נאומו של יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס באו"ם שיקף נאמנה את מצבה של ההנהגה הפלשתינית ברמאללה. היא מלאה זעם ותיסכול על המבוי הסתום בתהליך המדיני וסירובן של ישראל וארה"ב לאמץ את עיקרון פתרון 2 המדינות כמודל לשלום בין ישראל והפלשתינים.
מחמוד עבאס נשא את נאומו (יום ד', 20.09.17) שנמשך 45 דקות לאחר פגישה עם הנשיא טראמפ. על-פי גורמים פלשתינים בכירים, יו"ר הרש"פ לא שמע שום פרטים חדשים מהנשיא האמריקני על מתווה השלום החדש שהוא מגבש.
עבאס שמע רק הבטחות, "אתן את הלב והנשמה כדי להשיג שלום בין ישראל לפלשתינים, אני רוצה להשיג את העסקה הקשה מכולן" - הדגיש טראמפ בפניו של יו"ר הרש"פ.
מחמוד עבאס ממשיך לשגר חצאי איומים ורמזים על קריסת התהליך המדיני, אך נזהר "מלשבור סופית את הכלים" כל עוד ממשל טראמפ לא הציג את תוכנית השלום שהוא מגבש לפתרון הסכסוך הישראלי-פלשתיני.
הזעם והתסכול בנאומו של עבאס התמקדו בנושא פתרון שתי המדינות. הוא גילה כי ביקש מראש הממשלה
בנימין נתניהו להדגיש את מחויבותו לפתרון שתי המדינות אך נתניהו סירב.
מחמוד עבאס השמיע איום מרומז ישן-חדש לפרק את הרש"פ ואמר: "לא נהייה רשות ללא שלטון אך לא ננקוט טרור או אלימות נגד ישראל".
הוא קרא לאו"ם ולקהילה הבינלאומית לשים קץ למשטר "האפרטהייד" של ישראל בגדה והזהיר כי הרש"פ תצטרך לשנות את האסטרטגיה שלה בנושא השלום.
"פתרון שתי המדינות הינו היום בסכנה, איננו יכולים כפלשתינים לעמוד בחיבוק ידיים. ייתכן שנמצא את עצמנו נאלצים לנקוט בצעדים או לחפש פתרונות חלופיים כדי לשמור על הקיום הלאומי שלנו", אמר עבאס.
בפעם הראשונה בנאומיו הזכיר מחמוד עבאס את "גבולות פלשתין ההיסטורית" ורמז לתוכנית החלוקה משנת 1947 ואמר: "אין לנו ברירה אלא להיאבק ולדרוש את מלוא הזכויות לכל תושבי פלשתין ההיסטורית".
האיום המרומז של מחמוד עבאס בנאומו על פירוק הרש"פ איננו חדש. הוא הושמע עשרות פעמים בעבר גם ע"י קודמו בתפקיד
יאסר ערפאת.
למעשה, מחמוד עבאס הודה בנאומו שאין לו שום תשובות להתמודדות עם המדיניות של ישראל או ממשל טראמפ. הוא הקפיד להסתייג מדרך הטרור והאלימות אך לא הציע בנאומו ולו צעד ממשי אחד כיצד להשפיע על מדיניות ממשלת ישראל.
גם האופוזיציה הפלשתינית הבחינה כי אין שום חדש בנאומו של מחמוד עבאס בעצרת הכללית של האו"ם. תנועת חמאס פרסמה הודעה כי נאומו מאשר למעשה את כישלון המשא-ומתן עם ישראל והוא מלא בתחנונים לקהילה הבינלאומית להעניק לפלשתינים את זכויותיהם. היא מתחה ביקורת על הנאום שלא עשה הפרדה בין טרור לבין "ההתנגדות" הפלשתינית לכיבוש שהיא "לגיטימית".
האקדח שבו מאיים מחמוד עבאס לפרק את הרש"פ הוא אקדח ריק ללא כדורים. פירוק הרש"פ משמעו כי צה"ל ישוב וישתלט על שטחי A בגדה, ולפלשתינים תהייה ריבונות רק על שטחי רצועת עזה שממנה נסוגה ישראל לפני 12 שנים.
בדרך הזו, ייתן מחמוד עבאס במו-ידיו לגיטימציה למדינה פלשתינית בשטח רצועה עזה בלבד, מדינה שהיא בעצם מדינה בשליטת חמאס, לא "פלשתין" של אש"פ אלא "חמסטאן".
מחמוד עבאס הקפיד להשאיר את דלת המשא-ומתן פתוחה, למרות הזעם והתסכול שלו. הוא חושש "לשבור את הכלים" כל עוד ממשל טראמפ לא פרסם את תוכנית השלום החדשה שהוא מגבש.
אין למחמוד עבאס שום אופציה מדינית אחרת. לכן הוא יכול רק להשמיע קולות זעם ומחאה, כדי להראות לבני עמו כי איננו מרים ידיים. כדי להסיר את האחריות מעל כתפיו הוא עומד לכנס בקרוב את המועצה הלאומית הפלשתינית (מל"פ) שהיא הפרלמנט של כל הפלשתינים בשטחים ובפזורה כדי לבחון מחדש את תהליך השלום ולקבל החלטות בנושא האסטרטגיה של הפלשתינים.
מחמוד עבאס הודיע לממשל טראמפ כי ימתין עד סוף השנה כדי לשמוע את פרטי תוכנית השלום החדשה. נאומו בעצרת הכללית של האו"ם מצביע על-כך שהוא עדיין נותן צ'אנס לתהליך המדיני. לכן מגעי הפיוס שלו עם תנועת חמאס אינם יכולים להתעלם מאופציית המשא-ומתן. זו-היא למעשה האופציה היחידה שעומדת בפני הפלשתינים אלא אם תושבי הגדה ומזרח ירושלים יאמרו אחרת.
לכן, אם ישראל לא תעשה טעויות בתחום המדיני-ביטחוני שיביאו להתססת השטחים, שני הצדדים יצטרכו להמתין בסבלנות לתוכנית השלום האמריקנית כדי לנסות ולהתקדם בתחום המדיני.
