|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
שלטון החוק החילוני או שלטון תיאוקרטי
|
אין כל סיבה כל שהיא, שהמדינה תממן מכספי המיסים של כלל אזרחיה, שומרי תורה ומצוות, כמו-גם חילונים גמורים, הליכים בענייני סכסוכים בענייני ממונות, על-פי עקרונות חוק הבוררות ובהתאם לדינים החלים, כדת משה וישראל. מי הרוצה להתדיין בפני בית-דין רבני אזורי, מוטב יעשה זאת, על חשבונו שלו ולא במימון הקופה הציבורית
|
|
[צילום: מרים אלסטר/פלאש 90]
|
|
|
|
|
למי שתוהה ואינו יודע מה משמעות המונח הלטיני "תיאוקרטיה", נבהיר כי תיאוקרטיה הינה שיטת ממשל הרואה באל השליט הישיר של החברה והמדינה. לפי גישה זו חוקי האל הינם החוקה הלגיטימית היחידה. נזכרנו בהגדרה זו, בימים אלה, כשהממשלה הפיצה, בין גורמים העוסקים במשפט ובחקיקה, תזכיר חוק הקובע שיוענקו לבתי הדין הרבניים האזוריים, בישראל סמכויות שיפוט בסכסוכים אזרחיים. כיום פוסקים בתי הדין הרבניים האזוריים, באופן מקביל - יחד עם בתי המשפט לענייני משפחה, בענייני משפחה, לרבות בענייני מזונות אישה ומזונות ילדים, החזקת ילדים, משמורת קטינים וכל הקשור והכרוך בכך. בענייני גירושין של יהודים, בישראל, מסורה הסמכות העניינית הייחודית לדון ולפסוק, בעניינים אלה, בתי-הדין הרבנים האזוריים, בלבד.
לפי תזכיר הצעת החוק, הרי בתי-דין רבניים אזוריים, יוכלו לדון ולפסוק בהתדיינות כספיות של יהודים, לפי דין תורה, אלא אם פסקי הדין יסתרו חוק שוויון זכויות האישה, או חוקי המגן המעניקים זכויות לעובדים או החוק המעניק הגנה לאדם בעל מוגבלות, כהגדרתו בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. תזכיר חוק זה נוסח בידי הנהלת בתי הדין הרבניים.
תזכיר הצעת החוק קובע, כי יוענקו לבתי-דין הרבניים אזוריים סמכויות שיפוט, מלדון בסכסוכים כספיים, במקום סמכות הבוררות, לדון בעניינים אלה, לפי המצב החוקי הקיים, כיום. תזכיר הצעת החוק מציע לאפשר להעניק לבתי- הדין הרבניים האזוריים, סמכויות דוגמת הטלת עיקולים, כפיית עדים להתייצב בפני בתי-דין אלה והוצאת צווי עיכוב יציאה מהארץ וצווים זמניים אחרים. כמו-כן יוכלו בעלי-דין שעניינם התברר בערכאה ראשונה בפני בית-דין רבני אזורי, לערער על פסקי הדין של בתי-הדין הרבניים האזוריים, בפני בית הדין הרבני הגדול או בפני בג"ץ. כיום, אין חובה לאפשר ערעור לפי סמכות הבוררות הקיימת לבתי-הדין הרבנים האזוריים.. תזכיר הצעת החוק קובע עוד, כי בית הדין הרבני האזורי, יידון, אך ורק בסכסוך שכל הצדדים הנוגעים בו, מסכימים - במפורש ובכתב - שיעסוק בו.
לבתי הדין הרבניים יש סמכויות שיפוט בענייני גירושין ונישואין של בני הדת היהודית, אך בעבר דנו הם גם בהליכי בוררות בעניינים ממוניים. בשנת 2006 קבע בג"ץ, בהלכה שיצאה מלפניו, כי בתי דין רבניים אינם מוסמכים לדון כבוררים בסכסוכים כספיים ובנושאים שלא נקבעו בחוק, וכי על המדינה לעגן בחקיקה הליכי הבוררות.
"לערכאת שיפוט ממלכתית לא נתונה סמכות לדון ולהכריע כבורר מכוח הסכמת הצדדים, אלא אם ניתנה לה סמכות כזו במפורש בחוק", כתבה השופטת, איילה פרוקצ'יה, בעניין הגדרת סמכויותיהם השיפוטיות של בתי-דין רבניים אזוריים. לעניין זה הוסיפה היא וכתבה - בפסק-דינה - כי: "בתי הדין הרבניים הינם חלק בלתי נפרד ממערכת השפיטה בישראל, והם שואבים את כוחם וסמכויותיהם מכוח חוק המדינה. אין להם אלא מה שהחוק הקנה להם".
בעקבות פסיקה זן, הרי נמנע מבתי הדין הרבניים מלדון בסוגיות ממוניות, ומי שביקש לברר סכסוכים לפי המשפט העברי נדרש לפנות לבתי דין רבניים פרטיים לממונות. בישראל קיימים עשרות בתי דין מסוג זה, הפועלים במגזר החרדי והדתי-לאומי. חלק מהמוסדות הללו זוכים ליוקרה רבה בציבור. מתוקף חוק הבוררות יכולים פסקי הדין של בתי-דין אלה, לקבל תוקף של פסק דין רשמי, בכפוף לאשרור של בית משפט מחוזי.
בכל הכבוד הראוי, אין ברור לנו, מדוע יש צורך להעניק סמכות לבתי-דין רבניים אזוריים, שהוקמו מכוח חוק המדינה, להבדילם מבתי-דין רבניים פרטיים, הדנים בענייני ממונות, בהסכמה, על בסיס הסכם בוררות, זאת שעה שבתי-הדין הרבניים האזורים שהוקמו מכוח חוק, הינם בעלי סמכות שיפוט לדון בענייני ממונות, אך ורק אם כל הצדדים לדיון מסכימים לסמכותו העניינית של בית-דין רבני אזורי זה, לדון בסכסוך הממוני והם נתנו הסכמתם לכך - מראש, במפורש ובכתב?
לדעתנו אנו, הרי אין כל סיבה כל שהיא, שהמדינה תממן מכספי המיסים של כלל אזרחיה, שומרי תורה ומצוות, כמו-גם חילונים גמורים, הליכים בענייני סכסוכים בענייני ממונות, על-פי עקרונות חוק הבוררות ובהתאם לדינים החלים, כדת משה וישראל. מי הרוצה להתדיין בפני בית-דין רבני אזורי, מוטב יעשה זאת, על חשבונו שלו ולא במימון הקופה הציבורית, בעשרות בתי-דין רבניים פרטיים, הועלים בתחום זה, במימונם של הצדדים המעוניינים בבוררויות שכאלה. כפי שאין המדינה מממנת מכספי משלמי המיסים והקופה הציבורית - בדרך כלל - שירותי אדריכלות, שמאות, פסיכולוגיה ועוד, כך אין מקום לממן מכספי הקופה הציבורית שירותי בוררות בסכסוכי ממונות, באמצעות בתי-דין רבניים אזורים, שהוקמו בחוק.
|
|
הכותב הוא השותף-המייסד של ד"ר חיים שטנגר, משרד עורכי דין ומשרדו מתמחה - בין היתר - בתחומי רישוי עסקים ותכנון ובנייה, בנוסף לשאר התחומים המשפטיים, בהם עוסק המשרד דוגמת: המשפט הפלילי, דיני מעצרים, דיני מיסוי, כמו-גם בתחומי המשפט העסקי, דיני חברות, פירוקים ופשיטות-רגל דיני ירושות וסכסוכים עסקיים-משפחתיים ודיני משפחה, כמו-גם בהופעות בבג"ץ ובענייני עתירות מנהליות, קניין רוחני ומקרקעין.
|
|
| תאריך:
|
18/04/2017
|
|
|
עודכן:
|
18/04/2017
|
|
חיים שטנגר
|
|
שלטון החוק החילוני או שלטון תיאוקרטי
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
אלי יזרעאלי
|
19/04/17 09:23
|
|
|
בשבוע החולף רעשו והזדעזעו אמות הסיפים בחברה הישראלית, בעקבות מאמר בעיתון הארץ בשם "אליטה חסודה שלנו", שעסק בציונות הדתית. ברשימה זו כתב יוסי קליין, בין היתר, דברים אלה: "הדתיים הלאומיים מסוכנים. מסוכנים יותר מהחיזבאללה, יותר מנהגים דורסים וילדות עם מספריים. את הערבים אפשר לנטרל, אותם לא. מה הם רוצים? להשתלט על המדינה ולנקות אותה מערבים. אם תשאלו, הם יכחישו. הם יודעים, שמוקדם מדי להיות כה גלויים. אל תאמינו להכחשות שלהם. הלאומיות הדתית שלהם היא לאומנות קיצונית עטופה ביראת שמים חסודה. היא מחלחלת למערכת החינוך, מתחזקת בצבא ומשפיעה על בית המשפט העליון. הם כבר בדרך אלינו, עוד רגע והם פורצים את הדלת".
|
|
|
|
|
המשימה להחזיק מעמד בפסח ובחול המועד הופכת קשה, משנה לשנה, בעיר העברית הראשונה, שלמי שלא יודעים למה הכוונה, נדגיש ונציין שהכוונה לעיר, תל אביב. בפסח, פתע פתאום חלק מתושביה "מגלים" - שמאז שנת 1949 ואילך יפו, הינה חלק בלתי נפרד מתל אביב רבתי, לאחר שחוברה והוצמדה לה, לפני 67 שנה בדיוק.
|
|
|
|
|
לפני 60 שנה מונה חיים הרצוג לראש מטה פיקוד הדרום  בתקופה הקצרה ששימש בה כאלוף פיקוד הוא פיתח ועיצב את יחסי הצבא עם הבדואים הנודדים למחצה ועם ההתיישבות היהודית החדשה לאורך גבולות מצרים וירדן, בהם מתיישבים עולים חדשים נבחן את תרומתו בתחומים אלה וננסה לראותם על רצף יישובו של הנגב בעשור הראשון למדינה
|
|
|
|
|
לא הולך להם, לעמותה להנצחת זכרו של רחבעם זאבי המנוח, בני משפחתו ומקורביו. זכרו רחבעם זאבי, שהיה שר התיירות בממשלת שרון הראשונה ונרצח בידי שלושה מתנקשים פלשתינים, אנשי החזית העממית, בחודש אוקטובר 2001, לא יונצח בחאן שער הגיא, בכניסה לירושלים, כפי שהחליטה, על כך, ממשלת ישראל לפני חמש שנים ומחצה. ממשרד ראש-הממשלה נמסר אתמול (יום ג), כי: "פועלים על-מנת לאתר מקום חלופי ראוי להנצחת אלוף במיל' רחבעם זאבי, זאת בתיאום עם משפחת זאבי". עוד נמסר, כי עד למציאת מקום חלופי, עומדת בעינה ההחלטה להנציח זכרו של רחבעם זאבי המנוח.
|
|
|
|
|
מסתבר כי יש קיימת במשרד האוצר בכל הכבוד הראוי מידה לא מבוטלת של חוצפה ושעה שנתפס משרד האוצר בקלקלתו, קרי, שעה שמשרד האוצר ורשות המיסים מודים בפה מלא ובשער בת-רבים בתשובתם לעתירה לבג"ץ לביטול חוק מס ריבוי דירות, כי הליך חקיקת מס ריבוי דירות (המס האמור לחייב בעלי יותר מ-2.5 דירות במס), לא התנהל, בדיוק, בדרך הראויה והמצופה שבה יתנהל הליך חקיקה ראוי, מקובל ורצוי, מעזים הם לטעון, כי לא היה בהליך חקיקה בלתי ראוי וקלוקל זה, כדי לפגום בהליך החקיקה, עד כדי ביטולו המוחלט של חוק מס ריבוי דירות.
|
|
|
|
|
