תופעת המנהיגות בחברה האנושית העסיקה אלפי שנים פילוסופים, הוגי דעות וחוקרים במדעי החברה, אך למרות זאת נותרה המנהיגות מושג שקשה להגדירו במדויק או לעמוד על טיבו. בתולדות עם ישראל היו מלכים חכמים, נביאים מורי-דרך וגיבורים עזי-מעש, וכמובן גם מנהיגים שהובילו את עמם מגלויות ופזורות שונות אל הארץ המובטחת. שאלות לגבי מנהיגות תמיד העסיקו את העם הישראלי המרדן שלא תמיד הסכים להעטיר כתר על ראשו של מי שביקש להנהיג.
גם בימינו מעסיקה דילמה זו את הישראלים, כאשר במוקד מתמקמת השאלה: האם
בנימין נתניהו המשתוקק בכל מאודו להיות מוגדר בתואר המנהיג של ישראל, הינו בעל התכונות הנדרשות להנהגה. כיוון שאינני מנהיג וגם לא מוסמך לקבוע מיהו המנהיג הנכון, החלטתי להשאיר לקוראיי את ההחלטה, ויחליט איש איש לפי הבנתו. אחרי הכל כולנו חכמים, כולנו נבונים וכולנו יודעים את התורה.
כדי להקל על המלאכה דליתי מרחבי הרשת ניתוח שעשתה חברה העוסקת בהתאמת מנהלים למשרות בכירות ביותר. החברה פירקה את כושר המנהיגות לתריסר מרכיבי אישיות עיקריים שעל פיהם אםשר לקבוע את ההתאמה ואלה הם:
אותנטיות: אדם "אמתי" ומהימן הוא מי שקל יותר להיות מושפעים ממנו.
ביטחון: למנהיגים צריך להיות ביטחון עצמי. אך חשוב להבין שעודף ביטחון עצמי עלול להתממש כיוהרה או כפזיזות.
אומץ: תכונה זו כוללת יכולת להוביל אנשים תוך מתן דוגמה אישית. בנוסף לכך דרוש אומץ כדי לקבל החלטות שאינן פופולריות.
החלטיות: אנשים הססניים או כאלה שמשנים את דעתם בקלות גורמים לכפופים להם לפקפק בצעדיהם.
אמפתיה: היכולת לקלוט ולהבין את מצבו הנפשי ואת רגשותיו של הזולת. על-מנת להנהיג אנשים צריך לדעת מתי להעניק להם עזרה ומתי להטיל משמעת.
קור רוח: מנהיג צריך להראות כוח ורוגע ולהיות קר רוח במצבים קשים.
ענווה: מנהיגים גדולים חייבים להבין שצניעות מייצרת יראת כבוד. הקשבה לזולת היא אחת הדרכים להפגין ענווה.
השראה: מנהיגים יכולים לעורר בזולתם השראה שתוביל אותם להגשמת שיא שאיפותיהם האישיות.
כושר שכנוע: יכולת זו היא התוצאה הסופית של עמדות וטיעונים שנשקלו היטב האם לנקוט בפעולה מסוימת או לא.
אופטימיות: מנהיגים מסוגלים לגלות אופטימיות גם בזמנים קשים וכך לספק לאנשיהם את התקווה שלה הם זקוקים כדי לצלוח אתגרים.
עמידות: גם מנהיגים טובים יכולים לשגות, אך היכולת הנדרשת מהם היא להתמודד בקלילות ובגלוי עם המעידות שלהם.
אי-אנוכיות: מנהיג גדול חייב לדעת לפעול בחוסר אנוכיות כאשר הוא מעדיף את טובת הכלל על פני ענייניו האישיים.
המשותף לכל התכונות האלה היא היכולת להוביל אנשים למימוש שינוי ופעולה למען השגת מטרה משותפת. אך דבר אחד חשוב לזכור: הפחד מן הנזק האישי שעלול לגרום המנהיג, איננו אחת מן התכונות הנדרשות. הפחד הזה יכול לנוע בין חשש לאי קידום בהירארכיה השלטונית ועד הוצאה להורג, כפי שכבר למדנו לדעת ממעשיהם של מנהיגים דוגמת סטלין או היטלר.
כדי שיוכל כל אחד מקוראי הנאמנים להחליט אם בנימין נתניהו הינו בעל התכונות המנהיגותיות ההולמות לעם ישראל, ישאל את עצמו וישיב לעצמו, לפי תריסר הקריטריונים, וכך יוכל להגיע אל המענה הנכון שלפיו יחליט איך להצביע ביום הבוחר.
