המדיטק בחולון, כואבים פצעי אוֹהֲבֵךְ

הצטערתי לשמוע, שגם בימים אלו ממשיכה עיריית חולון להתנכל לעובדים המסורים, המעניקים לעיר חולון את אחד המוסדות התרבותיים, שהוא בצדק גאוותה של העיר - המדיטק בחולון. העירייה מתבצרת בעמדתה כבר למעלה משנה וגוררת את ציבור העובדים המסור במדיטק לנקוט באמצעי מחאה.

הצטערתי לשמוע, שגם באלו הימים ממשיכה עיריית חולון לסרב להכיר בוועד העובדים ולהיכנס למשא-ומתן על הסכם קיבוצי, ולמנוע את חרפת השכר השעתי שלעתים הוא מבייש, במיוחד שבמקרים רבים הוא נעדר תנאים סוציאליים ומסלולי קידום מקצועי.

אני הוא האוהב הכואב את פצעי המדיטק בחולון, מוסד אהוב עלי. אני מייצג רבים מתושבי העיר האוהבים והנהנים משלל הפעילויות התרבותיות המגוונת, שמתבצעות ב"מדיטק". אני אחד משבוייה ומאוהביה, המוצא עצמי כמו רבים כמעט כל יום במתחם תרבותי בו התברכה עירי, חולון. מתחם ה"מדיטק" כולל מוסדות תרבות כמו: ספריה, מוזאון, תיאטרון, סינמטק ועוד מוסדות.

קשה לי לקבל, שעירייה תתנכל להון האנושי, שמתניע ומקיים יום יום את אחד ממוסדות התרבות המפוארים בעיר. קשה לי להתייחס בהבנה לעירייה, שאינה מכירה בזכות טבעית של העובדים להסכם שכר קיבוצי (להזכיר למי ששכח, אנחנו במאה ה-21).

גילוי נאות, אני ובני משפחתי מנויים ב"מדיטק". מחדשים כל שנה את המנוי בשמחה. לכן אני מוצא עצמי קרוע, כאשר אני מתריס נגד התנהלותו של מוסד, שאני אוהב. קשה לי לגלות, שהמקום האהוב עלי, מתנכל להון האנושי העובד, לאותו הון אנושי הנושא את המוסד על כתפיו.

אני כותב שורות אלו תוך הבעת סולידאריות עם פרץ זעם מוצדק של כל עובדי ה"מדיטק" בחולון, שגם בשבוע שעבר נאלצו לשבות כדי להביע מחאה נגד תנאי עבודה מחפירים והעדר נכונות לחתום איתם על הסכם שכר קיבוצי.

שכר עלוב

המנויים בוודאי אינם מודעים לעוצמת פער תמוהה ובלתי נסבלת בין שכר גבוה והטבות רבות, המרפדות שכבה מאוד מצומצמת של מנהלים ובין שכר עלוב ומחפיר ללא תנאים סוציאליים לחלק הארי של העובדים.

כואב למצוא עובדים מסורים, אותם אנחנו פוגשים יום-יום באולמות, בספריות, במוזאונים, שנאלצו בלית ברירה להכריז על סכסוך עבודה ולהכריז על שביתה.

חלק הארי של העובדים, עליהם נשענת פעילות יומית מבורכת, אינם מתקרבים לשכר מינימום, שכרם אינו מעודכן ואינם מתוגמלים כלל על צבירת וותק במקום עבודתם. ישנם עדיין עובדים ששכרם הוא על בסיס שעתי מגוחך של 26 שקלים לשעה.

כואב להיות עד ליחס של הנהלת העיר חולון, המונהגת על-ידי מפלגת פועלים, כשהיא עוברת לסדר היום, שחברה עירונית בבעלותה מסרבת להכיר בייצוג של ועד העובדים שנבחר על-ידי העובדים ומאורגן כדין באיגוד מקצועי "כוח לעובדים".

רובם של העובדים עליהם נשענת כל הפעילות היומית, שכאמור אינם מגיעים לשכר מינימום, מוצאים עצמם במצב בלתי סביר, שמסרבים להכיר בוועד העובדים שלהם, שרק מבקש להבטיח שכר נאות לעובדים, להפסיק את התופעה של שכר שעתי ירוד, להבטיח מתן מלוא התנאים הסוציאליים לכל עובד.

מצערת עוצמת הפער בלתי נסבלת בין עירייה המנוהלת על-ידי תנועת העבודה ובין מציאות, שביטחון תעסוקתי זה מצרך נדיר ולא מוכר על-ידי הבעלות העירונית, ובמערכת היחסים בינה ובין כוח העבודה, שהוא ההון האנושי המסור והמקצועי במדיטק, אליו מתלווה גם פגיעה קשה וגסה ובוטה של העירייה בכבודם של עובדי המדיטק ובעיקר בשכרם.

מצער, שמוסד השוקד על פעילויות תרבותיות וערכיות שומט את הקרקעית הערכית, שמצדיקה את קיומו, כשהוא מסרב בטענות מגוחכות לנהל מו"מ עם וועד עובדים, כי החברה אינה חברה אחת, אלא שלוש ישויות נפרדות, וזאת למרות שכל היחידות פועלות במתחם אחד תחת חברה אחת, דירקטוריון אחד (!) ויועץ משפטי אחד (!)

כואב לי, שמוסד אהוב עלי פוגע בהון האנושי עליו הוא נשען.