בשנים 2013-2012 היה מנסור עומארי אסיר במספר בתי כלא בסוריה. עיניו של עומארי והוא שהה בתא אחד עם עשרות אסירים נוספים. ג'וקים זחלו על הרצפה, האסירים גירדו את פצעיהם שלא הגלידו והחניכיים שלהם דיממו מתת-תזונה.
למרות הכל, הוא והאחרים נאחזו בתקווה. עומארי ואסירים אחרים ניסו לזהות את כל האסירים. הם רשמו את שמות 82 האסירים שהיו במתקן. הם עירבבו את דמם עם חלודה כדי לייצר דיו, השתמשו בעצמות תרנגולת בתור עט וכתבו את שמות כל האסירים על פיסות בד. רשימות אלו היו חבויות בחולצתו של עומארי ביום שחרורו.
חמש פיסות הבד הללו, מוצגות כיום במוזאון השואה בוושינגטון. בתור תצוגה בודדת, הם נראים כמו חפצים עתיקים, בדים דהויים עם כיתוב מהעבר הרחוק, אולם הם מספרים סיפור מודרני לחלוטין. המבקרים בבניין מתמודדים כעת עם האסון הנוכחי של מלחמת האזרחים בסוריה, מלחמה שתבעה את חייהם של כחצי מיליון בני אדם, הביאה ל-11 מיליון עקורים ושמה בסיכון את אחת התרבויות העתיקות במזרח התיכון – כותב אישאן ת'רור בוושינגטון פוסט.
התצוגה היא גם ביקורת חריפה נגד המשטר הסורי בראשותו של
בשאר אסד, שהביא להרס האומה ולהיעלמותם של אינספור מתנגדי משטר ואזרחים בבתי הכלא הסורים ובמתקני העינויים. מנהל מרכז סיימון סקודט למניעת רצח עם, קמרון הדסון, אמר שהרבה אנשים שמגיעים למוזאון השואה שואלים עצמם מה הם היו עושים אם היו בגרמניה באותה תקופה, אך הרצון הוא שהם יחשבו שדברים דומים מתרחשים גם כיום.
הבעיה היא שאין הרבה התעניינות בנושא. בעיני רבים במערב, המלחמה בסוריה עומדת להסתיים, כאשר אסד בתמיכת רוסיה ואירן כבש מחדש שטחים נרחבים במדינה. אסד ונשיא רוסיה,
ולדימיר פוטין, נמצאים כיום בעמדה שבה הם יכולים להניע את התהליך הפוליטי שיביא לסיום המלחמה. ארגון דאעש נרדף בכל מעוזיו, ומספר הלוחמים בארגון הולך ומצטמצם. בחודש שעבר הכריז משטר אסד על הבסת הארגון ולאחרונה רוסיה יצאה בהצהרה דומה, לפיה דאעש כבר לא שולט אפילו בכפר אחד בסוריה.
למרות כל זאת, השלום אינו נראה באופק. דאעש אולי ספג תבוסות בשדה הקרב, אך הוא עדיין מהווה איום על מדינות רבות. מעבר לכך, התנאים שהביאו לצמיחת הארגון לא זכו למענה. הבעיה היא שדאעש הוא יותר מאשר נוכחות בשטח, מדובר בכוח פוליטי ואידיאולוגי ובעיה זו איננה קרובה לפתרון.
עבור עומארי וחבריו, הפתרון האמיתי לבעיותיה של סוריה הוא הדחת משטר אסד. התפנית המלחמתית לטובת אסד, החלה עם כניסת רוסיה למלחמה והפצצותיה את מעוזי האופוזיציה וארגונים אחרים. אולם לא רק הפצצות אלו פגעו בתושבי המדינה, כאשר עומארי מציג את אכזריות משטר אסד ופעילותו נגד
חופש הביטוי במדינה.
לאחר שהשתחרר מהכלא ברח עומארי לשבדיה, תוך שהוא נושא את זכרם של שותפיו למאסר. ממקום מושבו בשבדיה הוא ניסה לעזור להם, והוא פועל כעת מול ארגונים וממשלות בבקשה שיעזרו למיליוני האזרחים הסורים שזקוקים לסיוע. בינתיים הוא רוצה לפרסם את שמותיהם של שותפיו למאסר, כדי לקיים את הבטחתו להם. הצדק עדיין רחוק, אומר עומארי, אך הוא מאמין שהוא יגיע.
