|   15:07:40
דלג
  חנינא פורת  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
כיצד להכין בבית שייקים מיין
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!

ממצפה רביבים למצפה גבולות

70 שנה לטיול החם <br>

ס. יזהר בסיפור לבני הנעורים על הנגב הבלתי ידוע שהשתרע בין המצפים רביבים וגבולות - 1947 כל מה שעלה לנגד עיני שעה שאחזתי שנית בספרו הדק של יזהר "שישה סיפורי קיץ"
27/06/2017  |   חנינא פורת   |   יומני בלוגרים   |   תגובות
ס. יזהר [צילום: משה שי/פלאש 90]

זיכרונותיי מטיולי עם "השומר הצעיר" לנגב בשנות החמישים כללו: שורה עורפית אין סופית, שירים וקריאות עידוד עד שגרונך ניחר, מים במשורה (מה שקראו פעם "משמעת מים"), מפות חמישים אלף, ופנקס היסטוריה וסיפורי מקום שהכנתי "כמומחה" הכיתה על המקומות אותם אנו צפויים לבקר.

התיק על הגב היה כבד מנשוא, שהכיל בתוכו מחבתות, סירים וקופסאות שימורים, וברוב המקרים נקראת לשאת בנוסף, את התיק של הבת שהלכה לפניך ושאפסו כוחותיה. האם ראינו את הנוף? ההיו חושינו פתוחים למדבר על צבעיו וקולותיו? הפגשנו בדואים? והאם באמת למדנו לחבב את הנגב? או שבהשוואה לעמק חפר הירוק רק הבנו כי "יישוב הנגב" היא עדיין סיסמה ריקה? כל אלה עלו לנגד עיני שעה שאחזתי שנית בספרו הדק של יזהר "שישה סיפורי קיץ".

מידע ראשוני
ביום חם אחד [צילום: הדס פרוש/פלאש 90]

הסיפור נפתח ב-4 שורות המציג את בימת האירוע הדרמטי שעוד מעט יסופר: "ביום חם אחד, שבוקרו דווקא היה טלול ביותר, היינו מהלכים בחבורה מרביבים לגבולות
▪ ▪ ▪

ס. יזהר, פרסם בשנת 1950, ספר בשם "שישה סיפורי קיץ" בהוצאת ספריית פועלים. על כריכת הספר בשער הקדמי הכתום ציורה של נעמי וו (סמילנסקי). בו נראה זוג צעירים, מחובקים ההולכים בתוך שדרת עצים (איקליפטוסים? תמרים?) ומסביבם לכל רוחב השטח - חול וחול.

בעמוד הפנימי כתוב למעלה באותיות פטיט: "ס. יזהר, שישה סיפורי קיץ, לנעורים מגיל 10, מצוירים בידי נעמי וו". כאן המקום לציין שהספר יצא בסדרת "נעורים" של ספרית הפועלים. הסיפור "טיול חם" משתרע בין העמודים 71-57 ומעוטר ב-4 איורים גדולים, שחור לבן, עדינים ונאמנים למקור ותפסו את כל העמוד.

הסיפור נפתח ב-4 שורות המציג את בימת האירוע הדרמטי שעוד מעט יסופר: "ביום חם אחד, שבוקרו דווקא היה טלול ביותר, היינו מהלכים בחבורה מרביבים לגבולות. עדיין לא שרו, אך כבר נכונים היו לשיר: עדיין היו מסודרים בשורה אחת, אך כבר היו נכונים להתפזר ולהתנתק; והכול היו אז מרוצים מאוד מהבוקר, מן המישור, מן האוויר, ויותר מכולם היה מרוצה מדריך הטיול".

עדיין אין יודעים אם המדריך הוא יזהר עצמו או "מוכתר/שומר שדות" מהקיבוץ (מצפה) בו לנו ערב קודם - רביבים. אין אנו יודעים אם יש בידם של המטיילים מפה? הנושאים הם נשק? ומה תוכניתם לאכול והיכן? לישון והיכן? ובאיזו דרך ישובו מגבולות? ועוד פרטים החשובים בטיול מדברי. פרטים אלה הולכים ומתבררים ככל שמתקדם הסיפור.

הרחבת התדריך
רביבים [צילום: אמנון (בוצי) ליבנה]

על אף שתחושת הבדידות, הצמא, חוסר האונים וחוסר היכולת להיוושע מכיוון כל שהוא, הנגב הופך, בדרכם חזרה לנגב אחר, מפויס, היכול לתגמל את כובשיו
▪ ▪ ▪

הסיפור הוגדר כסיפור לבני הנעורים אך הוא נקרא בעניין גם על-ידי מבוגרים. ההנחה שהוא נכתב בשלהי שנת 1946 או בראשית 1947 על כך מעידים תלמידיו לשעבר. לאחר שזכו בגמול - אבטיחים עסיסיים הסתבר להם שהמסע בנגב הוא לנורא, אפשר להתגבר ואפילו זוכים בחוויה עסיסית. הוא בהחלט נכתב כסיפור שנועד לחשל את בני הנוער העומדים על סיפה של בגרות ומחר-מחרתיים יצטרפו "להגנה" העסוקה כבר בהכנת היישוב למלחמה המתרגשת ובאה.

על אף שתחושת הבדידות, הצמא, חוסר האונים וחוסר היכולת להיוושע מכיוון כל שהוא, הנגב הופך, בדרכם חזרה לנגב אחר, מפויס, היכול לתגמל את כובשיו. ס. יזהר, כמורה מוערץ בבן-שמן, הציע לבוגרי השמינית אותם לימד, לצאת לטיול-הרפתקה לשלושת המצפים (שקמו כזכור בשנת 1943) ולהתחיל זאת ברביבים.

חניכיו שהיו בני שמונה-עשרה, עברו במשך היום דרך בית-אשל ואת הלילה הראשון בילו "בטירה", במערה הגדולה של מתיישבי רביבים. מבלי משים תיאר יזהר את "מוכתר/שומר השדות" של רביבים, אריה יחיאלי, על עיניו הכחולות, רכיבתו הגאה על הסוס, העקל הבדואי לראשו ואת מבטאו הבדואי המוקפד שעה שהסביר ליזהר את מסלול ההליכה הצפוי לגבולות. על אריה יחיאלי, המוסיקאי, הבלשן, המלחין, הפזמונאי, איש "הדו-קיום" כתבנו בזמנו בפוסט מיוחד, ראה ברשימתנו המפורטת בבלוג.

מסלול הטיול המשוער
לירה ליום [צילום: נתי שוחט/פלאש 90]

על-מנת שהבדואים יורידו במחיר שכירת הגמל לטיול, עשו לכבודם כך מסתבר, כרה בלילה והללו הסכימו לקחת עבור כל גמל לירה ליום
▪ ▪ ▪

בבוקר קיבל יזהר את התדריך מא' יחיאלי: "הנה שמה (אמר השומר) זאת הדרך, הבקעה היא "קעת מקבולה" (אמר השומר בביטוי בדואי נמרץ, כמעט ללא מאמץ אמר ושף את שפמו הרך) ואחריה החולות וחלוצה. כאן סוף לבדואי "העזאזמה" מכאן ואילך יושבים בדואי "התארבין" שם נכנסים לואדי. ואין לך פשוט מזה. באר חלוצה אחת (אמר השומר וכפף אצבע אחת), באר אבו-עליון, שתיים, באר מעלקה, שלוש ביר סנע ארבע - שם מתחבר ואדי באר-שבע - ומכאן אל ביר-שנק - חמש (אמר כשחזר ופרש חמש אצבעות צעירות ונאות) חמש בארות הן, עתה תצאו מהואדי, תפנו מערבה וכבר אתם בגבולות. אמר השומר והיטיב על ראשו את העקל.

וחוץ מזה - הוסיף השומר - הנה הגמלים אתכם, תוכלו לסמוך עליהם לגמרי. בלי חשש ובלי עניינים, אמר השומר ופנה אל שני הבדואים הקורסים ליד שרידי המדורה וחושפים שיניים לבנות וחניכיים אדומות בצחוק רחב ולבבי". על-מנת שהבדואים יורידו במחיר שכירת הגמל לטיול, עשו לכבודם כך מסתבר, כרה בלילה והללו הסכימו לקחת עבור כל גמל לירה ליום. המקח וממכר נמשך אתם עד חצות ולבסוף הוסכם המחיר ושומר הקיבוץ בישר על כך למדריך הטיול שפרש לישון בגאווה רבה ואף הפטיר לעבר יזהר- שאתם, כלומר עם הבדואים, צריך לדעת לנהל משא-ומתן אחרת ירמו כמו פראים.

המפה לא מסייעת
בארות [צילום: מיכל הבר, רשות העתיקות]

לא פוריים
קטעי דיונות ושפכי ואדיות שנחשבו על-ידי הבדואים כבלתי פוריים אולם סמילנסקי ואחרים קבעו כי שטחים אלה יתאמו לנטיעת הדרים ושדות פלחה תודות לתכונת קרקע הלס לשמר רטיבות מתחת לקרום החיצוני העליון.

5 בארות לאורך הדרך: ביר חלוצה, ביר אבו-עליון, ביר מעלקה, ביר סנע וביר שנק
▪ ▪ ▪

הסיפור כולל רשימה מפורטת של אתרים, בארות, תמילות ואדיות ומישורים שעל הקורא להכירם ולו במעט כדי להיכנס לאווירה הנכונה. ויזהר עושה זאת במדויק, כמו שרטט מפות וותיק.

א קעת מקבולה - בשנת 1935 הציע השיח' סלאמה אבן סעיד ממטה העזאזמה ליהושע חנקין "מהכשרת היישוב" לרכוש את גוש קרקעות "קעת מקבולה" ("האדמה הטובה") הנמצאת דרום מערב לבאר שבע באזור ביר-עסלוג'. לאחר שהשטח נבדק היטב על-ידי מומחי הקרקע היהודיים (חנקין, דנין, ליפשיץ, אלטשולר,סטרומה וסמילנסקי) הוחלט בחיוב ונחתם חוזה שקבע כי מחיר דונם יהיה 1.05 לא"י. השטח נמדד בחופזה על-ידי מודדי "הכשרת היישוב" ונחרש "פוליטית" בזריזות. המסמכים הומצאו למשרדי הפקידות הבריטית ולמשרד הטאבו בעזה. העסקה הושלמה ונחתמה כעבור כמה שנים וקיבוץ רביבים עלה להתיישבות במרכזו של הגוש.

ב. החולות - הכוונה לשטחי לס, קטעי דיונות ושפכי ואדיות שנחשבו על-ידי הבדואים כבלתי פוריים אולם סמילנסקי ואחרים קבעו כי שטחים אלה יתאמו לנטיעת הדרים ושדות פלחה תודות לתכונת קרקע הלס לשמר רטיבות מתחת לקרום החיצוני העליון. ג. (חלסה) חלוצה - הבאר לידה ושרידי העיר הנבטית שהוקמה לאורך דרך הבשמים. בנובמבר 1947 הוקמה בסמוך היאחזות פלמ"ח שלאחר המלחמה עזבה את המקום והקימה את קיבוץ משאבי שדה.

ד. "העזאזמה" - מטה גדול שאיחד שבט מרכזי ואליו נספחו כמה וכמה שבטים קטנים. בשנת 1954 רצחו בדואים מהמטה את הנוסעים מאילת לתל אביב במעלה העקרבים ובשנת 1959 רצחו את סרן יאיר פלד. כתגובה סולקו רבים מהם מהר הנגב לסיני וחלקם לאזור דימונה.

ה. תארבין - מטה גדול שהתחרה עם העזאזמה על האדמות ומקורות המים. ראשוניו הגיעו לנגב מערב הסעודית וכונו תחילה תראבין א-צנע. בעת המנדט הגיע מספר הנפשות במטה ל - 17 אלף. כזכור העימותים בין השבטים הללו פרצו כבר בשלהי המאה ה-19 והעות'מאנים שהקימו את באר-שבע בשנת 1900, ביקשו בדרך זו להפסיק את הסכסוכים באזור, למשול שם ולגבות את המיסים באופן מסודר.

ו. 5 בארות לאורך הדרך: ביר חלוצה, ביר אבו-עליון, ביר מעלקה, ביר סנע וביר שנק.

ז. ביר אבו ע'ליון - באר שדופנה נמצאת בנחל הבשור ונקראת באר ימואל.

ח. ביר מעלקה - על נקודת המפגש של נחל לבן עם אחד מיובלי נחל ניצנה. פירוש השם "באר המפגש". עומקה 19 מ' ו-4 שקתות בטון יצוקות ליד פתח הבור.

ט. ביר סנע - נקראת היום באר אסנת והממוקמת על הגדה הצפונית של נחל הבשור כ -5 ק"מ ממזרח לצאלים. הבאר (שנפגעה כנראה מאימוני הטנקים בסביבה) מדופנת בבטון, כוללת מתקן להוצאת מים, סולם ברזל לירידה ומחזיקה מים לא נקיים כל השנה. י. ביר שנק - מהבארות ששופצו בשנות השלושים על-ידי הבריטים כדי למנוע נדידת הבדווים על מקניהם. על פתחה יצקו מכסה בטון מעוגל. הבאר ממוקמת ק"מ אחד צפונה מצאלים. מקור השם - בלהג עות'מאני-ערבי פירושה: הלסת התחתונה בגולגולת האדם.

הטיול ומשבר המים
דמיונות [צילום: AP/David von Blohn]

יזהר, כמורה המבוגר, מסייע בינתיים למדריך שאיבד דרכו, צופה בואדיות ומדמיין גלי מים אדירים ששצפו כאן לפני מיליוני שנים והותירו חותמם בקירות הואדי
▪ ▪ ▪

הטיול התחיל באווירה טובה, הגמלים עמסו עליהם את התיקים, המימיות והשמיכות והחבורה הייתה עליזה ומוכנה להרפתקה. חצו את "הקעא", ראו כמה שיחי לענה, חצו את החולות והגיעו לבאר הראשונה "ביר חלסה" היא חלוצה. המדריך התלהב והסביר תולדותיה של העיר הנבטית ושאל האם לא תוכל לקום מחדש עיר שכזו בנגב והמטיילים המרוצים בינתיים עונים בהן רבתי. הגיעו לביר אבו ע'ליון שפירושו: אבי המקטרת.

החבורה אצה רצה לבאר תוך שירה ופרצי צחוק. בבאר זו שלשלו חבל ודלי ושתו מים מלוא פיהם. הנערים החלו פושטים חולצות וגופיות ותלו על הגמלים אך לא שיערו מידת הצריבה של השמש. בדרך לביר מעלקה אבדו הגמלים על רוכביהם אך בשלב זה לא ייחסו לכך חשיבות. המדריך איבד דרכו ואץ מגבעה לגבעה לחפש התוואי. לפתע נראו גמלים אך - להג"ם - לא היו גמלים מעולם.

היו אלה עוברי אורח בדואים שמיהרו לבאר. לאחר שכובדו הבדואים בסיגריות הסבירו למדריך היכן ביר סנע שם יש צל, מים ואנשים. הנערים מתחילים להתמוטט ולדבר על מים, גלידה ואבטיח. בשעות אחר-הצהריים, אחר הליכה מתישה פגשו לפתע בקתה. משם הגיעו באפיסת כוחות לביר סנע, שתו מי מעופשים כמשוגעים וחלקם הקיאו. מצאו כמה אשלים בודדים ונחו בצילם. לפתע פרץ מעין מרד והנערים סירבו להמשיך. יזהר, כמורה המבוגר, מסייע בינתיים למדריך שאיבד דרכו, צופה בואדיות ומדמיין גלי מים אדירים ששצפו כאן לפני מיליוני שנים והותירו חותמם בקירות הואדי. הצימאון החל להשפיע עליו ואף הוא החל רואה חזיונות בנוסח "פטה מורגנה".

נס והקלה בעקבותיו
הוזמנו לטעום [צילום: AP]

ליד קיר החומה של המצפה פגשו קבוצת בדואים שאכלו אבטיחים והם הוזמנו לטעום כל אחד בלע כמה אבטיחים ועם האכילה נרגעו הרוחות
▪ ▪ ▪

לפתע נמצא גמל בודד ההולך מאין לאי שם והבנות הועלו עליו על-אף התנגדותן. הבנים בקבוצה טענו כנגד צום הרמדן שבגינו לא נמצאו מספיק גמלים ללוותם. הבנות בכו אחת על כתף רעותה וחלקן אף נשכבו על הקרקע בהכריזן כי מבחינתן - זהו סוף הטיול. לפתע, פגשה החבורה פגשה שני בדואים, שלרוע המזל הטעו את הטיילים הצמאים ויצרו רושם כאילו ביר שנק היא קרובה וכבר מגיעים אליה.

מעולפים וטיפה מעודדים, הם נגררו לכיוון אותו הורו להם הבדואים עד שלפתע שמעו טרקטור בודד נוסע במישורי המדבר. התקוות נכזבו כאשר התברר כי זהו טרקטור ערבי, אין לו עגלה (פלטפורמה) כדי להסיע את החבורה וכל המים שברשותו של הנהג הבדואי, כלו זה מזמן. החבורה המיואשת ממשיכה לשרך דרכה.

המדריך מאיץ בהם ויזהר מסייע, דוחף, מאיים ומזהיר ומחזיק בכוח את עצמו כדי להוות דוגמה אישית. לפתע ( וכאן שיאו של הסיפור) ראו חומה, מגדל, כלומר את מצפה "גבולות" בדיוק כפי שהכירו מהרשימות בעיתונות היומית ובעיתונות הנוער על "הידעת איך בנגב". בכוחות מחודשים הגיעה החבורה במהירות לגדר התיל שהקיפה המצפה. והנה לפנינו תאור כיצד נראה המצפה בעיני אלו הבאים ממערב לו: נטיעות, כנראה שתילי קיקיון, גפנים צעירות וחמודות, ובכל שולט צבע ירוק, טרי, והשטח מעובד וחרוש. ליד קיר החומה של המצפה פגשו קבוצת בדואים שאכלו אבטיחים והם הוזמנו לטעום. כל אחד בלע כמה אבטיחים ועם האכילה נרגעו הרוחות.

לפתע הגיח הבדואי שעזבם עם כל הציוד והוא טוען בצחוק רם כי הוא והגמל ממתינים כאן כבר 4 שעות ומדוע לא הלכו אחריו כאשר הוא שואל ומוכיח את המדריך ואת יזהר כאשמים בטעות. יש להזכיר כי ברגעי המשבר קיללו הצעירים את הנגב, טענו שאין אפשרות לחיות כאן והמדבר הזה לעולם לא יהיה בית ואילו עתה, עם השקיעה והאבטיחים, הכל נראה אחרת.

הסיום של יזהר ושלנו
זה הנגב [צילום: הדס פרוש/פלאש 90]

לא רק לבני הנעורים אלא גם לנו, הבוגרים האבות והסבים, המתנסים שנית עם הטיילים בחוויות ההליכה בנגב המדברי
▪ ▪ ▪

ומסכם הסופר את ההרפתקה ברוח חיובית: "וכשנשאנו ראשינו כבר היינו רואים כיצד שוקעת השמש באופק וזה היה זהוב ואדמדם וטעון אבקת זוהר, והיום היה מסוים, והחבורה כולה בבית, אוכלת אבטיחים, וזה הנגב. ממש הנגב, הרי הוא, ובך הכל לא נורא, מה? כלל לא נורא"!

על אף שהספר נכתב לפני כ-70 שנה, והעלילה מתפתחת כלפי פנים, ומתרחשת בסביבה מדברית חסרת עניין וברק - בכל זאת מומלץ ביותר לקריאה. כן, לא רק לבני הנעורים אלא גם לנו, הבוגרים האבות והסבים, המתנסים שנית עם הטיילים בחוויות ההליכה בנגב המדברי וגיוס הכוחות הנפשיים הנצרכים על-מנת לענות על אתגריו.


לעיון נוסף

יזהר ס, שישה סיפורי קיץ, תל אביב 1950

גזית דן, סקר בארות ואתרים בבשור, במרשתת

מסמכים מארכיון ע"ש טוביהו, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

* הערה: תאור הבארות לוקה במעט משום שהכותב ביקר בהן, ברובן לפני שנים רבות ועל הקורא להתעדכן במרשתת כדי להשלים את התמונה.
תאריך:  27/06/2017   |   עודכן:  27/06/2017
חנינא פורת
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
בקורת רוח של ממש קראתי הידיעה שפורסמה אתמול (יום שני) בכלי התקשורת, לפיה הורה בית המשפט העליון של ארה"ב, להחזיר לתוקפו חלק מצו ההגירה המרוכך, שהוציא נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ. קורת הרוח שלי נבעה מכך, שהנשיא הבלתי שגרתי, בעליל של ארה"ב, כהרגלו, אינו מוותר. הוא משיב מלחמה שערה. ממש ג'ינג'י אמיתי. לוחם קשוח. סוג של נינג'ה מיתולוגי, המראה לממסד הישן המתעב אותו בגלוי שהוא "לא סופר אותם ממילימטר".
27/06/2017  |  חיים שטנגר  |   יומני בלוגרים
הנה בוקר קם, השמש עוד לא הסירה קורי השינה מעל עיניה וטרם יצאה לחלוטין מנרתיקה להחם לנו יומנו החדש והנה קפץ עליה רוגזה של ההסתדרות הציונית העולמית, המוכרת לכל בשמה העממי והנפוץ: "הסוכנות היהודית". ובכן אותו גוף, רב השפעה וכמובן רב כיבודים, כסף ויכולת השפעה הנגזרת כתוצאנה מכך החליט, באמצעות הנהלתו לבטל ארוחת ערב חגיגית שהייתה אמורה להתקיים הערב (יום ב', 26.6.17) בכנסת עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו. ארוחת הערב החגיגית שהייתה אמורה להתקיים, הערב - בוטלה, זאת, יש לדעת, לאות מחאה על הקפאת יישום מתווה הכותל. בארוחת הערב שנועדה לציין את חילוף יו"ר חבר הנאמנים בסוכנות, היה אמור להשתתף גם יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין.
26/06/2017  |  חיים שטנגר  |   יומני בלוגרים
לא מזמן הגעתי לבדיקה במוקד של מכבי. המתנתי בתור לרופא. אולם ההמתנה היה עמוס. מן הסתם, רוב הממתינים היו חולים. הייתי היחידה שעטתה על פניה מסיכת פנים סטרילית. זה "מאסט" שהולך אתי לכל מקום כחלק מהז'אנק שאני מכניסה לתיק. אני כזאת, נזהרת בצוננים. יש מצב שנפעיל תעמולה ברשת כדי למזער התפרצויות של מגפות, לא עלינו?
22/06/2017  |  תרצה הכטר  |   יומני בלוגרים
אתמול (יום ד') - ביום הארוך ביותר בשנה הקלנדרית הגרגוריאנית, נפל דבר בישראל. עם הכרזת אליעזר פישמן, כפושט-רגל, בידי בית המשפט המחוזי, בתל אביב-יפו הכריז בית המשפט, באופן מובנה הנגזר מכך, כי חוסלה העדיפות לבנקים, כנושים, בסכומי עתק, בפירוק ופשיטת-רגל. נסביר הדברים, אחד לאחד ובפרוטרוט.
22/06/2017  |  חיים שטנגר  |   יומני בלוגרים
המושבה רוחמה נהרסה עד היסוד בשנת 1917 ונבנתה עוד שלוש פעמים לאחר מכן. לאחר מלחמת העולם הראשונה הוחל בשיקומה אולם במאורעות 1929 ננטשה בשנית. בשנת 1932 חודשה בה ההתיישבות ואף ניטע פרדס גדול אבל במאורעות 1936 - 1939 ננטשה שוב וחודשה בפעם השלישית רק בחורף 1943, עם עליית קיבוץ "השומר הצעיר" למקום. בעת קרבות מלחמת העצמאות שימשה המושבה בסיס מרכזי ל"חטיבת הנגב".
21/06/2017  |  חנינא פורת  |   יומני בלוגרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
איתמר לוין
איתמר לוין
הממשלה של בנימין נתניהו, שכבר 14 חודשים יורקת בפרצוף של כל מי שאיננו שייך למחנה שלה, עושה זאת כעת ביתר שאת בכל כיוון אפשרי - ומעמידה את המדינה בסכנה קיומית
אלי אלון
אלי אלון
בתי העלמין הקיבוציים, לרוב מטופחים ומגוננים בצמחי ושיחי נוי ובעצים מצילים    בסך-הכל ניתן לקבוע כי בתי העלמין הקיבוציים מטופחים יותר מאשר בתי עלמין אחרים
עידן יוסף
עידן יוסף
כ-900 אלף כרטיסי רב-קו עם יתרות בשווי עשרות מיליוני שקלים יופקעו מהציבור ויגיעו לאוצר המדינה    משרד התחבורה טוען שהמצב הנוכחי מקשה עליו טכנולוגית, אך בפועל "תורם" את כספי הנוסעים ל...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il