שלושה חודשים חלפו מאז שהתקפות מיליטנטים הביאו את הצבא לפעול באכזריות נגד בני הרוהינגיה שבצפון מדינת ראקין שבמיאנמר. מאז, 624,000 מבני המיעוט נמלטו לבנגלדש, אחת מיציאות הפליטים המהירות ביותר בעת המודרנית. בנוסף למשבר ההומניטרי, האירוע שינה את הפוליטיקה הפנימית של מיאנמר, את היחסים הבינלאומיים שלה וישפיע רבות על הנעשה באזור דרום-מזרח אסיה - מדווח International Crisis Group, ארגון הפועל למען השלום ברחבי העולם.

מיאנמר מאבדת במהירות את מה שנשאר מהאהדה הבינלאומית כלפיה. ביקורת רבה הופנתה כלפי ראש הממשלה, אונג סן סו צ'י, על כך שלא השתמשה בסמכויותיה וביכולותיה כדי לשנות את הלך הרוח כלפי בני המיעוט. בינתיים, כמעט שלא נשארו מבני הרוהינגיה במדינת ראקין.

בשעה שהמשבר נכנס לשלב חדש והעולם חושב על תגובה, צריך לזכור מספר דברים. ראשית, צריך להמשיך וללחוץ למען זכותם של הפליטים לחזור באופן וולונטרי, בטוח ומכובד. במקביל, המציאות הקודרת היא שרבים מבני הרוהינגיה לא יחזרו לביתם בקרוב. דבר זה מהווה אתגר הומניטרי עצום לאותם פליטים במחנות בהם הם נמצאים. המשבר גם מייצג סיכונים ביטחוניים ופוליטיים, כולל פיגועים מצד קבוצות מיליטנטיות של בני המיעוט.

שנית, צריך לזכור שהכיוון הפוליטי של מיאנמר נקבע וקשה לשנותו. קשה להפריז בכוחו של הקונצנזוס הלאומי במסגרתו הממשלה, הצבא וכמעט כל האוכלוסייה מאוחדים נגד בני המיעוט. הדבר יקשה מאוד על שינוי מדיניות בנושא. כל הטלת סנקציות מחייבת דיון זהיר. הטלת סנקציות נגד מיאנמר בנושא יכולה להרתיע אחרים בעולם מלנקוט בפעולות דומות, אך כלל לא בטוח שהדבר ישפיע לחיוב על הנעשה בה עצמה.

הפעילות נגד בני הרוהינגיה יצרה אסון הומניטרי גדול, משבר עבור מיאנמר ואיום ביטחוני על האזור. המשבר יגדיר את מיאנמר בעיני העולם בשנים הבאות, דבר שישפיע על כלכלת המדינה. בפעילותה נגד בני המיעוט, המדינה העלתה את הסיכון לפיגועים נגדה. בעקבות פעילות זו, ישנה סבירות גבוהה שהעולם יחזיר את הסנקציות שהסיר ממיאנמר. כאשר מדינות העולם יעשו זאת, הן צריכות למקסם את הסנקציות תוך מזעור הנזקים העקיפים על אזרחי מיאנמר.