|   15:07:40
דלג
  דניאל גלילי  
אתר החדשות "ידיעות מהכנסת"
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך

תקציב המדינה - זוויות להבנתו

המושג "חברתי" לא חייב לכלול הוצאה כספית של המדינה, אלא פעולות המקלות על חייו של האזרח הישראלי כפי שנעשו בחלקם ע"י ממשלת הליכוד בשנים האחרונות, כגון: הנחות בארנונה לנזקקים, טיפולי שיניים חינם לילדים ועוד
01/08/2017  |   דניאל גלילי   |   מאמרים   |   תגובות
[צילום: איתמר לוין]

במהלך חודשיים בשנה (לרוב אפריל-מאי) הכנסת מאשרת תקציב שנתי למדינת ישראל. אותם חודשיים חשובים מאין כמוהם וזאת מכיוון שכל מנגנון המדינה, המתבטא במשרדי הממשלה וחברות ממשלתיות, מתנהל על-פי כמות הכסף שמחולקת בין המנגנונים השונים באותה תקופה.

בשנים האחרונות יש דרישות הולכות וגוברות מצד חלקים בציבור להשקעה יותר גדולה של המדינה בשירותים לאזרח כמו: חינוך, רווחה, בריאות וכו'... טענות אילו באות לידי ביטוי בעיקר ע"י חברי כנסת מהאופוזיציה, בדגש על מפלגות בעלות אידיאה סוציאליסטית, מכוני מחקר שונים וארגוני המגזר השלישי.

ליתר פירוט, ניתן לראות כי חברי הכנסת מהאופוזיציה אשר בעלי הנחת יסוד סוציאליסטית מגישים הצעות חוק רבות אשר בעלות גוון סוציאליסטי ואף סוציאליסטי קיצוני המתבטאים בהגדלה משמעותית של הוצאות המדינה לנושאי רווחה וחברה. כך לדוגמא: חוק יסוד: זכויות חברתיות, הגדלת קצבאות הביטוח הלאומי ע"י תיקון לחוק הביטוח הלאומי וכד'...

אך האם עם ישראל יודע איך תקציב המדינה בנוי? האם הוא מכיר את תקציב המדינה לפרטיו? האם אזרחי ישראל יודעים מה הם ההכנסות ומה הם ההוצאות של תקציב המדינה? האם הישראלים יודעים מהו הרציונאל שעומד מאחורי שיקוליו של אגף התקציבים במשרד האוצר בהיותו חושב על חוזקה הכלכלי של מדינת ישראל?

אפשר לומר בוודאות כי מודעות לחשיבות הפרטים הנ"ל אינה באה לידי ביטוי ברעיונות השונים הנכתבים גם בהצעות החוק השונות המוגשות לכנסת וגם במאמרים האקדמיים הנכתבים במכוני המחקר השונים כגון: מכון אדווה, המכון הישראלי לדמוקרטיה, מכון וון-ליר וכו'/

כדי להסביר את השיקולים העומדים בפני אגף התקציבים של האוצר בבואו לקבוע את התקציב השנתי, יש להסביר את המאזן התקציבי של מדינת ישראל. מאזן זה מורכב, בפשטות, משני גורמים: הכנסות המדינה ממיסים ואגרות, והוצאות המדינה על מנגנוניה השונים.

לפי הדוחות של בנק ישראל, כך נראה תקציב המדינה בשנים האחרונות:

הכנסות:

400-440 מיליארד ש"ח

הוצאות:

החזרי החוב הלאומי 50-100 מיליארד ש"ח

משכורות המגזר הציבורי – 90-100 מיליארד ש"ח

תמלוגי הביטוח הלאומי – 70-75 מיליארד ש"ח

תקציב משרד הביטחון – 55-65 מיליארד ש"ח

כל השאר מחולק ע"פ שיקולי משרד האוצר.

כאשר אנחנו, כבני אדם רציונאלים, רואים את הנתונים האלו, ניכרת בנו ההבנה כי הוצאות המדינה על מגזר ממשלתי ותמלוגי רווחה מהווים חלק ניכר ביותר מהוצאות המדינה ביחס להכנסותיה, ולכן זה לא בכדי להעלות את הוצאות המדינה על שירותים ממשלתיים לאזרח במתבטאים בהלאמה של חברות והגדלה של תמלוגים.

אז מתי השתנתה המדיניות של משרד האוצר? בשנת 1985. כפי שידוע לרבים מאזרחי ישראל, שמדינת ישראל נוצרה, היא נבנתה כלכלית ע"פ עקרונות של מדינת רווחה אירופית אשר דגלה במשק לאומי הבנוי כולו כרובו מחברות ממשלתיות ותנאים מקלים לתמלוגי רווחה. אך, למרות כי מדיניות זו תואמת את עקרונות הפילוסופיה של המוסר, היא גרמה בפועל לחוסר איזון תקציבי בין הכנסות המדינה להוצאותיה. במילים יותר פשוטות, המדינה לא יכלה לממן לאורך זמן כמות כזו גדולה של שירותים לאזרח ביחס לא סביר להכנסותיה. ואכן, לאחר שהמדינה ניצלה פעמיים מקריסה כלכלית (פעם בתחילת המדינה הודות לשילומים מגרמניה ופעם שנייה ב-1966 הודות למלחמת ששת הימים), בשנת 1985 היה ברור כשמש לקברניטי המדינה ובראשם רה"מ דאז שמעון פרס, כי מדינת ישראל עומדת בפני קריסה כלכלית מכיוון שאינה מסוגלת יותר להשיג יציבות כלכלית כתוצאה מקנה המידה של הוצאותיה התקציביות.

התוכנית הנ"ל נקראה "תוכנית הייצוב הכלכלית של שנת 1985". מטרתה הייתה להעביר את כלכלת ישראל ממבנה סוציאליסטי למבנה ניאו-ליברלי. ליתר פירוט, לאזן את תקציב המדינה שבו ההוצאות גברו במידה רבה על ההכנסות ולעודד השקעות הון כדי להרחיב את הכלכלה ולהעלות את רמת ההכנסות. בשנים האלו נתקבלה ההבנה אצל עובדי אגף התקציבים של משרד האוצר כי הם צריכים להעלות את רמת האחריות שלהם לניהול תקציבי המדינה אל מול דרישות נבחרי המערכת הפוליטית, ומכאן נוצר המושג "נערי האוצר". משמע, עובדי פקידות צעירים מהאוצר אשר בעלי סמכות גבוהה בכל הנוגע לשיקולי העברות כספי מדינה.

צומת דרכים נוספת בהיסטוריה הכלכלית של ישראל הייתה בשנת 2002. באותן שנים אינתיפאדת אל-אקצה הייתה בשיאה ובעקבותיה משקיעים זרים רבים הוציאו את השקעותיהם מישראל וגרמו לצמצום משמעותי בהכנסותיה של כלכלת ישראל עד לרמה שהוצאותיה גברו על הכנסותיה. עקב מצב קיצוני זה אשר דרש פעולה מידית, אריק שרון כרה"מ ובנימין נתניהו כשר אוצר יזמו שורה של רפורמות במשק אשר צמצמו את הוצאות המדינה על הסקטור הציבורי ותמלוגי הרווחה מצד אחד ועודדו השקעות הון ופעילות כלכלית במשק מצד שני. ואכן, במידה ומסתכלים על מחקרים של המדינה משנת 2002 ניתן לראות כי תקציב משכורות המגזר הציבורי עמד על 150 מיליארד בשנה בניגוד ל-100 כיום.

בנימין נתניהו, כיו"ר מפלגת הליכוד, חווה מפלה פוליטית קשה בבחירות 2006 כתוצאה ישירה של הרפורמות הכלכליות של שנת 2003 אשר צמצמו משמעותית את היקף תמלוגי הרווחה והעבודה המאורגנת בישראל. אותם רפורמות נתפסו בעיני הציבור כאכזריות לשמה, אך לאור הנתונים מהמאמר הזה ניתן להבין כי הוצאות ציבוריות כגון הסקטור הציבורי ותמלוגי הרווחה בישראל הגיעו לרמה גבוהה כזו עד לכדי כך שהם לא נחשבים כמותרות אלא כנטל על כספי משלמי המיסים והאגרות בישראל.

אי לכך, שאנחנו בוחנים את המושג "חברתי", עלינו להבין את עלויות ההשתתפות הישירה של המדינה בחייו של האזרח המהווה מעמסה על תקציב המדינה. זאת הסיבה שכיום אגף התקציבים באוצר ורשות המיסים מעדיפים לנהל את תקציב המדינה תחת גישה של מינימום הוצאות ומקסימום הכנסות, כי לכל הוצאה צריך למצוא מקור הכנסה.

מכאן, המושג "חברתי" לא חייב לכלול הוצאה כספית של המדינה, אלא פעולות המקלות על חייו של האזרח הישראלי כפי שנעשו בחלקם ע"י ממשלת הליכוד בשנים האחרונות, כגון: הנחות בארנונה לנזקקים, טיפולי שיניים חינם לילדים, חובת מעסיקים להפרשת כספי חיסכון פנסיוני לעובדים וכד'...

תאריך:  01/08/2017   |   עודכן:  01/08/2017
דניאל גלילי
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
תקציב המדינה - זוויות להבנתו
תגובות  [ 0 ] מוצגות   [ 0 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
ערב תשעה באב-פוסט מהפייסבוק של דוקטור רוויטל חברוני, נצבע בכחול זועק וקרא לגולשים "מה הטעם לצום בתשעה באב, בלי מעשה מתקן? כל אחד יעשה מעשה אחד ולו הקטן ביותר של אהבת חינם הכרת הטוב והחמלה"
01/08/2017  |  ציפורה חלפון‎  |   מאמרים
לאחרונה מוזכר בתקשורת צמד המילים הטעון 'טיהור אתני' בהקשרים שונים על-ידי אקדמאים ופוליטיקאים הן יהודים והן ערבים. בהקשר לכך ניצת ויכוח האם במלחמת העצמאות נערך 'טיהור אתני'. כמי שחקר לעומק את מלחמת העצמאות, המכונה בפי הערבים אזרחי המדינה 'נַכְּבָּה', אני טוען שאכן היה טיהור אתני, אבל הוא בוצע הן על-ידי היישוב הערבי והן על-ידי היישוב היהודי. הרי אפשר לחזור לאחור במורד ההיסטוריה. האם הטבח שערכו ערבים מוסלמים תושבי העיר חברון והסביבה ביישוב היהודי בחברון בשבת, י"ח באב תרפ"ט, 24 באוגוסט 1929, כחלק ממאורעות תרפ"ט בארץ ישראל, ושבמהלכו נרצחו 67 יהודים, לא היה 'טיהור אתני'? הרי בחברון התגוררו עד אותו יום כ-800 יהודים בתוך עיר שמנתה כ-20,000 ערבים ולמחרת הטבח סולקו יתר היהודים מהעיר ובכך חוסל היישוב היהודי בחברון שהיה קיים 400 שנים (ראו הספר טבח חברון תרפ"ט, ליקט והביא לדפוס רחבעם זאבי, חבצלת – ירושלים וחברון, תשנ"ה-1994).
01/08/2017  |  משה גבעתי  |   מאמרים
האיום לארה"ב הטמון בתוכנית הגרעין של קוריאה הצפונית אינו השמדה. האיום האמיתי הוא האפקט הכולל של נזקים ככל שהתוכנית תתפתח ותניב יכולות הרתעתיות. כשיהיו בידיה יכולות גרעיניות מתקדמות, תוכל קוריאה הצפונית לאיים על אינטרסים אמריקניים ברחבי העולם איום קונבנציונלי-מקומי, מגובה באיום גרעיני מקומי וגלובלי שבמקרה הקיצון יכלול גם תקיפה גרעינית על היבשת הצפון אמריקנית. לקוריאה צבא יבשה גדול, מצויד, מאומן וככל שניתן להעריך גם בעל מורל גבוה. השאלה שעליה עשויה קוריאה הצפונית להמר לכשתשלים פיתוח של היכולות הדרושות לכך, היא האם תהיה ארה"ב מוכנה להילחם בה מלחמה קונבנציונלית, עתירת נפגעים ונזקים, בכדי להשמיד את התשתית הגרעינית שפיתחה, ברוח העמדות המוצהרות שלה, או תעדיף לפגוע בה פגיעה גרעינית. מול צפון-קוריאה בעלת יכולת גרעינית בין-יבשתית, פגעה גרעינית עשויה לחולל תגובה מוגבלת אבל כואבת ביותר, של פגיעה באחד או יותר ממרכזי האוכלוסין הגדולים ביבשת האמריקנית. מאידך-גיסא, סביר שמלחמה קונבנציונלית, תגלוש בכל מקרה לפלישה של הצפון לדרום, שללא התערבות אמריקנית מסיבית, תתנהל ביתרון צפון-קוריאני ברור. ככל שמשתפר כושר השיגור של קוריאה הצפונית, גדלה גם עוצמת הראש הקרבי שיוכלו לשאת הטילים הבין-יבשתיים שלה. המאבק עובר מממדים טכנולוגיים ושיקולים צבאיים, לממדים תרבותיים כוללים - כושר הספיגה וכושר העמידה. אותו סוג של שיקולים ינחה גם מדינות נוספות, דוגמת אירן, החותרות כיום להשגת נשק גרעיני ואמצעי שיגור עבורו ונתקלות באוזלת היד האמריקנית.
01/08/2017  |  רפי לאופרט  |   מאמרים
ישראל הפסידה את המערכה האחרונה בשליטה על הר-הבית, היא נאלצה להתקפל בפני הפלשתינים ולהחזיר את המצב לקדמותו כפי שהיה עד ה-14 ביולי, ללא גלאי מתכות וללא מצלמות "חכמות".
01/08/2017  |  יוני בן-מנחם  |   מאמרים
הצעת חוק שעברה בקריאה טרומית והועברה לוועדה המיוחדת להיעלמותם של ילדי עולי תימן מזרח ובלקן מנוסחת באופן תמוה. ניתן לומר שבמקרה הטוב הושתלו בה "שבבים" מוכוונים מראש שכול מטרתם כאמור לעקר את מטרת החוק ובמקרה הגרוע מנוסחת באופן רשלני וחובבני. אם נרצה ללמד זכות על הצעת החוק, ואי-אפשר בלי, נצליח לומר שהיא יכולה להשתנות ותעובד עד הקריאה השלישית.
01/08/2017  |  נסים עוג'ר  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יוסף קנדלקר
יוסף קנדלקר
מאז ועד היום איש לא מעז לקרוא לבן שלו המן, למרות ששמעתי על מישהו שקראו לו כך, אבל זה בגדר שמועה
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
יש מחלוקת בקרב החוקרים בנוגע לגודל האוכלוסייה במאה ה-19 ולגבי המספר המדויק של כל קבוצה דתית, אבל, הריבוי הטבעי המוסלמי היה אטי בהשוואה לגידול האוכלוסייה היהודית והנוצרית
יוסף אורן
יוסף אורן
מתחילה התכוונה המחברת לכתוב רומן רב-דורי על משפחה המתמודדת עם משבר האקלים הפוקד את כדור-הארץ בעיירה צפונית אחת, ורק משום שלא הצליחה לממש את התוכנית המקורית, החליטה להעלים את כישלונ...
[צילום: יהב גמליאל/פלאש 90]
לורן גונר
כדאי לשתף את הילדים בהכנת משלוח המנות, האריזה חשובה לא פחות מהתוכן    גם כשבוחרים חטיפים למשלוח מנות ניתן לבחור באופציות בריאות יותר שישמחו לא פחות את הקטנטנים
הזה ניצחון? [צילום: פטימה שאביר/AP]
גדי חיטמן
ישראל, על-פי הפרסומים, הרגה 30,000 אנשים ברצועת עזה   האם זה אומר שניצחנו כי מתו יותר פלשתינים מישראלים?
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il