סיפור חייו של "ברקו"

אליהו ברקאי ("ברקו") נולד בשנת 1936 בתל אביב להוריו חנה ויהודה ברקוביץ. אליהו היה בכור הילדים במשפחה, אחריו נולדו הבן-משה והבת שרה. כעבור שנים ספורות עבר ברקו עם משפחתו להתגורר במושב נהלל שבעמק יזרעאל. הוא למד בבית ספר היסודי במושב. בהיותו בן 9 לערך, עברה המשפחה להתגורר בגבעתיים. אחותו של ברקו, שרה יריב, מספרת לי כי ביתם היה ברחוב הפלמ"ח 44, במרכז העיר גבעתיים סמוך לרחוב הל"ה. אב המשפחה יהודה ברקאי, עבד באגף הבינוי של משרד הביטחון, ברקו למד בבית הספר התיכון כצנלסון בגבעתיים. ב-1954 התגייס לצה"ל לנח"ל והיה יחד עם חבריו לגרעין נח"ל בהכשרה בקיבוץ תל יוסף שבעמק חרוד. אחד מחברי הגרעין שהיה יחד עם ברקו בהכשרה בתל יוסף מספר, שכשהם היו יחד בהכשרה, הוא היה מחקה את חברי הקיבוץ באופן מדויק! לאחר טירונות נח"ל בת מספר חודשים נבחן והתקבל ברקו ללהקת הנח"ל שהייתה כידוע אז הלהקה הבולטת בארץ.

חיים טופול מהבולטים שבלהקת הנח"ל שהיה תקופת מה מפקדו של ברקו בלהקת הנח"ל אומר: ברקו היה מוכשר בצורה בלתי רגילה ובעל יחוד. הוא היה גבוה, אלגנטי, שער שחור, עיניים שחורות ועמוקות בנוסף ליכולת החיקוי המופלאה שלו, היה גם שחקן מעולה ובעל חוש הומור מיוחד במינו. כולנו היינו אנשים מצחיקים, אבל ברקו היה ממציא אינטונציות שאיש מאתנו לא העלה על הדעת". ברקו שירת בלהקת הנח"ל בן השנים 1955 - 1957 והשתתף בתוכניות הלהקה: תוכנית 8 – "בין מגל וחרב" (1955), תוכנית 9 – "מה בוער" (1956). ותוכנית 10 – "עד מאה ועשרים"(1957). חברי להקה נוספים שהשתתפו יחד עם ברקו בתוכניות אלה היו: חיים טופול, אריק איינשטיין (בתוכנית 10) אברמל'ה הפנר, אורי זוהר, גליה טופול נחמה הנדל, גבי עמרני, נירה עדי (צביק), עידוא בן-גוריון, עליזה קאשי, איתמר כהן, האקורדיוניסטים, יוסל'ה אורג ועמי גלעד ועוד רבים וטובים. חלק מהאמנים ברשימה זו, לא השתתפו בכל שלוש התוכניות אלא בחלקן.

לאחר שיחררו מצה"ל בשנת 1957 נמנה "ברקו" עם מייסדי להקת תיאטרון ובידור "בצל ירוק" יחד עם דמויות ידועות- שם, רובם מיוצאי להקת הנח"ל ובהם: חיים טופול, אורי זוהר, נחמה הנדל, גליה טופול, האקורדיוניסט יוסף אורג (יוסל'ה) ועוד. הלהקה הייתה מהבולטות ביותר בארץ בסוף שנות ה-50 . טובי הכותבים כתבו עבורה שירים ומערכונים ובהם: חיים חפר, אפרים קישון, נעמי שמר, דן אלמגור, סשה ארגוב, משה וילנסקי, עמוס אטינגר, אפרים קישון. ועוד . הלהקה החלה דרכה בקיבוץ משמר דוד כ"קואופרטיב להצגות תיאטרון" חיים טופול מספר לי כי הופעה הבכורה נערכה בקיבוץ חולדה. היא העלתה 5 תוכניות וכבר בתוכניתה הראשונה "כביסת הרש" בשלהי שנת 1957 זכתה להצלחה רבה. בשנת 1959 הוציאה הלהקה אלבום משיריה. בנוסף ליכולת השירה והמשחק של "ברקו" הוא נודע בחיקויו של ראש הממשלה דאז – דוד בן-גוריון. הקשבתי לחיקוי של "ברקו" את בן-גוריון, בהחלט חיקוי נהדר. בשיר ונצואלה שמבצעת "בצל ירוק" שומעים את אחד מחברי הלהקה שואל בפאניקה "מתים מזה"? נא להכיר זהו קולו של ברקו חבר להקה אחר משיב לו "בדרך כלל" אם אני לא טועה זה קולו של חיים טופול.

להקת בצל ירוק פעלה במשך קרוב לשלוש שנים מ-1957 עד1961. בשנת 1961פורקה ופסקה מלהופיע. חיים טופול מבכירי להקת "בצל ירוק" מספר כי אחד הגורמים להפסקת פעילותה של להקת "בצל ירוק", היה מותו הכואב של חבר הלהקה אליהו ברקאי ("ברקו") ב-1960.א ומר טופול: "אחרי כל השנים האלה ביחד הוא היה כל כך אחד מאתנו שכאשר הלך היה ברור כי אנו לא עוד כפי שהיינו. הפסקנו את ההופעות למשך שבוע, וישבנו "שבעה" עם המשפחה. אחר כך חשבנו שאולי ההצגה חייבת להימשך ושאנו חייבים לחזור לקהל שלנו, משכנו את ההגה שבוע, שבועיים, שלושה, אבל האוויר יצא מאתנו, הפסקנו את ההופעות ו"בצל ירוק" קמל ומת".

אחותו של ברקו שרה יריב, פסנתרנית ומורה לפסנתר שהתגוררה שנים בירושלים וכיום מתגוררת בישוב ענתות, מספרת לי כי לאחר שברקו נהרג ."נהרסה המשפחה, ממש כך". הבית היה עטוף יגון וקדרות ההורים ישבו בבית שעות מבלי לדבר ומידי פעם מיררו בבכי. מספרת שרה: "האווירה בבית הייתה קשה לא יכולתי להישאר עוד ועזבתי את הבית. בבית נותר להתגורר יחד עם ההורים אחי משה וודאי לא היה לו קל התחושה שלי היא קשה, הרגשתי שבגדתי באחי הצעיר משה שנטשתי אותו". אבי, יהודה, מספרת שרה, לקח קשה את מותו של בנו האהוב אליהו וב-1965 הוא מת בגיל צעיר יחסית 54 אפשר לומר מצער". הוא נקבר בבית העלמין חולון. ב-1970 פקד השכול שוב את משפחת ברקאי (ברקוביץ) כאשר האח הצעיר משה ברקאי מת לאחר מחלה קשה. האם חנה הייתה בשנותיה האחרונות חולה ועברה להתגורר עם בתה שרה בירושלים. היא נפטרה בגיל 80 לערך ונקברה בירושלים.

זכרונות מ"ברקו"

קריין הרדיו הוותיק, דן עופרי מספר על ברקו: הוא היה הכוכב הגדול של הלהקה, מוכשר בשירה בחיקויים וביצירת דמויות, מעין גרסה מוקדמת של פולי מהגשש. אובדן גדול לתרבות הישראלית. המלחין ואקורדיוניסט להקת הנח"ל עמי גלעד, ששירת עם ברקו בלהקת הנח"ל וכיום שוהה בארצות הברית, אומר לי: ברקו היה שחקן קומי מעולה מהטובים שראיתי בחיי. הוא השתתף במערכונים רבים של להקת הנחל ובנוסף ליכולתו כשחקן קומי היה לו קול טנורי בולט.