השבוע האחרון של אוגוסט החם שפקד את ארצנו הוקדש להכנות לקראת שנת הלימודים החדשה, שנפתחת מחר (ו') בבוקר. מדבריהם של בכירי משרד החינוך, ובהם השר, נפתלי בנט, שהבאנו השבוע, ניתן להתרשם ששנת הלימודים החדשה תהיה אחת השנים שבהן ישקיעו משאבים רבים בחינוך הטכנולוגי.

קידום החינוך הטכנולוגי ותקשוב מערכת החינוך מצויים ברשימת היעדים המרכזיים של המשרד לשנים הבאות. ד"ר עופר רימון, ראש מינהל מדע וטכנולוגיה ומנמ"ר משרד החינוך, אמר בראיון לאנשים ומחשבים כי אחד הדברים הראשונים שמנכ"ל המשרד החדש, שמואל אבואב, ביקש לדעת הוא מה קורה בחינוך הטכנולוגי, ודרש נתונים מדויקים. לאחר שקיבל את המידע, קבע המנכ"ל מספר יעדים לטווח הקרוב, כמו למשל תוספת של 30 אלף תלמידים למגמות הטכנולוגיות בתוך פחות מחמש שנים.

זה יעד שאפתני ביותר, בהתחשב בעובדה שיש שני פרמטרים שמשפיעים על כמות התלמידים במגמות הטכנולוגיות: האחד הוא המוטיבציה של התלמידים וההורים לשלוח אותם ללמוד את מקצועו ההנדסה והמחשבים, והשני הוא היכולת לקלוט את הביקושים שקיימים באזורים מסוימים ובבתי הספר של הרשתות השונות. לכן, כאשר המנכ"ל הציב בפני ד"ר רימון ואנשי האגף שלו את היעדים, הוא גם דאג לפעול על-מנת לצייד אותם במשאבים, קרי - כסף. כפי שדיווחנו היום בלעדית, מתקיים משא-ומתן בין נציגי משרדי החינוך והאוצר לתוספת של 100 מיליון שקלים לחינוך הטכנולוגי. זהו מהלך שלא זכור שנים רבות ואם התקיימו בעבר משאים ומתנים עם האוצר, הרי שזה היה בכיוון ההפוך: מניעת קיצוץ תקציבים.

תגבור החינוך הטכנולוגי משתלב עם שני יעדים שהשר בנט הציב מיד עם כניסתו לתפקיד. האחד הוא מיזם חמש היחידות במתמטיקה, שזוכה להצלחה מעל ומעבר למצופה, בניגוד לכל התחזיות וההערות הציניות שהשמיעו מומחים מטעם עצמם בתוך המערכת ומחוצה לה. בנט הוכיח שלפעמים להתעקש על שלך ולא להיבהל מביקורת הם כלים חשובים במימוש יעדים.

היעד השני, שהוצג כמטרה לשנה הקרובה, היא לחנך את תלמידי ישראל ליזמות.

שני היעדים האלה קשורים האחד בשני ואפילו משלימים זה את זה. שניהם ביחד הם בעלי פוטנציאל לתרום ליעד הלאומי המרכזי: הגדלת מספר המהנדסים ובוגרי המדעים שילכו לעבוד בתעשיית ההיי-טק.

מיזם חמש היחידות במתמטיקה מגדיל את הסיכוי שעוד ועוד תלמידים ילכו ללמוד באוניברסיטה ויהיו מהנדסים. אבל יש לו גם מטרה נוספת, שכבר מושגת מידית: בנט סיפר בכנס החינוך שהתקיים השבוע על גידול ניכר במספר לומדי המדעים בקריית גת. הוא ציין שראש העיר סיפר לו כשביקר באחרונה במקום כי לפני שלוש שנים, רק שני תלמידים למדו חמש יחידות במדעים. זה כמובן לא ייצג את הפוטנציאל של התלמידים בעיר זו, שיכולים ללמוד חמש יחידות לא פחות מחבריהם בסביון או בכפר שמריהו. וזו לא הייתה בעיה של תקציב אלא של מודעות, של קיום גורם שידחוף אותם להעז ולנסות. השנה כבר לומדים בקריית גת 26 תלמידים לחמש יחידות במדעים.

מכאן שמיזם זה מהווה אחד הכלים לצמצום פערים. הגבולות הגאוגרפיים בין קריית גת ליישובים במרכז, ומבוססים הרבה יותר, מוסרים, והפרויקט יכול לסייע לכל ילד בכל מקום בארץ לקבל סיכוי שווה להיות מהנדס בהיי-טק.

אבל זה לא מספיק - כי צריך לרצות. כאן נכנס החינוך ליזמות. ישראל היא אומת הסטארט-אפים ואנחנו אלופים בחדשנות, אבל חלשים מאוד ביזמות, ביכולת לזהות בעיות, לפתור אותן, לנהל את המיזמים שלנו ולמכור אותם. לכן, בכל מערכת החינוך ילמדו בשנה הקרובה יזמות בכל מיני צורות: שיווק, ניהול נכון, לדעת לאתר הזדמנויות ואתגרים, ולחשוב איך פותרים אותם. זוהי אותה חשיבה מחוץ לקופסה שמרבים לדבר עליה.

כאן צריכים להיכנס כשותפים מלאים ראשי תעשיית ההיי-טק וקהילת הסטארט-אפים. הילדים שמתחילים מחר כיתה א' ייצאו לעולם אחר לגמרי בעוד 12 שנים, כאשר יסיימו י"ב, ועל ראשי הענף לסייע במלאכה ללמד אותם ללמוד ולחקור באופן עצמאי ולהשתמש בכל הכלים הדיגיטליים שיש ברשותם.

המורה כטייס בקוקפיט?

במקום הזה צריך שוב לדבר על מעמד המורה. העידן הדיגיטלי העמיד בסימן שאלה את עתידו, אולם ברור כיום ששום טכנולוגיה, כלים מתוחכמים או רובוטים לא יחליפו אותו. עם זאת, תפקידו של המורה ישתנה: הוא יהיה מקור ידע מוסמך - אבל לא היחיד. תפקידו יהיה, והוא כבר, לעזור לילדים לארגן את כל מקורות הידע שלהם ולמצות מזה את העיקר והחשוב.

מה שנדרש הוא לחזק את תדמיתו ואת מעמדו של המורה. קודם כל לתת לו סביבת עבודה, שתהיה דומה לכל מקום עבודה בסיסי ולמה שיש לכל מזכירה מתחילה בכל משרד: מחשב, כלים, פינה משלו, וכבוד. בשנים האחרונות נעשות פעולות לשינוי המצב, כמו הפעילות הענפה של קרן אתנה, שמחלקת מחשבים למורים בבתי הספר, לצד 120 שעות השתלמות ודברים נוספים. אבל עדיין, תדמית המקצוע בשפל.

השורה התחתונה: שנת הלימודים שנפתחת מחר תהיה הרבה יותר מתוקשבת מקודמתה. המורים והתלמידים ייחשפו הרבה יותר לעולם של מחר, אבל זה לא מספיק. הקצב צריך להיות מהיר יותר, עם משאבים הרבה יותר גדולים, מותאמים לקצב החידושים והשינויים המסחרר שקורים מסביבנו. מערכת החינוך היא אחת המערכות היחידות שהמהפכה טרם שינתה אותן, וזה הזמן להגביר הילוך.

שנת לימודים פורייה ומהנה לכולם.