היום אחרוג ממנהגי ולא אשטח בפניכם מלים גדולות הנובעות מגעש מוחי הקודח. היום אנסה לדבר בשמם של גדולים וטובים ממני ולהטיח בפרצופכם הקודר מדאגה את המלים שבוודאי כבר שכחתם: רְאִיתִיכֶם שׁוּב בְּקֹוצֶר יֶדְכֶם ושתיקתכם מהדהדת כצעקה אילמת, אולי פשוט כי אתם מפחדים. האיש אשר המליך אתכם לשרים בממשלתו מוטל פצוע בשדה הקרב, כשכולם מבקשים את נפשו. ואתם גיבורי המלים הצעקניות אפילו לא מנסים להגן עליו או לומר מלה אחת לטובתו. רק את "פה גדול"
דוד ביתן, שמשאת נפשו להיות שר, שיגרתם להשמיע את קולו, כי אתם פשוט מפחדים מהבוס כל אחד וטעמו.
יש ביניכם כאלה שכבר הודיעו על כוונתם לרשת את בעל הבית אבל חוששים שמא הדברים שישמיעו לא ימצאו חן בעיניו. יש כאלה הפוחדים שאם ישמיעו את דעתם האמתית על נותן לחמם, הוא ינפנף אותם מיד מכיסא עור הצבי שבו שקועים אחוריהם. ויש כמובן מי שנתקפו בשתיקה אך מאחורי הקלעים הם חותרים נגדו כדי שיעוף מכיסאו במהירות האפשרית. בקיצור: אתם מפחדים. ובינתיים אתם מתחרים זה בזה מי מכם יוכל לבוא במקומו.
ועל זה כתב ביאליק את דברי המופת הבאים שאולי יסייעו לכם להבין מה חסר לכם: וְאִם אָזְלַת יַד כֻּולְּכֶם גַּם יַחַד מֵהוֹשִׁיעַ לְנַפְשְׁכֶם, הַאֵין אִישׁ בִּיהוּדָה, הַאֵין אֶחָד בְּכָל מַעַרְכוֹתֵיכֶם גֶּבֶר חַיִל, מוֹשֵׁל בָּעֹז, גְּדָל-רוּחַ וּנְגִיד-עָם, תַּקִּיף וּבַר לֵבָב, שֵׁבֶט בַּרְזֶל וּתְבוּנוֹת כַּפַּיִם עִמּוֹ, אֲשֶׁר יֹאחֶזְכֶם בְּצִיצִית רֹאשְׁכֶם וִינַעֶרְכֶם בְּחֹזֶק יָד לְמַעַן הָשֵׁב רוּחֲכֶם וְכֹחֲכֶם אֲלֵיכֶם.
מסתבר כי ללא ניעור ממשי שוב רואה אתכם הציבור בְּקֹוצֶר יֶדְכֶם וכחסרי אונים. ראש הממשלה, בינתיים, הוא
בנימין נתניהו וגם אם חלף זמן רב מאז השמיע את צמד המלים "הם מפחדים" כשלכל שומע היה ברור שהוא מתכוון לשמאלנים, הוא בוודאי לא שכח. אני משוכנע שבתוך לבו הוא יודע שאתם מפחדים. אתם, לא הם. כנראה שהוא משוכנע בבירור שאין ביניכם מנהיג ראוי לבוא במקומו. ולכן הוא אינו מתפטר למרות החשדות. כנראה שהוא מאמין באמונה שלמה שבלעדיו אתם תהפכו למוץ הנידף לכל רוחות השמים ומן הליכוד הלא-מלוכד לא יוותר זכר.