|   15:07:40
דלג
  איתמר לוין  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!
קבוצת ירדן
למה לעשות תואר שני במנהל עסקים?
עדיף שיתוק?! [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
הוועדה לבחירת שופטים

"דילים". אז מה?

אין כל פסול בהבנות שמונעות שיתוק ומאפשרות למנות שופטים. מי שמכיר את המערכת מקרוב יודע, שבגדול - הוועדה עושה עבודה טובה ובשנים האחרונות נבחרו שופטים מצוינים. "עובדה" לא נתנה לעובדות לקלקל לה
23/11/2017  |   איתמר לוין   |   כתבות   |   הוועדה לבחירת שופטים   |   תגובות

1. יש פעלים המשתנים לפי שם העצם, מסביר ברנרד וולי ב"כן, אדוני השר". הנה דוגמה משלנו: אני מגיע לפשרה, אתה עושה עסקה, הוא חותך 'דיל'. במילים אחרות: אפשר לתאר כל פעולה במילה שתיצור את הקונוטציה הרצויה. כך גם לגבי הוועדה לבחירת שופטים: כאשר רוצים ליצור אווירה שלילית, אומרים שחבריה עושים "דילים".

אבל מה לעזאזל פסול בכך? מה רע בכך שחברי אחת הוועדות החשובות ביותר במדינה מגיעים להסכמים שמאפשרים להם לבצע את עבודתם? מה עדיף? המצב שהיה בימי דניאל פרידמן, בו במשך שנתיים לא מונה אף שופט לאף ערכאה משום שהוא לא הצליח להגיע לאף הסכמה עם השופטים? הרי במקרה כזה היו המבקרים - אלו שיוצאים נגד ה"דילים" - וצועקים: הוועדה לא מתפקדת! הציבור נפגע! בקיצור: מופע של עצימת עיניים וצביעות.

2. בואו נראה מי עושה את ה"דילים" הללו: שני שרים, שני חברי כנסת, שלושה שופטים של בית המשפט העליון ושני עורכי דין. מבין אלו, הפוליטיקאים ועורכי הדין מייצגים גופים שנבחרו בידי הציבור: הכנסת בידי כל אזרחי ישראל, הממשלה בידי הכנסת, הוועד המרכזי של הלשכה בידי עורכי הדין. שלושת השופטים, לעומת זאת, נבחרו בידי ועדה שרק חלק מחבריה הם נבחרי ציבור, הם אינם עומדים לבחירה מחודשת והקדנציה שלהם יכולה להימשך שנים רבות.

באים אילנה דיין ועמרי אסנהיים ו"מגלים" לנו: איילת שקד ואפי נוה מגיעים להסכמות על מינוי השופטים. אכן, שערורייה. אנשים שנבחרו בידי הציבור מעזים להחליט מי ישרת את הציבור ויקבל ממנו את שכרו. אגב: שקד לא יכולה להביא את הקולות של משה כחלון, נורית קורן ורוברט אילטוב - כלומר, אין לה רוב אוטומטי בוועדה (אסנהיים עצמו הראה מקרה בו שקד פעלה נגד קורן) - אבל למה לקלקל תיאוריות יפות עם המציאות? ואפילו אם שקד ונוה מגייסים את ששת הקולות "שלהם" - עדיין יש צורך בתמיכה של לפחות שופט אחד כדי למנות שופט לבית המשפט העליון. בשטח, השופטים לכל הערכאות מתמנים כמעט תמיד בהסכמה כמעט מלאה. אבל שוב - don't confuse me with facts.

העבודה ניכרת בשטח
נבחר למרות שאינו שר "התקווה"

השופטים שלנו צריכים להתמודד עם 800,000 תיקים חדשים בשנה, עם אלפי עורכי דין גרועים, עם צדדים שלא מגיעים, עם משטרה ושב"ס שמפשלים, עם כתבי טענות מתלהמים ומטעים, לעיתים גם עם תנאים פיזיים מחפירים. העובדה שלמרות כל אלו ניתנים מדי שנה פסקי דין כמעט במספר התיקים החדשים – היא לא פחות מאשר מדהימה

3. בואו נדבר עוד קצת על עובדות. המשפט השני בכתבה של אסנהיים היה "משמאל עו"ד ברק טל, מועמד מוביל לבית המשפט העליון, מימין אפי נוה, יו"ר לשכת עורכי הדין". שתי טעויות במשפט אחד: טל מעולם לא היה מועמד מוביל, ותוארו של נוה הוא ראש הלשכה. וזו לא קטנוניות; זה בדיוק ההבדל בין מקצוען לחובבן, וטעויות כאלו על ההתחלה גורמות לפקפק ברמת הדיוק של ההמשך.

ואכן, היו לאסנהיים גם טעויות עובדתיות בוטות. אחד הקווים המרכזיים של הכתבה היה, שתחת שקד – אתה חייב להיות איש ימין כדי להיבחר לשופט. אבל מה לעשות, ותחת שקד נבחר לביהמ"ש העליון ג'ורג' קרא, שלא שר "התקווה", ואותה שקד רצתה בעליון גם את חאלד כבוב – שמותר לשער שאינו מצביע לבית היהודי. ומה לעשות, ותחת שקד קיבלה תמר בר-אשר צבן – שכינתה נערים מיצהר "טרוריסטים" – מינוי בפועל לביהמ"ש המחוזי בירושלים. ומה לעשות, ותחת שקד מונתה לשופטת מיקה בנקי, אמה של שירה בנקי שנרצחה במצעד הגאווה. ואלו רק דוגמאות בודדות ששלפתי מן השרוול. "עובדה"? ממש לא!

4. תאמרו: הדילים גורמים לכך שלא נבחרים המועמדים הטובים ביותר. טיעון מעניין – אך איש לא בדק אותו וממילא איש לא הוכיח אותו. תרשו לי לומר, בלי ענווה מזויפת, שאני מכיר את מערכת בתי המשפט פי כמה וכמה מאלו שקופצים ומתיימרים לקבוע כיצד היא מתפקדת. בשבע השנים האחרונות הייתי ביותר מ-300 אולמות בכל רחבי הארץ וכמעט בכל הערכאות, וקראתי מאות פסקי דין מכל הסוגים ובכל הנושאים. ואני אומר לכם במלוא האחריות: יש לנו מערכת משפט טובה ויש לנו שופטים טובים מאוד.

מן הסתם יקפוץ מישהו ויטען שאני משרת את המערכת; די לראות את מה שאני כותב כדי להפריך אמירות כאלו. אני מותח ביקורת לא פשוטה על שופטים, על פסקי דין ועל המערכת בכללותה – מנשיאי בית המשפט העליון ומטה. אבל אני לא מקובע בדעה קדומה ולא מחליט לירות את החץ ואז לצייר את המטרה. ויש לי, כאמור, נקודת מבט רחבה ביותר. מנקודת מבט זו אני יכול לקבוע, שהשופטים המתמנים בשנים האחרונות הם כמעט תמיד בחירות מצוינות.

נכון, תמיד יש נפילות וכשלונות. במקום עבודה המעסיק בכל רגע נתון 720 איש (שופטים בלבד), אפילו אם 70 מהם גרועים – מדובר על שיעור יישום מצוין. להערכתי, יש במערכת הרבה פחות מ-70 שופטים גרועים. זה שמישהו שמפסיד בתיק מחליט ש"השופט בן..." כמו במגרשי הכדורגל – לא הופך את זה למציאות, ובוודאי שלא יוצר תמונה כוללת. השופטים שלנו צריכים להתמודד עם 800,000 תיקים חדשים בשנה, עם אלפי עורכי דין גרועים, עם צדדים שלא מגיעים, עם משטרה ושב"ס שמפשלים, עם כתבי טענות מתלהמים ומטעים, לעיתים גם עם תנאים פיזיים מחפירים. העובדה שלמרות כל אלו ניתנים מדי שנה פסקי דין כמעט במספר התיקים החדשים – היא לא פחות מאשר מדהימה.

אני האחרון שיטען שאין מה לשפר במערכת. יש, ועוד איך יש. השופטים חייבים להקפיד על הזמנים, להשתמש בכלים העומדים לרשותם נגד תביעות סרק והגנות שווא, לשמור על הסדר באולם, להקפיד על כבודם של כל הנוכחים, לעשות הכל כדי לתת פסקי דין מהירים. אין מערכת שלא ניתן לשפר ואין אדם שלא צריך לשאוף ליותר. אך בשורה התחתונה – הוועדה לבחירת שופטים עושה בשנים האחרונות עבודה מצוינת, וזה ניכר בשטח.

כולם מתעסקים רק בשפיץ
פתאום השישה קובעים [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]

בתי משפט השלום עוסקים ב-85% מהתיקים. שם נמצא המגע היום-יומי של הציבור עם המערכת, שם נמצאים 60% מהשופטים. שם נמצאים כמעט כל השופטים החדשים, ובשנים האחרונות אני מקפיד לראות מדי שנה לפחות כמה מהם – והרושם הכללי נע בין טוב מאוד למצוין. כך שמי שטוען שה"דילים" האיומים מניבים תוצאות גרועות – אינו יודע מה הוא שח, כי אין לו מושג איך נראה מבפנים אולם בקרית גת, באשקלון או בקצרין; אני הייתי שם

5. נקודת המוצא של הכתבה ב"עובדה" הייתה, ששקד ונוה עשו מהפכה ושינו סדרי בראשית: השופטים שוב לא שולטים בוועדה. וזו באמת שערורייה. אחרי שנים שבהן שלושה מחברי הוועדה הכתיבו מי ימונה ומי לא, נוצר מצב בו הרוב של השישה הוא הקובע. איפה נשמע כדבר הזה?

הנה עוד עובדת יסוד קטנה שממנה התעלם אסנהיים לחלוטין. בוועדה יש תשעה חברים, כך שכל מינוי (למעט לעליון) מצריך לפחות חמישה קולות. לשום גורם בוועדה אין רוב שכזה, ולכן מעצם טבעה חייבות להיות הסכמות בין מרכיביה השונים. מה שכנראה מפריע לאסנהיים ולדיין, הוא שנבחרי הציבור הוועדה (הפוליטיקאים ועורכי הדין) מעזים ליצור את הרוב הזה גם בלי השופטים. שלא לדבר על כך, שרחמנא ליצלן - מדובר בממשלת ימין שרוצה למשול. אסנהיים ודיין כנראה מעדיפים את דיקטטורת המיעוט של השופטים.

אסנהיים שאל את נוה "מי שמך" להחליט על מינוי שופטים. נוה הסתבך במתקפה על אהרן ברק, במקום לומר בפשטות: המחוקק. הוא שקבע את הרכב הוועדה ואת דרכי עבודתה, והוא גם שהעניק לשופטי העליון וטו בפועל על המינויים לעליון (בשל הצורך בשבעה קולות) - וטו שלא מפריע לדיין ואסנהיים ושלא עלה בכתבה אפילו פעם אחת. למה? סורו לפסקה האחרונה של המאמר.

6. הבעיה הגדולה היא, שכולם מתעסקים בשפיץ החד ביותר של הפירמידה – בית המשפט העליון – וליתר דיוק בשפיץ של השפיץ: כמה פסקי דין מעוררי מחלוקת של בג"ץ בשנה. אז רק שתבינו: בית המשפט העליון עוסק ב-10,000 תיקים בשנה, שהם 1.25% מהמערכת. אפילו אם יש 20 פסקי דין שעושים רעש – וזהו מספר מנופח לעילא – אנחנו מדברים על 0.00003% מכלל פסקי הדין.

בתי משפט השלום עוסקים ב-85% מהתיקים. שם נמצא המגע היום-יומי של הציבור עם המערכת, שם נמצאים 60% מהשופטים. שם נמצאים כמעט כל השופטים החדשים, ובשנים האחרונות אני מקפיד לראות מדי שנה לפחות כמה מהם – והרושם הכללי נע בין טוב מאוד למצוין. כך שמי שטוען שה"דילים" האיומים מניבים תוצאות גרועות – אינו יודע מה הוא שח, כי אין לו מושג איך נראה מבפנים אולם בקריית גת, באשקלון או בקצרין; אני הייתי שם.

תראו מי יצא טוב
"עיתונאות אחראית" לפיברוק [צילום: פלאש 90]

מה עדיף? מצב קיצוני אחד, בו השופטים יקבעו לבדם או למעשה לבדם מי יתמנה? או שמא מצב קיצוני שני, בו הבחירה תהיה פוליטית לחלוטין או כמעט לחלוטין? ואגב: לא צריך להרחיק עד ארה"ב כדי לראות דוגמה לאפשרות השנייה; ראו את צורת הפעילות הפוליטית-עדתית של הוועדה לבחירת דיינים ואת השיתוק שמאפיין אותה במשך שנים

7. גם על הוועדה לבחירת שופטים יש לי ביקורת. אני לא אוהב שיש מועמד אחד לכהונה אחת, אני לא אוהב ששופטי העליון מקבלים המלצות "בין החבר'ה" של ועדת השתיים. גם בוועדה הזאת ובבחירת השופטים הייתי משנה כמה וכמה דברים: מבטל את הצורך בשבעה חברים כדי למנות שופט לעליון, כך שלשופטים המכהנים לא תהיה זכות וטו; מעמיד את כל ממצאי ועדת השתיים (עדנה ארבל ואורית אפעל-גבאי) לרשות כל חברי הוועדה; מפרסם בזמן אמת את הפרוטוקולים החלקיים שלה (לא במלואם, כדי לאפשר דיון חופשי); שוקל להוסיף שני נציגים של האקדמיה; מחייב לפחות שני מועמדים שווים לכל משרה; קובע שנשיא העליון ייבחר בין שלושת השופטים הוותיקים בו; חושב על קציבת הכהונה בשפיטה בכלל ובבית המשפט העליון בפרט.

אבל ככלל – השיטה טובה. מה עדיף? מצב קיצוני אחד, בו השופטים יקבעו לבדם או למעשה לבדם מי יתמנה? או שמא מצב קיצוני שני, בו הבחירה תהיה פוליטית לחלוטין או כמעט לחלוטין? ואגב: לא צריך להרחיק עד ארה"ב כדי לראות דוגמה לאפשרות השנייה; ראו את צורת הפעילות הפוליטית-עדתית של הוועדה לבחירת דיינים ואת השיתוק שמאפיין אותה במשך שנים. זה שאפשר לשנות ולשפר, לא אומר שצריך להרוס ולבטל. אפילו שופטי העליון, שלכאורה מצויים במיעוט ונופלים קורבן ל"דילים", תומכים בפה מלא בשיטה הקיימת.

8. תראו מי יצא טוב בתוכנית של דיין ואסנהיים: שופטי העליון החברים בוועדה, הקרבנות של הפוליטיקאים והעסקנים. להם אין העדפות, להם אין סדר יום, להם אין אהבות ושנאות; הללו – מלאכי השרת, שכל מעיינם רק בטובת הציבור וכל שיקוליהם ענייניים בלבד. זה כמובן לא נכון, כי זה לא טבעי – ואוי לנו אם שופטינו יהיו רובוטים ממוחשבים בלא דעות ורגשות. אלא מאי? שופטי העליון הם אלו שנתנו לאותה אילנה דיין הגנה של "עיתונאות אחראית" על פיברוק מכוון בפרשת סרן ר'. אז ברור שהם מושלמים וצודקים תמיד, לא כן?

תאריך:  23/11/2017   |   עודכן:  23/11/2017
איתמר לוין
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן

מושגים
 בג"צ קציר 
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
"דילים". אז מה?
תגובות  [ 11 ] מוצגות   [ 11 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
זו הבעיה המרכזית
23/11/17 09:39
2
מוטי הקרייתי
23/11/17 10:42
3
בני בנקר
23/11/17 10:52
4
נפגע עבירה
23/11/17 11:59
5
משה, עורך-דין
23/11/17 12:35
 
בני בנקר
23/11/17 14:56
 
ארי כספי
24/11/17 07:57
 
יוסף אליעז
24/11/17 08:45
6
בני בנקר
23/11/17 14:47
7
י.צ.
23/11/17 18:40
8
יאיר תיבון
24/11/17 17:23
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  הוועדה לבחירת שופטים
חוק חופש המידע אינו חל על הוועדה לבחירת שופטים ועל ועדת השתיים המייעצת לה בנוגע לקידום שופטי שלום - טוענת (25.10.17) הנהלת בתי המשפט.
03/11/2017  |  איתמר לוין  |   חדשות
נשיאות בית המשפט העליון היוצאת והנכנסת, מרים נאור ואסתר חיות, החליפו במפתיע את השופט ניל הנדל בשופט יורם דנציגר כאחד מנציגי בית המשפט בוועדה לבחירת שופטים. כך נודע ל-News1. גורמים משפטיים מעריכים, כי ההחלפה נובעת מן החשש שהנדל לא יצביע עם עמיתיו בעת המינוי הקרוב של שני שופטים לבית המשפט העליון.
29/10/2017  |  איתמר לוין  |   חדשות
מנהל בתי המשפט, מיכאל שפיצר, התמנה כצפוי (24.10.17) לשופט בבית הדין הארצי לעבודה. שפיצר, שהיה בעבר נשיא בתי הדין בבאר שבע ובתל אביב, היה המועמד היחיד לתפקיד. שפיצר ייכנס לתפקידו בחודש מארס 2018, במקביל לפרישתו של הנשיא יגאל פליטמן.
24/10/2017  |  איתמר לוין  |   חדשות
בג"ץ דחה כצפוי (2.10.17) עתירה נגד הנחייתה של נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, האוסרת על שופטים המועמדים לקידום להיפגש בצורה אישית עם נציגי המערכת הפוליטית ולשכת עורכי הדין בוועדה לבחירת שופטים.
02/10/2017  |  איתמר לוין  |   חדשות
אין כל חדש באיסור שהוטל על שופטים המבקשים קידום להיפגש עם עם גורמים פוליטיים ועם נציגי לשכת עורכי הדין - אומרת נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור. היא הגיבה (19.7.17) לעתירת התנועה למשילות ולדמוקרטיה נגד האיסור שהוציאה.
27/09/2017  |  איתמר לוין  |   חדשות
רשימות נוספות   /   הוועדה לבחירת שופטים  /  מי ומי  
שפיצר - מועמד יחיד לביה"ד הארצי לעבודה  /  איתמר לוין
חיות נבחרה לנשיאת העליון  /  איתמר לוין
חיות תהיה הנשיאה הבאה של העליון  /  איתמר לוין
בעיטת קורן  /  איתמר לוין
ועדות, איתורים ומינויים  /  איתמר לוין
רוח המפקד בעליון  /  עו"ד אברהם פכטר
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
אלי אלון
אלי אלון
בתי העלמין הקיבוציים, לרוב מטופחים ומגוננים בצמחי ושיחי נוי ובעצים מצילים    בסך-הכל ניתן לקבוע כי בתי העלמין הקיבוציים מטופחים יותר מאשר בתי עלמין אחרים
יורם אטינגר
יורם אטינגר
ב-2024 יש 69% רוב יהודי בשטח המשולב של יהודה, שומרון ו"הקו הירוק" - לעומת 39% מיעוט ב-1947 ו-9% ב-1900 - הנהנה מרוח גבית של שיעור פריון ומאזן-הגירה-חיובי    אין פצצת זמן דמוגרפית ער...
דן מרגלית
דן מרגלית
ביבי הוא הסוכן המדיני היעיל ביותר של אירן אף שאינו עושה זאת במודע ובמתכוון חלילה    הוא הסוכן הפוליטי של טראמפ נגד המפלגה הדמוקרטית במודע
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il