|   15:07:40
דלג
  חנינא פורת  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
כיצד להכין בבית שייקים מיין
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות

ד"ר בנימין בן-אסא - מדביר השחפת בנגב

הד"ר הנועז מבאר-שבע שנדר לבער את השחפת מקרב שבטי הבדואים הוא נסע מדי יום למרפאות שהקים במדבר, בדק עשרות חולים ואחר כך המשיך לביקורי בית במאהלים. הוא למד להכיר את הבדואים, שכינו אותו "אבו אסא", את מנהגיהם, את שפתם ואת אורחות חייהם
11/12/2017  |   חנינא פורת   |   יומני בלוגרים   |   תגובות
סרט קולנוע [צילום: קלוגר זולטן/לע"מ]

בראשית שנות השישים, ירדתי לנגב לסייע לקיבוץ צעיר. הוצבתי לעבודה במטעי הקיבוץ ושם הכרתי לראשונה את הבדואים. הם התחבבו עלי מיד ונוצרו בינינו יחסים חמים הרבה מעבר ליחסי עובד-מעביד. עיתים לא היה מגיע אחד העובדים לעבודה והחברה היו מתנצלים בשמו ואומרים בעברית-ערבית: "הוא חולה. כולו מן אללה". פעם העזתי ושאלתי על פרטי הטיפול ונחרדתי לשמוע וזאת לאור המחסור ברופאים ומרפאות. בוקר אחד הודיע לי חליל, ראש הקבוצה כי הם אמורים לסיים את קטיף המישמש מוקדם כי יש בשבט "צילומים".

תחילה חשבתי על סרט קולנוע, אחר כך חשבתי שזהו תעלול של הממשל הצבאי ורק מאוחר יותר הובהר לי כי מדובר בצילומי ניידת לבדיקת שחפת אותה מוביל ד"ר "אבו-אסא" והאחות מהקיבוץ תלווה אותו. ניצלתי את ההזדמנות והצטרפתי לסיור "הצילום" שנערך בשבט הסמוך לקיבוץ. ראיתי באיזו מסירות ועדינות שכנע הצוות הרפואי את הגברים והנשים להיחשף לבדיקת המכונה ולמבטם החושש של האחרונים שמא יינזקו עקב כך.

הסכמתי לבקשת האחות והצטלמתי לעיניהם במגמה להוכיח כי כלום לא קורה למצטלם ולזרזם להגיע לבדיקה. ואכן, התור מיד הלך והתארך. בערב, בחדר-האוכל הקיבוצי, אמרה לי האחות שאלוהים יש רק אחד (גם אם הוא נקרא אללה) אך מלאכים יש הרבה ואחד מהם הוא ד"ר בנימין בן-אסא, האחראי הרפואי על מערך בדיקת ומניעת השחפת בקרב השבטים. זיכרון זה צבור היה במוחי עד שבאחת הפעמים בהם אני נברתי בארכיון ע"ש טוביהו שבאוניברסיטת בן-גוריון (בהנהלת גב' מירי ואזנה) נתקלתי במאמריו, ובדברים שנאמרו עליו. והנה מעט מזה לפניכם.

קורות חיים
אתגר [צילום: מרים אלסטר/פלאש 90]

הוא הרגיש שהעבודה והמגורים בחיפה אינם "חלוציים" מספיק, וכשראה מודעה של משרד הבריאות שבה נתפרסם מכרז למשרת רופא עבור הבדואים באזור באר שבע, החליט להיענות לאתגר ולעבור לנגב
▪ ▪ ▪

ד"ר בנימין בן אסא (1917 - 1976) נולד בהולנד. עם סיום לימודיו התיכוניים יצא להכשרה חקלאית מתוך מטרה להיות חלוץ בארץ ישראל. אחר כך למד רפואה באוניברסיטת אמסטרדם ולאחר פלישת הגרמנים להולנד החליטו בנימין ומרטה בן אסא לברוח לבריטניה ולהצטרף לצבא "הולנד החופשית".

הם נמלטו דרך אירופה הכבושה עד לדרום צרפת בעזרת תעודות מזויפות, ומשם חצו ברגל את הרי הפירנאים המושלגים בנתיב שנקרא לימים "דרך החופש". כשהגיעו לספרד נתפסו והושלכו לכלא, אך בהמשך הצליחו להשתחרר ובסופו של דבר הגיעו לבריטניה, שם הצטרף ד"ר בן אסא כרופא לצי ההולנדי.

עם תום המלחמה התנדב לשמש כרופא מטעם הצי ההולנדי באינדונזיה, שם חיו בני הזוג בן אסא כארבע שנים. ב-1950 עלו לארץ, וד"ר בן אסא החל לעבוד בבי"ח רמב"ם. הוא הרגיש שהעבודה והמגורים בחיפה אינם "חלוציים" מספיק, וכשראה מודעה של משרד הבריאות שבה נתפרסם מכרז למשרת רופא עבור הבדואים באזור באר שבע, החליט להיענות לאתגר ולעבור לנגב.

באותה עת ביקר את קרובי משפחתו בקיבוץ "שובל", פגש את השיח' אל עטוונה ושמע על המצוקה הקשה בקרב השבט בשל מחסור ברופאים. בשנת 1954 עברה המשפחה לבאר שבע, וד"ר בן אסא מונה לרופא הממשלתי לבדואים בנגב.

רפואה מודרנית בלבוש מסורתי
מחלות נשים [צילום: הדס פרוש/פלאש 90]

אורח חיים
ד"ר בן אסא הופתע לראות שאין כמעט התקפי לב או שבץ בקרב הבדואים. הוא זקף זאת על חשבון אורח החיים ללא אלכהול, ללא מתח, והאמונה הבדואית "שהכול מן אללה".

במחלות נשים עסק בהדרגה, וזאת תמיד בנוכחות אחות, ונוכח כי "לידת הכריעה" הנהוגה בין נשות השבט קלה יותר מהלידה הנהוגה בציבור היהודי
▪ ▪ ▪

הוא נסע מדי יום למרפאות שהקים במדבר, בדק עשרות חולים ואחר כך המשיך לביקורי בית במאהלים. הוא למד להכיר את הבדואים, שכינו אותו "אבו אסא", את מנהגיהם, את שפתם ואת אורחות חייהם. הוא יצר קשרים עם ה"דרווישים" - רופאי האליל הבדואים, ושיתף אתם פעולה מתוך עניין ומתוך הבנה שכך יוכל לזכות בשיתוף פעולה טוב יותר של החולים.

כך למשל על הסטטוסקופ שלו היה תלוי קמיע קטן ארוג מצמר גמלים שניתן לו על-ידי אחד הדרווישים. כשנתן תרופה אנטיביוטית נהג לומר לפציינט שישים אותה בלילה לכמה שעות לאור הירח ויתחיל לטול אותה רק למחרת - כך התאים הוראה רפואית מודרנית לנוהגי הדרווישים המסורתיים. רבים אמרו עליו כי הוא היה רופא שראה את האדם לפני שהוא פוגש בו כפציינט.

ד"ר בן אסא הופתע לראות שאין כמעט התקפי לב או שבץ בקרב הבדואים. הוא זקף זאת על חשבון אורח החיים ללא אלכהול, ללא מתח, והאמונה הבדואית "שהכול מן אללה". עקב ההליכה הרבה ברגל, הם אינם סובלים מפלטפוס והנשים אינן סובלות "מדליות" ברגליים. גם תופעות של יתר לחץ דם, לחץ נפשי והשמנת יתר לא נצפו.

כך היה באמצע שנות החמישים אולם, בשלהי שנות השבעים השתנה המצב והבדואים החלו לדמות יותר ויותר באופן חיים ליהודים ולקו באותן המחלות. הוא היה רגיש למצבם החברתי ובעיקר ביקר את התאכזרות "הממשל הצבאי" כלפי השבטים שנזקקו לטיפול רפואי. לדידו, ראשי הממשל, דחקו את השבטים ל-1,000 קמ"ר ובכך פגעו בחופש התנועה והמסחר שלהם.

לאחר פגישה עם השיח' אל-עטוונה החליט להקים מרפאה אחת ליד "שובל", אחת "באום בטין" ועוד כמה מרפאות לאורך כביש ערד. הוא היה בין הראשונים שזיהה את מחלת "עיוורון לילה" בה לקו בני השבטים ושאותה נהגו לרפא באמצעות צמח החובייזה. האמונה הדתית הייתה גורם חשוב ביותר (פסיכוסמטי) בהחלמה וד"ר בן-אסא סיפר פעם על בדואי שעמד בפני כריתת רגל ונשלח לסרפנד לניתוח. אך לאחר חלום ותפילות שינה לפתע הבדואי את עמדתו, סירב לניתוח ולמרבה הפלא - החלים.

במחלות נשים עסק בהדרגה, וזאת תמיד בנוכחות אחות, ונוכח כי "לידת הכריעה" הנהוגה בין נשות השבט קלה יותר מהלידה הנהוגה בציבור היהודי. הרבה פעמים נקרא לטפל בנזקים שנגרמו כתוצאה מעבודת מוהל בלתי מיומן שהוזמן מחברון ומהל ביום אחד את כל הילדים בכל הגילים בשבט, (מתוך רצון לחסוך בהוצאות). משום כך נוצרו דלקות קשות שהצריכו התערבות רפואית.

מומחיות בינלאומית
מרפאה פרטית [צילום: צ'אני אננד/AP]

ד"ר בן אסא פעל רבות להדברת מגפת השחפת שהייתה נפוצה אז בקרב הבדואים, ועל כך אף זכה בשנת 1968 בפרס ע"ש ד"ר פליסקין. מבדיקות שערך התברר כי המחלה נפוצה בקרב הבדואים פי שש מאשר בקרב היהודים. במלחמת סיני שרת "בחיל-הים" ונפצע בעת המרדף אחר ספינת חיל-הים המצרי "איברהים אל אוול".

בשנת 1965, כשקשתה עליו העבודה במדבר, עזב את משרד הבריאות ופתח מרפאה בבאר שבע. הבדואים המשיכו לבוא למרפאתו הפרטית, ואף התחילו להגיע אליו גם חולים יהודים רבים.

ד"ר בן אסא כתב מאמרים רבים על מצב הבריאות בקרב הבדואים שוכני המדבר. בשנת 1966 זכה מטעם ארגון בהולנד בפרס ע"ש אלברט שוויצר על עבודתו ותרומתו לקידום הרפואה בקרב הבדואים. ד"ר בנימין בן אסא נפטר ב-1976 בגיל 58 ונקבר בבאר שבע.

מהווי הרופא בין השבטים
אוהלי השבטים [צילום: נתי שוחט/פלאש 90]

האנתרופולוגית הידועה מרגרט מיד צפתה בעבודתו של בן-אסא בעת ביקורו במאהלי הבדואים והתרשמה מדרך הטיפול המשמרת מצד אחד את המנהג תוך כדי הכנסה של שיטות מודרניות
▪ ▪ ▪

בן-אסא הסביר כי הבדואים נהגו לא לשלם בעבור טיפול רפואי, בדיקה או תרופה. הם לא היו חברי קופת חולים ולא ראו חובה לשלם. בהרבה פעמים ניתן הטיפול בחינם או שהשבט מצא דרך לתגמל את המוסד. נהלים אלה יצרו קשיים ביורוקרטיים רבים ובמרכז ביקשו להפסיק לא פעם את עבודתו החשובה של בן-אסא.

מרטה אשתו, סייעה בטיפול בילדים ובנשים אם כי עיקר עבודתה הייתה כרופאת ילדים בקרב מושבי הנגב הצפוני. יחסם של הבדואים לילד "מפגר" (כך נקראו אז ילדים עם צרכים מיוחדים) נבע מהוראות הדרוויש השבטי. ברובם נהגו בילד בכבוד משום שחסות הדרוויש הייתה עליו. מקצתם נהגו שלא לקחת חזרה את הילד שאושפז "בהדסה" ויותר מאוחר "בסורוקה".

לא פעם נאלץ בן-אסא לצאת "ולחלק חזרה" את הילדים באוהלי השבטים. מלבד השחפת, התגלו מקרים של אבעבועות שחורות, טטנוס ומחלות אלה הודברו אט אט. האנתרופולוגית הידועה מרגרט מיד צפתה בעבודתו של בן-אסא בעת ביקורו במאהלי הבדואים והתרשמה מדרך הטיפול המשמרת מצד אחד את המנהג (ובמקרה זה הריפוי המסורתי של הדרוויש) תוך כדי הכנסה של שיטות מודרניות.

לדעתה, זה נעשה בהדרגה ותוך כדי כיבוד עולמו הרוחני של הפציינט. לעומת זאת, לפי טיעונה של מרטה בן-אסא, הנוהג בצפון הנגב היה שונה לחלוטין. שם נהגו בשיטת "כור ההיתוך" והכריחו את החקלאים-מתיישבים לקבל טיפול רפואי חדיש שכלל לא היה ידוע בארץ מוצאם, דבר שעורר לא פעם מחלוקות וניכור עם המוסדות המיישבים.

השחפת בקרב הבדואים
אקרובטיקה [צילום: ראג'ה קומר סינג/AP]

הבדואים שאושפזו סרבו לשהות בבית החולים, ברחו למאהל שלהם והיוו בביתם ובשבטם, מקור להדבקה
▪ ▪ ▪

באפריל 1962 נשא ד"ר בן אסא הרצאה מעניינת בעת קבלו את "פרס פליסקין" בבית הרופא בתל אביב. נביא כאן קצת מדבריו כדי שהקורא יתוודע קצת להשקפתו ולעשייתו בתחום המלחמה בשחפת בנגב. בן-אסא הגדיר את מאבקו "כשירות וקידום בריאות הציבור" ולא חסך מאמצים זמן ואמצעים.

לדבריו, מדובר ב-18,000 בדואים המתחלקים ב-18 שבטים. עוד קבע בן אסא כי להם 100 אלף כבשים, עשרת אלפים גמלים והם מעבדים עיבוד שטחי את הלס (וזורעים שעורה וחיטה) על פני שטח של 400 אלף דונם. מספר הבדואים הפונים למרפאות נע בין 30 - 100 ליום.

בדיקת השחפת הייתה קשה פיסית משום שבגדי הגברים אינם ניתנים להורדה קלה ואצל הנשים, הלבוש היה ללא כפתורים ונדרשה "אקרובטיקה" כדי להכין את הנבדקת לצילום. לשאלות ששאל הצוות הרפואי הקשורות בזמן נענו תמיד בצמוד לאירוע גדול כמו "הבצורת", כיבוש באר-שבע", "שנת רעידת האדמה" ועוד.

מאליו יובן שהכנת התסקיר הרפואי לקתה מבחינה זו. החולים החשודים בשחפת נשלחו על-ידי צוותו לתחנה למניעת מחלות ראה (ת.ל.מ.ר) בבאר-שבע, אולם רבים מהם חששו, והתחמקו. רבים איבדו את הממצאים הרפואיים במיוחד הנשים, ששם המסמכים קשורים היו בחבל לשמלה. עיתים התבטל ביקור במרפאה השבטית משום יריבות בין משפחות - האחת סירבה להמתין במרפאה יחד עם השנייה.

הבדואים שאושפזו סרבו לשהות בבית החולים, ברחו למאהל שלהם והיוו בביתם ובשבטם, מקור להדבקה. הערכת בן-אסא כי 20% מהחולים הבדואים עזבו את בית החולים ללא אישור (ברחו). רבים מהבדואים המשיכו לפנות לדרווישים גם לאחר הבדיקה והאשפוז ובלבד שלא לוותר על המסורת.

מסקנות הסקרים
זריקה [צילום: ראג'ה קומר סינג/AP]

משום כך, באפריל 1961 הוחל בשיטה משולבת: צילומי מיינוגראף יחד עם צוות רפואי אוהד, העובר מאוהל לאוהל, נותן זריקות ומצלם
▪ ▪ ▪

בשנים 1954 ו- 1959 נערכו על-ידי משרד הבריאות סקרים והרי כמה מספרים מעניינים: בחמש השנים שבין הסקרים נתגלו כ-200 מקרי שחפת פעילה; בחמש שנים אלה היו חולי השחפת בין הבדואים כ-פי חמישה מהמקובל בציבור היהודי; תנאי החיים, האקלים הקיצוני והחוסר במנהגי היגיינה רק העלו את אחוז החולים בשחפת.

ראוי להזכיר הוסיף בן-אסא, שכל הבדיקות הקשורות במחלה והטיפול בה, ניתן חינם לבדואים במימון משרד הבריאות. הנשים שאושפזו לתקופה ארוכה למדו לסגל לעצמן את מנהגי ההיגיינה של האישה היהודייה ובחוזרן למאהל הן הקנו זאת למשפחתן. באשר לתמותה ממחלת השחפת: בשנת 1954 - נרשמו 15 מקרי פטירה; 1955 - 6 מקרי פטירה; 1958 - 3 מקרי פטירה. בשנת 1959, הפעיל הצוות את שיטת מיינוגראף וצילם כ-8,000 צילומים מהם נמצאו כחשודים יותר מ-400 איש יותר מ-55% מהחשודים במחלה לא באו לבדיקה נוספת.

משום כך, באפריל 1961 הוחל בשיטה משולבת: צילומי מיינוגראף יחד עם צוות רפואי אוהד, העובר מאוהל לאוהל, נותן זריקות ומצלם. שיטה זו אמורה הייתה להשתרע כנראה על פני כמה שנים אך בוודאי לא תפסח על-אף בדואי בנגב. בתום כמה שנים לדעת בן-אסא, נהיה קרובים למצב של "ביעור השחפת בקרב הבדואים בנגב". ד"ר בן-אסא, פרסם מאמרים רבים בשפות אירופה על ניסיונו בקרב הבדואים והללו הפכו להיות "יומני עבודה" עבור רופאים צעירים שעזבו את אירופה והתנדבו לעבוד בקהילות מסורתיות באפריקה ובאמריקה הדרומית.

לעיון נוסף

ארציאלי מ', "ד"ר בן-אסא", "הארץ, 14 במרס, 1965.

ד"ר בן אסא מ', ראיון אישי, ארכיון טוביהו, תיק 1380.07.

ד"ר בן-אסא ב', אוסף מאמרים ופרסומים, ארכיון טוביהו, 0764.03.

ד"ר בן-אסא ב', מאמרים בכתבי עת: "הרפואה", "בריאות הציבור" מהשנים האמורות.

ד"ר בן אסא ב', פרסומים: "הרפואה בקרב הבדואים בנגב"ף הרפואה, 1961; "הרעלה מתליום במשפחה בדואית בנגב", הרפואה 1962; "השחפת בקרב הבדואים בנגב", בריאות הציבור, 1962; "תצפית ב-2000 חולים בדואים", הרפואה, 1968; "המדבר ובריאות הבדואים", טבע וארץ, 1970; "הבדואי כחולה", הרפואה, 1974.

מרשתת, האתרים: ויקיפדיה, עיתונות יהודית היסטורית

ראשוני באר-שבע, כנס ראשונים, 1974, בהנחיית י' גרדוס, (דברי ד"ר בן-אסא), ארכיון טוביהו, 0840.08
תאריך:  11/12/2017   |   עודכן:  11/12/2017
חנינא פורת
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
ד"ר בנימין בן-אסא - מדביר השחפת בנגב
תגובות  [ 0 ] מוצגות   [ 0 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
אל קודס, עיר מורשת מוסלמית, ללא קשר כלשהו ליהדות או לנצרות. במרכזה מסגד אל-אקצה, המקום השלישי בחשיבותו ובקדושתו למילארד או יותר מוסלמים. ידעתי שלא ייתכן שאהיה בארץ ולא אבקר בבירתה הנצחית של ״פלשתין״.
07/12/2017  |  ארי בוסל  |   יומני בלוגרים
הפקת לקחים מכישלון ההתיישבות - יושמו בהתיישבות שנות הארבעים בנגב במהלך נבירתנו בספרות ובארכיונים נתקלנו בדמותה הייחודית של ינאית שלא פחדה לא מקשיים, לא משלטון זר, ולא מערבים
03/12/2017  |  חנינא פורת  |   יומני בלוגרים
אולם גינדי באוניברסיטה היהודית אמריקנית (AJU) על מולהלנד וה-405 היה מלא עד אפס מקום, למעט שני מקומות ריקים של זוג צעיר רוסי שמשום מה נבצר מהם ברגע האחרון להגיע.
03/12/2017  |  ארי בוסל  |   יומני בלוגרים
כט' בנובמבר, היום בו החליטה עצרת האו"ם על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל לצד מדינה ערבית (חלוקת הארץ) הוא אחד הימים המשמעותיים ביותר בתולדותיה של ישראל החדשה. במועצה לשימור תארי מורשת בישראל החליטו לקיים מספר אירועים לציון יום חשוב זה.
30/11/2017  |  יורם דורי  |   יומני בלוגרים
מכתב גלוי
29/11/2017  |  שלמה אבינר  |   יומני בלוגרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יוסף אורן
יוסף אורן
אני בטוח ששופטי הפרס בחרו את הספרון "החזאית" כספר הטוב ביותר מאלה שהוגשו לעיונם בשנת 2022, אך גם הטוב מכולם באותה שנה לא היה כנראה מספיק טוב כדי להיבחר כראוי לפרס ברנר
איתמר לוין
איתמר לוין
הממשלה של בנימין נתניהו, שכבר 14 חודשים יורקת בפרצוף של כל מי שאיננו שייך למחנה שלה, עושה זאת כעת ביתר שאת בכל כיוון אפשרי - ומעמידה את המדינה בסכנה קיומית
דן מרגלית
דן מרגלית
ביבי הוא הסוכן המדיני היעיל ביותר של אירן אף שאינו עושה זאת במודע ובמתכוון חלילה    הוא הסוכן הפוליטי של טראמפ נגד המפלגה הדמוקרטית במודע
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il