|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
היום כל פוחח צעיר מגלח את ראשו לחלוטין. במיוחד אלה שהקרחת מתחילה לקרקס אותם. אבל בשבילי, זה לא חדש
|
|
סבא אריה ונכדתו [צילום: אלבום משפחתי]
|
|
|
|
|
אנדרטה נסתרת לחייל אוסטרלי שנהרג לפני ימים אחדים ערכו פרשים של אנז"ק שחזור של קרב הכיבוש של באר שבע מן העות'מנים. הקרב אירע בדיוק לפני מאה שנים, ב-1917. ראש ממשלת אוסטרליה ומכובדים אחרים הגיעו לצפות בקרב הפרשים המשוחזר. היו אלה גייסות של הצבא האוסטרלי ושל הצבא הניו-זילנדי (אנז"ק בראשי תיבות) שלחמו כאן לצד בריטניה. ההתקפה הבריטית על באר שבע הפתיעה כשהעות'מאנים ציפו להתקפה בגזרת עזה. הבריטים כבשו את העיר בהתקפת פרשים. מעטים יודעים שעל הגבעות, שבנויה היום עליהן קריית אונו, התנהלו קרבות חשובים בין האנז"ק לבין הצבא הטורקי. אחד הלוחמים היה בריאן טמפלר ברטון מרגימנט הפרשים האוסטרלים הקלים השישי. הוא נהרג בקרב כידונים בפשיטה על עמדות של הצבא העות'מאני במקום שהיום מהווה פינת רחוב יצחק רבין ורחוב לוי אשכול. בנקודה נסתרת מן העין הוקמה אנדרטה לציון מותו של החייל מדרום וויילס באוסטרליה. עצמותיו הוטמנו בבית העלמין הבריטי ברמלה.
בעלי הקרחונים
היום כל פוחח צעיר מגלח את ראשו לחלוטין. במיוחד אלה שהקרחת מתחילה לקרקס אותם. אבל בשבילי, זה לא חדש. חותני המנוח, אריה נחמני (נולד רוטשטיין), הקריח בגיל צעיר וגם גילח את קודקודו למשעי. זה לא היה מקובל אז, בשנת הששים, אבל הוא לא היסס. הלך ברחובות תל אביב בריש גלי ובקרחת למשעי. אנשים סובבו אחריו את הראש וזה לא הרתיע אותו. כשכרושצ'וב נהיה ראש ממשלה וגילח את ראשו, היו אנשים קוראים לחותני "כרושצ'וב, קצת בליגלוג. היום זאת, כאמור אופנה. אופנה שאין לה שם ואני מכנה אותם "קרחונים".
לא להתערב
אינני נוהג להתערב, כי חותני המנוח לימד אותי: בהתערבות יש שניים. אחד נוכל ואחד טיפש. אני לא נוכל...
|
|
אנדרטה לחייל אוסטרלי בקרית אונו [צילום: יאיר דקל]
|
|
|
|
| תאריך:
|
06/11/2017
|
|
|
עודכן:
|
06/11/2017
|
|
יאיר דקל
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
קשישא
|
10/11/17 14:10
|
|
על-רקע המלחמות והזעזועים המתחוללים מזה כמה שנים במזרח התיכון, נשכחה הטרגדיה של המיעוטים הנוצרים, שהם בין הנפגעים ביותר מהתפרקותם של המדינות סוריה ועירק וממלחמות הסונים נגד השיעים.
|
|
|
|
|
מתוך ההמולה הגדולה מסביב להצהרת בלפור בקעו גם מתוכנו, איך לא, קולות של ביקורת על קיפוח העם הפלשתיני בהצהרה הזאת. מדוע היא מזהה בארץ ישראל רק עם אחד, "העם היהודי" ולו היא מבטיחה "בית לאומי", בעוד אשר הפשתינים, שומו שמים, מכונים "עדות לא-יהודיות", עדה ולא עם, ובהתאם לכך, מדוע ההצהרה מעניקה ליהודים זכות פוליטית-מדינית על הארץ ("בית לאומי"), ולפלשתינים רק "זכויות אזרחיות ודתיות", וכל זאת, כאשר בארץ חיו באותה השנה, 1917, למעלה מחצי מיליון ערבים ורק כ-80,000 יהודים!
|
|
|
|
|
"מה שעשו לראש הממשלה, בנימין נתניהו, בשנה האחרונה זה פי מאה יותר הסתה ממה שעבר יצחק רבין". אחרי ששמענו את דבריה אלו של חברה בכנסת ישראל, נאווה בוקר, ברשת ב', אנחנו יכולים לתת את הציון "100", סליחה את הציון "מעולה + +", לשיקול הדעת, לתובנות, למחשבה המחודדת ולהתנסחות הרהוטה של המחוקקת בישראל, נאווה בוקר. אגב היא גם מכהנת בתפקיד סגן יושב-ראש כנסת ישראל.
|
|
|
|
|
"לא זו העת"; פסוק מסכם זה בכותרת המשנה של מאמרו של יוחנן פלסנר ב"מקור ראשון", 1 מעיד ללא מילים על עברו כחבר כנסת, בה הטיעון "לא זו העת" שכיח עד זרא. שתי רעות חולות מרכזיות פוגמות בעבודת המוסדות הציבוריים שלנו: "סחבת וביורוקרטיה" והמשפט המצמרר "לא זו העת", משמע: "לדחות את העיסוק, הדיון, ההחלטה, הטיפול, ההכרעה - כל מה שעל סדר היום; מחוליים אלה נחוץ להפטר בהקדם. במקום אחר הוא שולף סיסמה נוספת הגורסת שיוזמות החקיקה של הממשלה להן אנו עדים בזמן האחרון, "חותרות תחת המוסדות ש"...אפשרו לנו להגיע עד הלום". טפיחה עצמית על השכם, שנוטל לעצמו פלסנר, היא דרך אלגנטית להפעיל "סחבת וביורוקרטיה" תחת איצטלה שהכול טוב ואין צורך דחוף לתקן דבר; האמת כמעט תמיד הפוכה. המצב הבלתי מספק שבגינו נדרשים שינויים רבים ותכופים, לא הוא שהביאנו עד הלום. הגענו עד הלום בקושי, בזמן בלתי סביר ובעלות גבוהה מדי, רק בזכות העובדה שעבדנו קשה ללא צורך אמיתי או הצדקה מוכחת.
|
|
|
|
|
בשולי הכותרות: השבת הנאורה  לא סוד הוא שהכנסת, הרשות המחוקקת, רחוקה מלהיות מודל לתרבות דיבור נאותה מני מזוז - ביזיון בית המשפט? ולקינוח פסטיבל גור
|
|
|
|
|
