האישור שנתן משרד המשפטים ללשכת הפרסום הממשלתית (לפ"ם) ולדוברים הממשלתיים בלשכת העיתונות הממשלתית (לע"ם) להחרים את היומון החרדי הליטאי "הפלס" המזוהה עם הפלג הירושלמי בטענה כי הוא מסית נגד חרדים המשרתים בשורות צבא ההגנה לישראל בעייתי.

על דבר האישור דיווח כתב התאגיד, מיכאל שמש, שסיפר כי קדמה לאישור ישיבה משותפת (יום א', 1.10.17) בנושא ההסתה נגד חיילים חרדיים בהשתתפות שר הביטחון אביגדור ליברמן, שרת המשפטים איילת שקד, השר לביטחון הפנים גלעד ארדן נציגי משרד המשפטים והפרקליטות.

מדובר בהחלטה מסוכנת לדמוקרטיה, לא בשל מהותה, אלא בשל היותה פתח למדרון חלקלק. ככל שיש חשדות נגד העיתון מן הראוי שייחקרו, וככל שיימצאו ראיות - יש להגיש כתבי אישום נגד בכירי היומון.

החלטה שכזו אינה יכולה להיעשות באמצעות החלטה של אנשי הצמרת המשפטית, בכירים ככל שיהיו, ואפילו לא בידי ועדת שרים. היחידים שצריכים לקבל החלטה בעניין נבחרי הציבור בכנסת ישראל, באמצעות חקיקה ראשית.

בנושא רגיש כל כך כמו חופש הביטוי חייבת להיות זהירות יתרה והתנהגות באופן ממלכתי. אין כאן עניין להנחיות, להוראות או לתקנות, ורק חוק - שיישקל במלוא הרצינות וילובן בוועדות הכנסת עד להגעה לנוסח מוסכם הוא שיביא לאיזון הראוי בעניין.

באופן אישי, אני סבור כי אין מקום למתן תקציבים מקופת המדינה לכלי תקשורת החותרים תחת אושיות המדינה וסמליה הן במגזר היהודי והן במגזר הערבי. אף על-פי כן, במדינת ישראל אסור שיונהג שלטון פקידים.

פלא שדווקא כאשר מדובר בציבור חרדי נאלם היועץ המשפטי דום ובהצדעה עיוורת אישר את ההחלטה האומללה, שכפסע בינה לבין סתימת פיות על-רקע אידיאולוגי. יתכבדו משרדי המשפטים, הביטחון וביטחון הפנים ויגישו הצעת חוק ממשלתית מסודרת, ואם צריך גם יפטרו אותה מחובת הנחה. ניסיון ללכת בדרכים עוקפות ולא בדרך המלך הוא פגיעה חריפה בחופש העיתונות, שראוי לה שלא באה לעולם.