ביום שלישי 24 בדצמבר 1946 בשעה 6:30 בבוקר, התקבלה בתחנת המשטרה בצפון תל אביב הודעה טלפונית מאלמוני על הימצאותה של גופת גבר מוטלת על
הארץ בסביבת גן החיות בתל אביב. למקום הגיעו תוך זמן קצר אנשי משטרה ובהם קציני משטרה ואנשי בולשת, הם מצאו ליד גדר גן החיות, בשביל המוביל ל"גן הדסה", גופת גבר שרועה על הקרקע. ראשו מנוקב כדורים וסביבו שלולית דם גדולה. עיניו היו קשורות במטפחת. סביב גופתו התגלו מספר תרמילים. על גופתו התגלה מסמך מזהה. הוברר כי מדובר בישראל לוין, צעיר חרדי בן 26 תושב בני ברק שהתגורר ברחוב רבי עקיבא 76 ליד בית הכנסת הגדול בעיר. גופתו של ישראל לוין הועברה לבית חולים הממשלתי בפרדס כץ ושם נותחה ונערכה בה בדיקה פתולוגית. התברר, כי לוין נפגע על-ידי שבעה כדורים שישה מהם בראשו. נמסר כי על גופתו הייתה ציצית. לוין היה יהודי חרדי והשתייך לחסידות קרלין
מי היה ישראל לוין?
ישראל לוין נולד בשנת 1920. בתחילת שנות ה-40 עלה לארץ מפולין, השתקע בבני ברק ונשא לאישה את בתו של תושב בני ברק אברהם פרידמן, פקיד בגזברות המועצה המקומית בני ברק. תחילה עסק במלאכת האריגה ופתח בית חרושת ביתי לטקסטיל ברחוב הגליל בתל אביב. בהמשך עסק בתיווך והיה סוכן בדברי טקסטיל וחוטים. הניח אחריו אישה ושני ילדים. האחד, בן-3 והשני בן שנה וחצי. הוריו מאיר ואסתר-לאה לוין התגוררו בירושלים ועסקו בחלבנות - חלוקת ושיווק מוצרי חלב.
ביום רבעי 25.12.46, בשעות לפני צהריים הובא ישראל לוין לקבורה בבית העלמין נחלת יצחק. על מצבתו נחקק: פ"נ ישראל ב"ר
מאיר לוין מחסידי קרלין. נפ' א' טבת תש"ז בשנת כ"ו לחיו".
הרקע להריגתו של לוין
עיתון "המשקיף", ביטאונה של המפלגה הרוויזיוניסטית, הצה"ר מפרסם ב-יום ה' 26.12.46 יומיים לאחר הרצח, ידיעה נרחבת תחת הכותרת "פרטים חדשים על ההתנקשות בישראל לוין". בידיעה נאמר ביותר מרמז כי לוין נרצח על-ידי אנשי לח"י. וכי במוצאי שבת שקדמה לרצח, הגיעו לביתו שבבני ברק צעירה ומספר צעירים והודיעו לו כי הם חברי "בית הדין של לח"י ושהוא לוין נאשם במלשינות בענייני העפלה, הסגרת אנשים, וסחיטת כספים. אשתו הורשתה להיות נוכחת ב"משפט". בידיעה בעיתון "המשקיף", נאמר עוד, כי הוקראו בפני לוין האשמות נגדו תוך פירוט מועדים וזמנים בהם נפגש עם קציני משטרה בריטיים ואנשי בולשת וכי הוא "לוין הודה בכל האשמות וביקש למחול לו והבטיח להיטיב את דרכו". בסוף הפגישה הודיעו הצעירים ללוין כי הוחלט לדון אותו למוות. לוין ואשתו פרצו בבכי וביקשו לרחם עליו "חברי בית הדין" יצאו לכמה דקות לחדר סמוך והודיעו לו שהוחלט להחליף את גזר דינו בעונש של חבלה גופנית בלבד. אחר כך עזבו הצעירים את הבית.
ביום שני 23.12.46 בשעה 8:30 יצא ישראל לוין מביתו שבבני ברק. הוא הודיע לאשתו כי הוא נוסע לאביו בירושלים וכי בערב יחזור. יש הטוענים כי נסע לירושלים ונפגש עם אנשי בולשת בריטיים ולאחר שחזר מירושלים בהגיעו לתל אביב נעצר ונחטף על-ידי אנשי לח"י ומשם הובל אל מותו בשעות לילה סמוך ל"גן הדסה" בתל אביב. יש סברה אחרת כי נחטף עוד ביום שני (23.12.46) בבוקר באזור תל אביב ולא הגיע לירושלים.
על-פי עדויות של חברי לח"י, ישראל לוין היה בשלב מסוים בחייו חבר בארגון לח"י. ימים ספורים לאחר הרצח ביום ה' (26.12.46) הופצו והודבקו ברחבי העיר ירושלים, כרוזים מטעם לח"י, ובהם מודיע הארגון לח"י כי הוא זה שביצע הוצאתו להורג של לוין תוך פירוט החשדות נגדו, וזאת למען יראו ויראו. הכרוזים הודבקו בשעות בוקר מוקדמות. על-פי דיווח עיתון "הבוקר" מיום ו' 27.12.46 הבריטים דרשו מעוברים ושבים ברחובות ירושלים להסיר הכרוזים ויש שהתנגדו בטענה כי הם לא הדביקו אותם ולכן אין מחובתם להסירם ."הבוקר" מדווח כי שוטרים בריטיים מ"המשטרה הניידת" בירושלים אילצו איש בן 70, מר הולץ שמו, בעל חנות לממכר כובעים לצאת מחנותו ולהסיר את הכרוזים בעניין ישראל לוין שהדביקו אנשי ושליחי לח"י בקרבת חנותו ואיימו עליו שאם לא יעשה כן ייעצר. מר הולץ נאלץ להסיר הכרוזים.
הלח"י האשים את לוין כי שיתף פעולה עם הבולשת הבריטית ומסר לה מידע על עליה בלתי לגאלית של יהודים לארץ ישראל מאירופה וכן יזם בשיתוף אחרים סחיטת כספים, מבעלי עסקים בהציגו עצמו כשליח מטעם לח"י. בהקשר לכך הוזכר בעיתונות כי לוין בשיתוף נוספים כי סחט בשם ארגון לח"י מבית עסק "המוזג" (ככל הנראה בית קפה א.א) בהודעת ארגון לח"י נאמר כי פסק-דין המוות כנגד לוין ניתן והוצא לפועל, רק לאחר חקירה והודאת הנאשם ועל סמך הוכחות מוצקות .
פרשת משה סעדיה
כשבוע לאחר רצח ישראל לוין ב-29 בדצמבר 1946 חטפו אנשי לח"י, צעיר בשם משה סעדיה בחשד כי היה קשור לפעולותיו של ישראל לוין וכי שיתף עמו פעולה. סעדיה נחטף מבית אחיו ברחוב הגדוד העברי 53 בתל אביב (כך דווח בעיתונות דאז) והובל כשעיניו קשורות במטפחת וכשידיו כפותות בחוט, לאזור ים תל אביב בסביבת בית העלמין המוסלמי, שם נחקר ממושכות על קשריו עם ישראל לוין. לדברי סעדיה הוא הכחיש את האשמות שהטיחו בו חוקריו אנשי לח"י וסיפר כי הכיר הנרצח רק מעסקי מסחר בטקסטיל. סעדיה סיפר, כי הוא הוחזק למעלה מיממה בידי שוביו והצליח בשעת לילה מאוחרת להתיר את החוט שבו קשרו ידיו, הוריד המטפחת שקשרו לעיניו. והחל לזעוק לעזרה. הוא רץ עד שדרות קק"ל פינת רחוב בן יהודה ועוברים ושבים הזעיקו אמבולנס שהביאו לבית חולים. שם התברר בבדיקה כי הוכה ונחבל כהוגן. המשטרה פתחה בחקירה.
סוף דבר
חשוב לציין כי לח"י כארגון מחתרתי וחשאי, לרוב לא נידב מידע לציבור בכל הקשור לחיסול חברי לח"י ואחרים ולעיתים רק שניים שלושה מחברי הארגון היו בסוד העניינים. וגם בפרשת רצח ישראל לוין רב הנסתר ויש לא מעט שאלות לא פתורות. כמו למשל, אילו "הוכחות מוצקות" היו ללח"י כנגד לוין, מי אסף את ההוכחות ומה טיבן. ישראל לוין לא היה כנראה צדיק, ומדיווחים שפורסמו בעיתונות דאז, היה מעורב בפרשיות והסתבכויות כספיות כאלו ואחרות. אולם האם חומרת עבירותיו ואיכות הראיות, היו כאלו שהצדיקו רצח צעיר, אב לשני ילדים? אולי כן ואולי לא. סביר להניח כי רוצחי לוין לפחות רובם אינם כיום בחיים ולא בטוח שיש את מי לשאול ולחקור.
