בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
כנס בינלאומי למשפט עברי ידון בהפגנות במרחב הציבורי ויציג את העמדה לפיה יש להביא בחשבון גם את זכויות מי שמושפעים מן ההפגנות, לצד שמירה על צלם האלוהים של המפגין עצמו
|
מגבלות ערכיות [צילום: הדס פרוש, פלאש 90]
|
|
|
|
|
בט"ו בשבט (יום ד', 1.2.18) ייפתח בירושלים הכנס העולמי ה-27 במשפט העברי מיסודה של "הליכות עם ישראל". משתתפי הכנס - רבנים, דיינים, שופטים ומשפטנים - יעסקו בנושא ההפגנות במרחב הציבורי. נושא זה הוא מהמאפיינים החשובים ביותר בחברה דמוקרטית, ולכאורה המשפט העברי כמשפט דתי, וגם משפט עתיק, לא אמור להתחבר אליו. אולם לא כן הוא. מטרת הכנסים היא להוכיח שהמשפט העברי הוא משפט מושכל מאוד וערכי מאוד, וניתן למצוא בו התייחסויות נבונות ונכונות לכל נושא, וברוב המקרים הן עולות אפילו על שיטות משפטיות במשפט הכללי. כך עשינו בכנסים שעסקו בנושאי הטייקונים, השחיתות ורבים אחרים. בכנס הבא עלינו לטובה אמורים אנחנו לאתגר את המשתתפים בו, מרצים ומאזינים, וצופים, להתמודד עם נושא חשוב זה, מהיבטים שונים, כגון: היש זכות להפגין? היש מקרים בהם יש חובה להפגין? היכן מפגינים? כיצד מפגינים? כנגד מי מפגינים? היש אחריות משפטית על מפגינים שגרמו נזקים לסביבתם, בעת ההפגנה? כידוע, המשפט הכללי יש התלבטות ומבוכה גדולים בנושאים אלו וזאת משום שהזכות להפגין, במשפט הכללי היא זכות מקודשת, עד שקשה לשופטים, ליועץ המשפטי ולמשטרה, לקבוע גבולות להפגנות ולמפגינים. בדרך כלל, כל החלטה של מי מהם, "זוכה" לביקורת קשה ע"י מי מהמפגינים או אחרים, ובמצב דברים זה, אין דנים על הנזקים שהמפגינים גורמים. הגיעו בעצמכם: אישה בהריון שהוסעה במכונית לבית היולדות, הכביש נחסם ע"י מפגינים, והיא והוולד כמעט נקלעו לסכנה. או מקרה אחר: אדם הפסיד הצעת עבודה משום שלא הגיע בזמן. שכנים שביניהם יש חולים וזקנים ותינוקות מוטרדים מאוד מהרעש הנורא שהמפגינים גורמים. המשפט העברי שונה בדרכו מהמשפט הכללי. יש בו הזכות להפגין, כלומר למחות, ויש בו אפילו את החובה להפגין. אבל המשפט העברי, כמשפט ערכי, אינו חושש לקבוע גבולות והגבלות להפגנות ולמפגינים. ההגבלות שהמשפט העברי קובע אינן באות רק מכוח שלטוני, שיש חשש שהן מדכאות את החופש, ואת הדמוקרטיה, אלא הן באות גם ובעיקר ממקום ערכי: ההגנה על החברה מפני אלימות. הגנה זו, אינה מכוונת רק כלפי נפגעים סביבתיים, שהוא דבר חשוב כשלעצמו, אלא הגנה גם על המפגין, כדי שישמור על צלם אלוקים שבו, שלא יהיה אלים ומתלהם. המשפט העברי אינו חושש לקבוע סייגים ונורמות התנהגות של מחאות ומוחים. הוא קובע שככל שהמוחה כנגד שחיתות הוא עצמו מופת לישרה, הוא זה שמחאתו עשויה להתקבל. ולהפך: ככל שהמוחה הוא עצמו נגוע, לא טוב שימחה, כי הוא עלול לקלקל את העניין שלשמו מוחים ומפגינים. כיוצא בדבר הפגנות נגד שופטים, או כנגד היועץ המשפטי, אין המשפט העברי נרתע לאסור. ולא כדי להשתיק, אלא כדי לשמור על חרות השפיטה ועל חרות שיקול הדעת של היועץ. מובן שהמשפט העברי ידרוש מנגנוני פיקוח גם על ערכאות שיפוטיות או מעין-שיפוטיות, וזאת כדי להבטיח שלא תיפול שלהבת בארזים. ההפגנות בימינו, בליווי התקשורת, אינן רק מחאות, אלא הן הופכות להיות מעין שפיטה ציבורית על-ידי בית דין שדה של המונים. זה דבר שהוא אנטי-דמוקרטי ובלתי ערכי לחלוטין, שכן הוא פוגע בכבוד האדם ובחרותו. המשפט העברי, המקדש את האדם שנברא בצלם, יגן על כל אדם, מפני שפיטת בית דין שדה. אולם במקביל הוא ידרוש בירור וחקירות ע"י המוסדות הנוגעים בדבר. לסיכום: כנס שנתי עולמי זה יעשיר את החברה בישראל בנושא חיוני וחשוב זה, ע"י נורמות מושכלות וחשובות השאובות מהמשפט העברי, המשפט המלווה את עמנו מעולם וילווה אותנו לנצח, כי נצח ישראל לא ישקר.
|
|
הכותב הוא רב העיר קריית אונו, חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל, יו"ר הליכות עם ישראל ונשיא מכון מש"ה.
|
|
תאריך:
|
29/01/2018
|
|
|
עודכן:
|
29/01/2018
|
|
הרב רצון ערוסי
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
ב_שמואל
|
30/01/18 04:42
|
|
"הכתובה" מאת אפרים קישון העולה בתיאטרון הספרייה, מיסודו של בית צבי ברמת גן, היא פנינה תיאטרלית, הזוכה לעדנה מחדש והיא שוב בועטת, נוקבת, מרגשת ומצחיקה.
|
|
|
בקרב ילדים מתחת לגיל חמש שנים, קיימת סכנת חנק בעקבות אכילת פיצוחים, כיוון שהתיאום בין הבליעה לנשימה אינו מפותח דיו, ולעיתים ילדים גם אוכלים תוך כדי משחק, תנועה או דיבור, דבר המגדיל את הסיכון לשאיפת אוכל לדרכי הנשימה.
|
|
|
כ-1000 חברי כנסת כיהנו בכנסת ישראל מאז כינונה. חלקם מוכרים וידועים, אולם לא מעט מהם אלמונים כמעט לחלוטין. על הקבוצה השנייה נמנה זכריה גלוסקא חבר הכנסת הראשונה מטעם מפלגת התאחדות התימנים בישראל, חבר כנסת אלמוני כמעט לגמרי, לגבי רוב רובו של הציבור.
|
|
|
בקובץ הסיפורים רואים לו לכדור-הארץ רואים לכותבתו, גליה אבן-חן, את כשרונה הייחודי באריגת מסכת מסודרת מחוטי מציאות מדויקת ומחוטי דמיון פרוע. גליה אבן-חן היא אישה מטורפת, לפי כותר אחד מקבצי השירה שלה, אך גם שפויה. חייזרית שבאה מהחוץ, מאיזה כוכב בחלל, המצלמת את כדור-הארץ מלמעלה, אך גם תושבתו הוותיקה שרגליה נטועות היטב בקרקע. וכך אומרת דודו, הדוברת הראשית בנובלה האפונימית של הקובץ: אני מניחה את העיתון בלי להוציא מילה מהפה. בכל רגע ורגע חגים לווינים סביב כדור-הארץ, מצלמים ומתעדים הכל. אין שום אפשרות להסתיר את הסבל, הרוע, האכזריות והבושה. רואים לו לכדור-הארץ! (עמ' 115).
|
|
|
בימים אלה אנו מתקרבים לסיומה של תקופת החגים בה היינו שעות רבות וארוכות עם הקרובים לנו ביותר במעגל המשפחתי הראשון ואם במעגל הרחוק יותר של חברים ומכרים.
|
|
|
|