פסיכופת מוגדר כאדם כריזמטי, בעל אינטליגנציה גבוהה אשר אינו מסוגל לחוש אשמה, חרטה או חרדה בנוגע למעשיו.
הוא לרוב משתמש באלימות או בהפחדה בכדי לשלוט באחרים ולספק את צרכיו האנוכיים. האם על-פי הגדרה זו, ייתכן שחלק מעורכי הדין, הפוליטיקאים ואנשי העסקים הינם פסיכופתיים?
המושג 'פסיכופת' מעורר מיד מחשבות הקשורות לאלימות, לשפיכות דמים ולרשעות האפלה ביותר. אולם, מחקרים שנערכו באוניברסיטת
ויסקונסין-מדיסון לאורך 25 שנים, עשויים לשנות את התפיסה העמוקה והמושרשת הזו. אנשים מבצעים פשעים איומים ובלתי נתפסים, אך האם הם זה בהכרח אומר שהם פסיכופתיים?
ומהי פסיכופתיה בדיוק?
החוקר ג'וזף ניומן בדק את השאלות הללו במחקרים שערך בקרב אסירים בבתי הכלא בויסקונסין, מתוך הנחה כי הבנה נכונה של פסיכופתיה הינה בעלת השלכות משמעותיות באשר לדרכי הטיפול באסירים ברחבי העולם, במיוחד באלה שהוגדרו כפסיכופתיים באופן שגוי. לדברי ניומן, דאגתו העיקרית נובעת מהשימוש החופשי מדי במושג 'פסיכופת' ללא הבנה אמיתית ומספקת של אלמנטים מרכזיים במושג זה. כתוצאה מכך, המושג מיוחס לפושעים ולעברייני מין, שיתכן שהתנהגותם נובעת מגורמים סביבתיים או מקשיים נפשיים הניתנים לטיפול יותר מאשר פסיכופתיה.
עם זאת, הניסיון לשנות סטריאוטיפים על-אודות קבוצה מגונה ומושמצת בחברה כרוך בתהליך ארוך ומייגע.
דבר ראשון, עריכת מחקרים בבתי כלא היא משימה מורכבת לביצוע היות שהחוקרים נדרשים להתמודד עם אילוצים הקשורים לגישה אל האסירים ולהגנה על זכויותיהם. דבר שני, פסיכופתיה הינה נושא מחקר שנוי במחלוקת, וניומן אשר הציע תיאוריה פרובוקטיבית בנושא, נאלץ להתמודד עם ביקורת והתנגדות מצד הקולגות שלו.
אולם, עם הזמן והודות למחקרים הרבים שערך, הוא הצליח להוכיח את טענותיו בקרב הקהילה המדעית.
אז מיהם פסיכופתיים?
כפי שצוין לעיל, מדובר באנשים המשתמשים במניפולציה, אלימות והפחדה על-מנת לספק את צרכיהם האגואיסטיים ולהשיג שליטה באחרים. הם יכולים להיות אינטליגנטיים וכריזמטיים, אך חסרי יכולת להרגיש אשמה, חרטה או חרדה כתוצאה ממעשיהם. חוקרים מעריכים כי 15-25% מהגברים ו-7-15% מהנשים בבתי הכלא בארה"ב מפגינים התנהגויות פסיכופתיות.
עם זאת, התנהגות פסיכופתית אינה מוגבלת אך ורק למערכת הכליאה. ניומן מעריך ש-1% מהאוכלוסייה הכללית עונים על ההגדרה של פסיכופתיה. באופן מפתיע, רבים מאותם אנשים עשויים לנהל חיים קונבנציונאליים לחלוטין כרופאים, מדענים, עורכי דין, אנשי עסקים ואפילו פסיכולוגים.
חוקרים התנהגותיים נוהגים להשתמש בשאלון האבחוני The Hare Psychopathy Checklist, אך למרות הקונצנזוס בנוגע לדרך הטובה ביותר לאבחון פסיכופתיה, עדיין קיים חוסר הסכמה באשר לגורמים המובילים להפרעה זו. התיאוריה המרכזית גורסת כי פסיכופתים אינם מסוגלים לחוש פחד ואמפתיה, מה שהופך אותם לאדישים ולחסרי אכפתיות לרגשותיהם של אחרים.
אולם,
לניומן יש רעיון שונה. הוא מאמין כי פסיכופתיה היא למעשה סוג של לקות למידה או 'כשל בעיבוד המידע' הגורם לפרט להתעלם מההשלכות של מעשיו כאשר המעשים מזכים אותו בתגמול מיידי. ההתמקדות במטרה קצרת הטווח גורמת לפסיכופתים לחוסר יכולת להבחין ברמזים או בסימנים בסביבתם כמו פחד וחוסר נוחות של אדם אחר.
באחד המחקרים שערך, בחן ניומן באיזו מהירות אנשים פסיכופתיים, בהשוואה לאנשים לא-פסיכופתיים, מגיבים לתמונות עם כיתוב מוטעה על-ידי מענה על השאלה מה הם רואים בתמונה (למשל ציור של חזיר עם הכיתוב 'כלב')? הממצאים הראו כי פסיכופתיים בקושי הבחינו באי ההתאמה שבין התמונה לכיתוב ולכן ענו בצורה מהירה יותר על השאלה. ניומן טוען כי זוהי דוגמה לקושי של הפסיכופתיים להבחין ולעבד רמזים וניואנסים בסביבתם שהינם ברורים ומובנים לחלוטין לכל אדם אחר. יתרה מכך, לדברי ניומן, אנשים נוטים לחשוב שפסיכופתיים הינם אדישים ונטולי פחד אך יש משהו מעבר לכך. לטענתו, כאשר הרגשות הם המוקד העיקרי שלהם, הפסיכופתיים מפגינים תגובות רגשיות נורמטיביות, אך כשהם מתמקדים במשהו אחר הם הופכים לחסרי רגישות או אכפתיות לרגשות של אחרים.
מחקריו של ניומן עשויים לסייע לרשויות להבין מהי הדרך הנכונה ביותר לעבוד עם פסיכופתיים, לטפל בהם ולשקם אותם מתוך ניסיון לשנות את דפוסי ההתנהגות שלהם.
