטיל על צה"ל ואמ"ן, על שר הביטחון ועל ראש הממשלה. הדוח אומנם מביע ציפייה כי שרים ידרשו הרחבות בנושאים שאינם ברורים להם, אולם חוזר ומציין כי אי-הצגת נתונים בדיוני הקבינט מונעת מחבריו לדון אפקטיבית בנושאים הרי גורל.

טענה זו לוקה בכמה ממדים: ראשית, האחריות ללמידה ולרכישת הידע הנדרש מוטלת, בראש ובראשונה, על חברי הקבינט עצמם, ואילו המל"ל, גופי הביטחון והמודיעין נדרשים להיענות, לתמוך ולסייע להם בכך, ככל שניתן, ולא להפך; כדברי הדוח, גם כאשר הועמדו חומרי מודיעין לעיון השרים, לא התפנו האחרונים לקראם, וכאשר הציעו צה"ל ומל"ל תוכנית למידה ("100 הימים") לשרי הקבינט עם כינונו, לא טרחו המוזמנים להשתתף בה. שנית, היקף הידע הנדרש לשם קבלת החלטות אחראית בכל זירות המבצעים (רצועת עזה, אך גם זירת הצפון, אירן ואחרות) אינו ניתן לרכישה בדיונים ספורים, וגם לא בקריאה מזדמנת, והוא מחייב הקדשת זמן משמעותית, שהיא אתגר קשה לחברי קבינט, שהם ראשי משרדים ביצועיים גדולים וראשי סיעות, כפי שמדגיש גם הדוח עצמו. שלישית, מהדוח עולה, כי בין השיקולים לאי הצגת פרטים רגישים בקבינט נובעת מתופעה חמורה של הדלפות ואי שמירת סוד מדיונים אלה, נושא המהווה ליקוי ערכי, אולם מחייב מענה חוקי ואכיפתי בפני עצמו, משום שהוא מסרס ומעקר את איכות הדיון המדיני-ביטחוני במסגרת הגוף הממשלתי שהוסמך לכך. בשולי הדברים יש לומר, כי עצם הסתמכות הביקורת על הצגתם של נושאים בדיוני קבינט בהיקף כזה או אחר כאבן בוחן לטיב קבלת ההחלטות היא בעייתית, שהרי ידוע למשתתפי הפורום כי נוכחותם של חברי הקבינט (לדורותיו) בפורום אינה מלאה ואינה רציפה, וזו לא נבדקה כלל בביקורת. בהקשר רחב יותר, נכון לשאול האם ניגש צוות הביקורת בכלים מתאימים לניתוח נושא הביקורת, לאור מאפייניה הייחודיים של קבלת החלטות מדינית-צבאית בנסיבות של עימות.

"צוק איתן" לא היה העימות הראשון של ישראל מול רצועת עזה, וכנראה גם לא יהיה האחרון. לאור דוח המבקר, על מה שיש בו ובעיקר על מה שאין בו, וכשפנינו לעתיד, מומלץ לפעול לשיפור יכולתה של ישראל להתמודד עם אתגרי העתיד, הן במישור המדיניות, הן במישור המוכנות, והן במנגנוני הלמידה וקבלת ההחלטות הלאומיים:

מצבי חרום

על חברי הקבינט לחתור באופן פעיל לבקיאות מספקת בנושאים הצפויים לעמוד להחלטתם, להקצות זמן לקריאה שוטפת של חומרי מודיעין, צבא ומדיניות, להשלים בהקדם תוכניות למידה אינטנסיביות, שגובשו במערכת הביטחון ("תוכנית מאה הימים"), ולקיים שגרת ביקורים, שיח ולמידה ביחידות, במערכים ובמפקדות, אך גם במערכת המדינית והדיפלומטית. בהקשר זה נודעת תרומה משמעותית לביקור בתרגילים ובסימולציות, המדמים מצבי חרום, אשר לעתים רחוקות זוכים לקשב ניכר מהרמה המדינית.

מניסיון ממשלות קודמות, לרשות חברי קבינט העומדים בראשות משרדים קטנים (ענייני מודיעין, עניינים אסטרטגיים) או שרים ללא תיק, עומד זמן רב יותר להתעמקות בנושאי הביטחון, אשר יתחדדו ביום פקודה. אל מול שיקולים פוליטיים וקואליציוניים מובנים, נכון לממשלה ולראשה לשקול איזון הרכב הקבינט והעומס המוטל על חבריו, כך שיאפשר לרבים יותר מתוכם להשיג בקיאות מספקת בנושאים שבהם ידרשו להחליט.

על ועדת השרים לענייני ביטחון לקיים שגרת דיונים ממצה לעיצוב מדיניות רלוונטית בזירות, שבהן אפשר שיפרצו עימותים צבאיים, הן על-מנת למצות הסיכוי להרחקתם, והן על-מנת לשפר את מוכנותה לקבל החלטות בנושא. זירות אלה הינן בראש ובראשונה רצועת עזה ולבנון, זו משום נפיצותה וזו משום חומרתה, והבקיאות בהן נדרשת למקבלי ההחלטות כבר עתה, עוד בטרם החלו אירועי הסלמה כלשהם. דיונים אלה נכון שיעסקו בתמונת המודיעין, בתוכניות מבצעים קיימות ונדרשות, ביכולות צבאיות ובפערים, באינטרסים של ישראל ובמדיניות לקידומם, בתכליות אפשריות של מבצעים צבאיים להגשמת יעדים מדיניים, ובמאמצים הלא-צבאיים, הנדרשים מישראל לקידום השגת התכלית. ליבונם השקול וקר הרוח, עוד בטרם פרצה האש, של יעדים מדיניים כלליים והדרכים להשגתם, משפר הסיכוי לצמצום פערי הבנה וציפיות בין חברי הממשלה לבין עצמם, ובין הדרג המדיני לדרג הצבאי, ביום פקודה.

ספציפית, בין ישראל לרצועת עזה, שוררים בעצם הימים האלה תנאים דומים למדי לאלה ששררו טרם "צוק איתן", כאשר משבר התשתיות שם קרב ומחריף, מצוקתו הכלכלית של חמאס ניכרת, הנהגתו המדינית החדשה נוטה יותר לצד הזרוע הצבאית, חילופי מהלומות ואזהרות בדפוסי פעולה-תגובה הופכים תכופים ורחבים יותר, וסיכוני ההסלמה מחריפים והולכים. לרמה הטקטית חיים משלה, גם כאשר האינטרסים האסטרטגיים של הצדדים אינם תומכים ביזימת לחימה נרחבת. הן במלחמת לבנון השנייה והן ב"צוק איתן", הובילו אירועים מבצעיים בשטח לפרוץ לחימה רחבה וממושכת, כאשר "הזנב הטקטי כשכש בכלב האסטרטגי". כל אלה רק מחדדים את הדחיפות שבהאצת התמקדות מקבלי ההחלטות בדרג המדיני והצבאי הבכיר, הן בהרחקת העימות ככל הניתן, והן במוכנות מיטבית לפריצתו, אם וכאשר תבוא.

הניסיון מלמד, כי הסיכוי שהמלצות אלה ימומשו, אינו גבוה, ולפיכך סביר שלקחים דומים יצופו גם להבא. ועדיין, תוך הסתכנות בנאיביות, ראוי להחיל דברי בן-גוריון שנאמרו על מפקדי צה"ל גם על שרינו, למען "תדע כל אם עבריה, שהפקידה גורל בניה בידי חברי קבינט הראויים לכך": במעשיהם, בלמידתם ובהתכוננותם.

תאריך:  28/03/2017   |   עודכן:  28/03/2017
אסף אוריון
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
מ"צוק איתן" אל המערכה הבאה
תגובות  [ 1 ] מוצגות   [ 1 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
ישראל עם רם
28/03/17 14:07
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  מבצע צוק איתן
איום המנהרות הוא לא איום קיומי ואני מטיל ספק גם בכך שהוא אסטרטגי. לא צריך להלך אימים על אזרחי ישראל" - כך אמר הרמטכ"ל גדי איזנקוט בדיון (יום ד', 22.3.17) הוועדה לביקורת המדינה בכנסת, שדנה בלקחי צוק איתן נוכח דוח המבקר. בדיון נכחו גם מבקר המדינה יוסף שפירא ויו"ר הוועדה ח"כ קארין אלהרר.
22/03/2017  |  מירב ארד  |   חדשות
כדי שהממשלה תקבל יותר מאשר עמדה צבאית אחת כדי שארה"ב תבין שמערכת הממשל שלה ארכאית כדי שאלי טביב לא יהיה בעלי בית"ר ירושלים כדי שנבין מיהו באמת רמי לוי כדי שיוצב מחסום בפני תביעות ייצוגיות סחטניות כדי שיהיה טיפול שורשי בעסקים בלתי חוקיים
17/03/2017  |  איתמר לוין  |   מאמרים
הגיליון הראשון של "מעבר לרשת" עוסק בשלושה מרחבים מרכזיים שתפסו את מרכז השיח בחודשים האחרונים רצועת עזה זוכה לחלק נכבד בגיליון בעקבות מספר תהליכים משמעותיים שמתהווים בה, ויכולים ללמד על מורכבות שמאפיינת זירות נוספות באזור כמו גם על פרשנות שגויה של ישראל
15/03/2017  |  אורית פרלוב  |   כתבות
להפיק לקחים מן המלחמה הקודמת זה חשוב, אבל מן המלחמה הבאה חשוב עוד יותר.
12/03/2017  |  אהרון שחר  |   מאמרים
היו תקלות במצע צוק איתן? היו. היו טעויות? היו גם היו. האם כל זה מצדיק חקירת מבקר מדינה בלווי מתוזמר ומהדהד של התקשורת? לגמרי לא בטוח. כשתמה מלחמת יום הכיפורים היה ברור שאין לעבור על ניהולה ותוצאותיה לסדר היום. מונתה ועדת אגרנט, נערכו תחקירים,הוסקו מסקנות ולקחים והומלצו המלצות.
09/03/2017  |  אלכס נחומסון  |   מאמרים
רשימות נוספות   /   מבצע צוק איתן  /  מי ומי    / 
רשימות נוספות   /   מבקר המדינה  /  מי ומי    / 
זינוק של 94% בפיגועי התאבדות  /  יורם שוייצר, אריאל י. לוין, עינב יוגב
טקס פרסי גלובוס הזהב: "תלויים באוויר" מסתמן כמנצח  /  מאיה שני
בסיס הנתונים החדש של צבאות המזרח התיכון  /  יפתח שפיר
אסטרטגיית ה"בינאום" הפלשתינית – סוף הדרך   /  עמוס ידלין, קובי מיכאל
ישראל וסין ערב שותפות כוללת לחדשנות   /  מתן וילנאי, אסף אוריון, גליה לביא
מאיגרא רמא לבירא עמיקתא?   /  כרמית ולנסי
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יוסף אורן
יוסף אורן
אני בטוח ששופטי הפרס בחרו את הספרון "החזאית" כספר הטוב ביותר מאלה שהוגשו לעיונם בשנת 2022, אך גם הטוב מכולם באותה שנה לא היה כנראה מספיק טוב כדי להיבחר כראוי לפרס ברנר
יוסי אחימאיר
יוסי אחימאיר
במקרה שלנו התמונה המדומיינת הפוכה: ישראל היא האריה, המותקף משום-מה על-ידי עדר זברות מתייהרות    היוכלו החיות המפוספסות, עטויות כפיות וסרטים ירוקים למצחם ללביא הבודד?
דן מרגלית
דן מרגלית
לאחר 170 ימי המלחמה, לא נסכים עוד שנכדינו ונכדותינו ישלמו בדמים אלה או בדמים אלה את מחיר הטפילות של החרדים
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il