א. אין מים

משרד החקלאות ומשרד האנרגיה יצאו סוף-סוף מעורם, והחליטו לגבש פתרונות למשבר המים, שמכה במדינה, אחרי ארבע שנים רצופות של בצורת. כיוון שהמדינה השקיעה הון תועפות במתקני התפלה, אין האזרחים חשים במחסור במים, אך החקלאות והטבע סובלים קשה, בעיקר, בצפון הארץ. יש חשש, שנחלים בגליל ובגולן יתייבשו. לפיכך, הופסקה כליל השאיבה מהכינרת, שמפלסה הגיע לשפל חסר תקדים. יתר על כן, חקלאי ישראל לא יוכלו לעמוד בקיצוץ החד, שמתוכנן במכסות המים.

קשה להבין את אדישות מוסדות התכנון לבצורת המתמשכת. אומנם, אפשר לייבא כל דבר (ואולי זה גם יותר זול מאשר לגדל בעצמנו), אך לחקלאות יש תפקיד חיוני בשמירה על בעלות יהודית על קרקעות המדינה. כשייעזבו הקרקעות, הן ייפלו בידי זרים.

ב. פוֹרפֶרָה

במהלך החג קראתי באתר 'מידה' מאמר מעניין, שכתבה צביה זיכרמן, שמתארת את השינויים המתמידים בעמדת המכון הישראלי לדמוקרטיה בעניין המינויים הפוליטיים, שמזגזג כמו פורפרה, שסובבנו בילדותנו, ומשנה את דעתו בהתאם לנוחיות הפוליטית של ראשיו.

אציין, כי אני חסיד של מינויים פוליטיים, לפחות ברמה הבכירה של הממשל. בלעדיהם אין משמעות לבחירת הציבור במפלגה, שמינתה שר זה או אחר לתפקידו. אני חסיד של השיטה האמריקנית, שבה ממנה נשיא אלפי בכירים, שמתפטרים מיד אחרי שנבחר נשיא חדש. לעומת זאת, קיימת השיטה הבריטית, שבה יש שירות ממשלתי, לכאורה, מקצועי וחסר-פניות. אצלנו מנסים לחקות את המודל הבריטי, אך מניסיוני, זה אינו קורה. הפקידות, שמונתה ויש לה קביעות, חושבת שהיא בעלת המדינה, ואף שר, שבא לשנה-שנתיים, לא יבלבל לה את היוצרות.

מנכ"ל המשרד, שגייס אותי כיועץ, תכנן רפורמה אדירה בתפקוד אגף במשרדו. לפיכך, שכר את שירותיי. אלא שבין המנכ"ל לבין השטח חצצה חומת פקידים, שלא ראתה עין-בעין עם המנכ"ל, ועיניהם היו צרות לנוכח הסמכויות שהאציל עליי. בהזדמנות, הסביר לי הסמנכ"ל למשאבי אנוש, כי אם הרפורמה תצליח, זה יקדם את הקריירה הפוליטית של המנכ"ל, שאינה לרוחו של הסמנכ"ל. שבוע לאחר שיחתנו, הופסק חוזה הייעוץ שלי, והרפורמה נקטעה באבה.

הבעיה של הממשל הישראלי, כמו כל ממשל, היא יכולת קטנה לבצע. ספרים רבים במדיניות ציבורית עוסקים בשאלה מדוע נכשל ביצוע מיזמים גדולים בכל רחבי העולם. כדי שמיזם גדול יצליח, סבורים רוב הכותבים, צריכים מנוע חזק, שיריצוֹ מ-א' ועד ת' - משלב התכנון דרך החקיקה ועד לביצוע. זה לא יקרה כשהפקידות אינה מוכנה להזיז הרים לבקשת השר/המנכ"ל.

ג. מבלבלים במוח

שעות ארוכות ניסו במערכת הביטחון ובמשטרה להפיח אש בשטויות, שהפיצו, כי ראובן שמרלינג מאלקנה לא נרצח באירוע לאומני בכפר קאסם. יומיים בערך בלבלו במוח, בסיועה של התקשורת, עד שהרשויות התעשתו והודו שמשפחתו צדקה ושמרלינג נרצח באירוע לאומני. כלומר, הן טעו.

ראוי לציין, כי אין זו הפעם הראשונה, שמערכת ביטחוננו המופלאת מייחסת סיפורי להד"ם לפיגועים לאומניים. מעניין מה מניע אותה להתכחש לאמת, שכל אחד יכול לראותה?

ד. הפגנה

מועצת גדולי הבג"ץ העדיפה את זכות ההפגנה על הזכות הציבור לחיות בשקט, ובעיקר בשבת, גם אם יש לו שכן מפורסם כמו היועץ המשפטי לממשלה.

מעניין מה יפסקו השופטים כשיתחילו להפגין מול בתיהם, ויטרידו דרך קבע את מנוחתם ואת פרטיותם. האם גם אז תעמוןד למפגינים הזכות להפגין?!