|   15:07:40
דלג
  אורי מילשטיין  
חוקר מערכות צה"ל
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל
קבוצת ירדן
פחד מרופא שיניים: אסטרטגיות להתמודדות

האמת על מלחמת העצמאות: ממשבר להכרעה – פרק 54

תחילת מערכת הקסטל

ב-31 במארס תקפו תושבי הכפרים צובא וקסטל את המשלט "הדרומי" וירו על שני המשלטים האחרים. הלוחם זאב מנדל נפגע. חבריו עזבו את המשלט ונסוגו למחצבה. מפקד המחצבה ח.ג. סבר שמנדל נהרג ולא שלח כוח לחלץ אותו. נחום שושני שהה אז בירושלים, בישיבת מפקדי הפלוגות. כשנודע לו על התקרית חזר למוצא בראש מחלקה מפלוגת "נועם" של חטיבת "עציוני
16/02/2018  |   אורי מילשטיין   |   כתבות   |   האמת על מלחמת העצמאות: פרוץ המלחמה   |   תגובות
נחום שושני – הופקר במחצבת צובא למוות [צילום: ארכיון המלחמות של אורי מילשטיין]


1. פיגועים וגמול

במרחק חמישה קילומטרים ממערב לירושלים, חולש על הכביש הראשי, נצמד הכפר קסטל למורדות הצפון-מזרחיים של הר הקסטל, הוא הר-עפרון (בגבול יהודה ובנימין),1 המכונה כיום הר-מעוז. הרומאים בנו מצודה (קסטלוס) על פסגת הר זה, והצלבנים בנו מצודה אחרת על חורבותיה (קסטלוס בלויר). על חורבות שתי המצודות הקדומות האלה נבנה הכפר הערבי. על הפסגה, בגובה שמונה מאות מטר מעל פני הים, שלט בית המוכתר על הכביש היחיד שחיבר את ירושלים עם השפלה, על המושבה מוצא, על בית-ההבראה "ארזה" של קופת-חולים ועל מחצבת- צובא.

את מחצבת-צובא קנו שני יהודים אמריקנים בשנת 1935 ובנו עליה בית-חרושת לחומרי-בניין שהעסיק שלושים פועלים יהודים מירושלים. בימי "מאורעות" 1939-1936, נמכר בית-החרושת לחברת "אבן וסיד" וארגון ה"הגנה" הפקיד על שמירתו אחדים מהפועלים, שגויסו לנוטרות. יצחק (לויצה), מי שהיה מפקד היישובים העבריים במחוז ירושלים ומפקד המחצבה ובית-החרושת, סיפר: כנופיות בפיקודו של עבד אל-ריזאק תקפו את המחצבה פעמים אחדות ונהדפו בימי ה"מאורעות", ובמאי 1938 הותקף אוטובוס עם פועלי מחצבה על הכביש הראשי. במרחק חמישה קילומטרים מירושלים. יצחק לוי ירה בתוקפים ופגע באחד מהם, שמת אחר-כך מפצעיו. היה זה בן-משפחתו של המופתי הירושלמי. "השלטונות הבריטיים ציינו אותי לשבח בעיתון המשטרה והעניקו לי פרס, עשרים וחמישה גרוש." סיפר לוי.2

פקודיו של עבד אל-קאדר אל-חוסייני ושודדים מכפרי הסביבה ירו על מכוניות של יהודים שעברו סמוך לקסטל, והטרידו את עובדי המחצבה כבר בחודשי הראשונים של מלחמת העצמאות. ב-7 בדצמבר 1947 נתקלה חוליה של סיירי הפלמ"ח בקבוצת צעירים ערבים ליד בית-הקפה של אבו-ג'ורג', שהיה ליד הכביש הראשי, לרגלי הר הקסטל. הסיירים, שהתכוונו להגיע למוצא, חזרו לקריית-ענבים.3 אחרי תשעה-עשר ימים נורתה שיירה מבית-הקפה ומבית בעליו, שעמד מעבר לכביש. שלושה נוסעים ואחד המלווים נהרגו: מנהל מחלקת "עליית הגוער" בסוכנות היהודית הנס בייט, אברהם שר, מנחם אורן ואהרון סילמן. ארבעה נוסעים נפצעו.4 ב-18 בינואר,1948 נורתה עוד שיירה ליד הקסטל. שניים מנוסעיה נהרגו ותשעה נפצעו. יחידת חי"ש מירושלים, בפיקודו של יעקב סלמן, פוצצה כתגמול את בית-הקפה של אבו-ג'ורג' ב-22 בינואר. אחרי שלושה ימים (ב-25 בינואר) התחולל קרב בין לוחמי הפלמ"ח ובין פקודיו של עבד אל-קאדר אל-חוסייני סמוך לכפר קסטל. עשרה לוחמים נהרגו בקרב זה עם מפקדם, יעקב ישראלית.

הכפרים בית-סוריק (במרחק שלושה וחצי קילומטרים מצפון לקסטל) וחירבת אל-אומור (ארבעה קילומטרים ממערב לו) היו בסיסים של עבד אל-קאדר אל-חוסייני. בכפר קסטל לא היה לו בסיס. אחדים מצעירי כפר זה סייעו לתוקפי השיירות, השתתפו בקרב שהתחולל ליד כפרם ב-25 בינואר ובזזו את כלי-הנשק של החללים היהודים.5

ב-14 בפברואר פרצה תגרה בין ערבים לערבים ליד הכפר קסטל. פקודיו של ג'עבר אבו-טביח ניסו למקש את הדרך שהובילה ממוצא למחצבת-צובא, ותושבי הכפר ניסו להניאם. בתגרה נפצע אחיו של מוכתר הכפר וזקני הכפר התלוננו בפני הוועד הערבי העליון. ג'עבר אבו-טביח הועמד למשפט במפקדתו של עבד אל-קאדר אל-חוסייני בביר-זית, על פעולה ללא פקודה, ודינו נגזר למאסר.6

ערבים מהכפרים חירבת אל-אומור ובית איקסה פוצצו מגרסת חצץ בנחלת-יצחק הסמוכה ואת המנוע בבאר של הכפר הערבי בית-נקובה, וניסו לפוצץ מכונות במחצבת-צובא ב-21 בפברואר. באותו לילה הגיעה יחידה של ההגנה לבית-נקובה ופוצצה את הבאר. תושבי הכפר, שקיימו יחסי שכנות טובים עם שכניהם היהודים, התלוננו לפני אנשי הש"י והחליטו להגן רק על כפרם, ולא לקחת חלק במלחמה."7

2. רמה גבוהה של תכנון הכנות וביצוע

בתחילת מארס, כשגברה המתקפה הערבית בסביבות ירושלים, הכריח עבד אל-קאדר אל-חוסייני את תושבי הכפר צובא לארח, על חשבונם, חמישים מפקודיו, ועל הכפרים שבסביבה כפה לארח עוד מאתיים לוחמים. הוא שחרר את ג'עבר אבו-טביח ממעצרו ושלח אותו לחבל במחצבת צובא ולמקש את הדרכים אליה. אבו-טביח גם סייע בתקיפת שיירות בדרך לירושלים.8 לוחמי הפלמ"ח שחנו במעלה-החמישה מיקשו, בתגובה, את הדרכים שהובילו לקסטל, לצובא ולחירבת אל-אומור. כמה ערבים עלו על מוקשים אלה ולא נפגעו. ב-12 במארס תקפו לוחמי הפלמ"ח את הלוחמים הערבים שחנו בחירבת אל-אומור ובקסטל. אחרי תקרית זו שלח עבד אל-קאדר אל-חוסייני שלוש מכונות-ירייה לכפר קסטל.9

בלילה שבין 17 ל-18 במארס פשטו שתי מחלקות פלמ"ח מהגדוד השישי, בפיקוד גדעון פלאי, (ג'וני. חבר קריית-ענבים), על בית המוכתר שבכפר קסטל. בכוח התוקף נכללו מגויסים חדשים רבים וגם תל אביבים שפרשו מאצ"ל, הצטרפו ל"הגנה" וסיימו את אימוניהם הראשונים. ג'וני דרש ממפקד הפלוגה אליהו סלע (רעננה) לשלוח אותם לקרב כדי שיתנסו בלחימה. הכוח יצא ברגל מבית הנוטרים בנחלת-יצחק (לרגלי הר הקסטל), וכוח רתק בפיקוד יצחק יעקב (יצה) התמקם על שלוחת ההר מדרום-מערב ליעד. כוח הרתק פתח באש והכוח התוקף הסתער על הכפר. תוך-כדי הסתערות החליק ג'וני על סלע רטוב, התת-מקלע שלו פלט צרור והוא נפצע. הפלמ"חניקים שאיבדו את מפקדם דבקו במשימה, גברו על שומרי בית המוכתר, הפעילו את חומר-הנפץ, הרסו אגף של הבית ונסוגו. ג'וני מת מפצעיו בדרך חזרה. הוא היה היהודי היחיד שנהרג בקרב הזה, שערבים רבים נהרגו בו. מכוניות של "הסהר האדום" נראו מפנות נפגעים מהכפר ורבים מתושביו המבוהלים נטשו אותו וברחו.10 היה חשש שכנופיה ערבית תתפוס את הכפר העזוב למחצה ותתבצר בו.

בפשיטה הזאת הפגינה יחידת הפלמ"ח רמה גבוהה של תכנון, הכנות וביצוע, אף שלא הייתה ותיקה ואף שלרוב חבריה הייתה זאת טבילת-האש. היא הוכיחה שאפשר לכבוש את הכפר קסטל ולפנותו מתושביו.

3. קרב הרקפות

ב-20 במארס שני בחורים ובחורה, חברי ההגנה ממאבטחי מחצבת-צובא, יצאו מהמחצבה לטיול-צהריים של שבת בשדות שבסביבה לקטו רקפות, אף שמפקד המחצבה אסר עליהם לצאת. מהכפר צובא ירו בהם פקודיו של עבד אל-קאדר אל-חוסייני. הבחורה ואחד הבחורים נפצעו והסתתרו בשדה. הבחור שלא נפצע רץ תחת האש אל המחצבה והזעיק עזרה. הערבים ירו מן הרכסים על המחצבה ועל הדרך, כדי למנוע את חילוץ הפצועים. באוטובוס משוריין יצאו אחד-עשר לוחמים מבית ההבראה "ארזה" למקום התקרית. בקרב החילוץ נהרגו מפקד כוח החילוץ אברהם-יצחק תפוחי (יבלונקין) ואברהם בוקסר, וארבעה לוחמים נפצעו. הערבים ירו מרכסי ההרים על המושבה מוצא. "האויב מאורגן במחלקות. בפיקוד יעיל" דיווח מפקד המחצבה למפקד המחוז. "אנשיו מצוידים במכונות ירייה... אנשינו לא מאומנים". הש"י דיווח: מוכתר הכפר קסטל, מיטר יאסין, התנגד ליריות על המטיילים, על מחצבת-צובא ועל מוצא, והמפקדים הערבים מאשימים אותו בבגידה ובאספקת חלב ליהודים החונים במחצבה. הוא נקרא לבירור בביר-זית לפני עבד אל-קאדר אל-חוסייני. מפקדי הערבים מתכוונים לכבוש את המחצבה.11

4. הקרב על מחצבת-צובא

מוכתר הכפר קולוניה ונציגי המושבה מוצא חתמו על הסכם אי-התקפה בפברואר 1948, וגם היחסים בין תושבי קסטל ובין שכניהם היהודים היו תקינים זמן רב. אבל שכנותם של שני כפרים אלה עם כביש תל אביב -ירושלים סיבכה את תושביהם במלחמת-הדרכים. איש הש"י, שכינויו פרץ, דיווח ב-26 במארס: תושבי קולוניה אינם תוקפים יהודים אבל אחדים מהם השתתפו בתקריות של 20 במארס. יום אחרי התקריות הציע מוכתר הכפר הסכם-שלום למוכתר של מוצא תחתית. המשא-ומתן על ההסכם הגיע למבוי סתום ופרץ העריך: "המצב באזור קולוניה וקסטל משתנה".12

מדצמבר 1947 עד מארס 1948 פיקד על מוצא, "ארזה" ומחצבת-צובא ראובן אגמון, פלמ"חניק לשעבר. לוחמי החי"ש והנוטרים שחנו באזור לא תיאמו אתו את פעולותיהם. אחרי תקרית המטיילים של 20 במארס מונה למפקד הגוש נחום שושני ("נחשון"), סטודנט מהאוניברסיטה העברית ומפקד פלוגה בגדוד "מכמש". פקודיו התמקמו בשלושה משלטים על הגבעות סביב מחצבת-צובא: "הדרומי" (אחרי מותו של שושני הוסב שמו ל"נחשון") מדרום למחצבה, "בועז" מצפון-מערב לה ו"המזרחי" מצפון-מזרח. שבוע ימים היה שושני מפקד המרחב המערבי של ירושלים. הוא הושיב במוצא תחתית כיתה של תשעה לוחמים, שאבטחה את המושבה, שני גשרים על הכביש הראשי ואת בית-החרושת ללבנים. על מוצא עילית שמרו חמישים ואחד לוחמים, שלושים מבני המקום ועשרים ואחד מהחוץ. במחצבת-צובא חנו שנים-עשר מגויסים ובנחלת יצחק עשרה. פועלי "סולל בונה" ביצרו את המחצבה ואת המשלטים וחפרו בור מים נוסף במחצבה בפקודתו של קצין-המבצעים החטיבתי ציון אלדד. בפקודתו של שושני מתח הקשר נפתלי הראל קווי טלפון לכל המוצבים והעמדות וחיבר אותם למרכזייה שהייתה בבית משפחת חשמונאי במוצא עילית.

בין חמישים ואחד הלוחמים שהיו ב"ארזה" הייתה מחלקה חדשה של פלוגת "נועם" הירושלמית שהתאמנה בסביבה. הקשר נפתלי הראל סיפר: "אחד מחיילי 'נועם' פלט כדור ופצע את חברו בגבו. שלחתי מברק לירושלים וביקשתי אמבולנס לפנותו. האמבולנס הגיע במהירות, והעמסנו עליו את הפצוע. לפני שיצא האמבולנס לדרכו נשמע פיצוץ אדיר. ביקשתי מנהג האמבולנס לחכות ויצאתי החוצה לראות מה קרה. במטה מחלקת 'נועם' שיחקו המפקדים בקלפים. מרחוק נשמעו אנחות איומות. אמרתי למפקד המחלקה שצריך לצאת לשטח ולראות מה אירע. הוא השיב באדישות שאלה נהמות של כלב. לא הייתי שקט. הלכתי לגדרות שם היה גם שדה מוקשים. בתוך שדה המוקשים שכבו, פצועים קשה. מומחה שלנו למוקשים וסייר. נכנסתי לשדה המוקשים לחלץ את הפצועים וקראתי לעזרה. הגיעו לוחמים אחדים עם אלונקה, אך לא העזו להיכנס. הצטרף אלי רק מפקד הכיתה משה ברוייר. הסייר היה מרוסק וחלקי גופו היו פזורים. חילצנו את המומחה למוקשים והוא נפטר אחרי שעות אחדות."

ב-31 במארס תקפו תושבי הכפרים צובא וקסטל את המשלט "הדרומי" וירו על שני המשלטים האחרים. הלוחם זאב מנדל נפגע. חבריו עזבו את המשלט ונסוגו למחצבה. מפקד המחצבה ח.ג. סבר שמנדל נהרג ולא שלח כוח לחלץ אותו. נחום שושני שהה אז בירושלים, בישיבת מפקדי הפלוגות. כשנודע לו על התקרית חזר למוצא בראש מחלקה מפלוגת "נועם" של חטיבת "עציוני."

הרי קטע מהדוח שקיבל מפקד ירושלים דויד שאלתיאל באיתות13 מהרב-סמל בפלוגה של שושני, יהודה ארבל:14 "נחשון יצא למקום עם כיתה מפלוגת 'נועם'. בלתי מאומנים. הגיע למקום ונתן פקודה לסגת מפני הסתערות של ערבים. נתן שוב פקודה להתקדם. אי-אפשר לדעת מי נתן הפקודה לסגת. בהלה. ראו שנפל. לא ניגשו להוציאו. הבחינו בערבים במדים וכאפיות אדומות עם מבטא עירקי. פקודות באנגלית. הקיפו את הכוח, הגיעו ל(מרחק) עשרה מטר לכיתה. אנשינו זרקו רימונים שברובם לא התפוצצו. נחשון נעדר. נפצע קשה חנוכה, דדה מגדוד מוריה... הייתה אנדרלמוסיה. ג. לא רצה לצאת כדי להוציא את נחשון. טען שנפגע ברגלו. שלוש שעות עיכוב. לא נעשה דבר כדי להוציא את נחשון. לקחתי את הפיקוד. שלחתי כיתה לחפש את נחשון. הכיתה חזרה אחרי שעתיים ללא תוצאות."

בלילה ההוא החליט ג. לפנות את המחצבה, אך הרב-סמל הפלוגתי יהודה ארבל הכניס את מפקדו לחדר מבודד והורה לקשרית, בלה צימברסקי, לשלוח מברק למפקד החדש של גדוד "מכמש", ישורון שיף:15 "שושני נעדר. שמתי במעצר את מפקד-המחלקה, ומבקש להעמידו למשפט על גילויי פחדנות. לקחתי את הפיקוד ואני אחראי." אחר-כך החזיר ארבל למחצבה את הלוחמים שאיישו את המשלטים "בועז" ו"המזרחי". בלילה הבא הותקפה המחצבה וחוליית חבלנים ערבים הצמידה מטעני נפץ למבנה המרכזי, שרוב הלוחמים התבצרו בו. המטענים לא התפוצצו. למחרת שלח ישורון שיף את אברהם עוזיאלי למלא את מקום נחום שושני בפיקוד על הגוש.16

הערות

1."ותאר הגבול מראש ההר (הגבעות המקיפות את שכונת רוממה בירושלים) אל מעיין מי נפתוח (ליפטא) ויצא אל הרי עפרון, ותאר הגבול מעלה, היא קריית יערים", יהושע ט"ו ט'
2. זלמן פרוסמן וראובן לינד, "הקסטל", בכתב-העת ההגנה בירושלים – עלון לחברים, תשל"ה, עמ' 34: סדרת ראיונות עם יצחק לוי.
3. א"צ, ארכיון פלמ"ח, פלוגה ח'.
4. שם, שם; א"צ דוח שיירת נוסעים מתל אביב לירושלים, אל שמעון מאת יצחק גניגר, 26 בדצמבר 1947; ראיון עם יצחק גניגר.
5. א"צ, ידיעות טנא, 5 בפברואר 1948.
6. א"צ, דוח ש"י מ-2 במארס 1948.
7. שם, 29 בפברואר 1948
8. שם, 2 במארס 1948; א"צ, אל חשמונאי מאת סגל, 9 במארס 1948.
9. שם . דוח יחידת שריונים מפלוגה א'; שם, דוח אבטחת תחבורה ב-12 במארס 1948; שם, דוח ש"י מ-15 במארס, בנושא כביש ירושלים.
10. שם, בגדוד השישי; ראיון עם אליהו סלע; א"מ בינינו, עלון לאינפורמציה פנימית מס' 9, 25 במארס 1948
11. א"צ, אל חשמונאי, מכמש, מאת פרץ, 20 במארס 1948; שם, דוח התקפת מוצא וארזה, 22 במארס 1948; שם, דוח ש"י על התקרית ב-20 במארס: ראיון עם יהודה רידר; דבר, 21 במארס 1948.
12. א"צ, דוח על קולוניה, 26 במארס 1948; ראיונות עם ראובן אגמון, חיה כהן ומאירה זרחי.
13. נפתלי הראל סיפר כי לא הצליח באותו ערב ליצור קשר עם ירושלים. הוא עלה על גג בית ההבראה "ארזה" ואותת את ההודעות לקשר בשכונת בית וגן. הלה העביר את ההודעות למטהו של שאלתיאל.
14. לימים מפקד בכיר בשב"כ. אחד האחראים לשקט היחסי ביהודה ושומרון בשנים הראשונות אחרי מלחמת ששת הימים. לא לערבב אוו עם אליהו ארבל קצין המבצעים ב' של חטיבת "עציוני" הירושלמית.
15. החליף את שלום דרור שהודח.
16. א"צ, דוחות מ-2 באפריל 1948; א"מ יומן מבצעים ארזה: ראיונות עם יהודה ארבל, ראובן אגמון; אברהם עוזאלי ונפתלי הראל.

תאריך:  16/02/2018   |   עודכן:  16/02/2018
אורי מילשטיין
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
תחילת מערכת הקסטל
תגובות  [ 19 ] מוצגות   [ 19 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
ראומה
16/02/18 11:40
 
חבר קיבוץ יגור
18/02/18 08:54
2
ע ו ב ד ו ת.
16/02/18 13:14
 
משה, עורך-דין
16/02/18 16:24
 
של השמאל ממערב
16/02/18 19:45
 
מקס פאואר
16/02/18 17:46
 
וענקי יהלומים
17/02/18 08:21
3
יוסף מהגליל
16/02/18 14:50
 
אורי מילשטיין
17/02/18 20:08
4
משה, עורך-דין
16/02/18 16:18
 
זה אותו אדם
17/02/18 01:14
 
MAC add זהים ???
17/02/18 19:14
 
אורי מילשטיין
18/02/18 09:00
5
פועה
17/02/18 11:45
 
חבר קיבוץ יגור
18/02/18 12:40
6
יאיר4
17/02/18 19:23
 
אורי מילשטיין
18/02/18 09:09
 
פועה
19/02/18 08:15
 
חבר קיבוץ יגור
19/02/18 14:12
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  האמת על מלחמת העצמאות: פרוץ המלחמה
הפעולה הראשונה ב"מבצע נחשון": פיצוץ מפקדת חסן סלאמה בין באר יעקב לרמלה; סבלי חומר הנפץ ברחו; הפעולה הפתיעה את הערבים והם נתקפו בהלם; הצטיין השוער האגדי של נבחרת ישראל בכדורגל, יעקב חודרוב; למחרת ברחו ערביי הסביבה מבתיהם
09/02/2018  |  אורי מילשטיין  |   תחקירים
ארגון הכוח הערבי בגזרת הדרך לירושלים לקראת מבצע נחשון; חיילי הגדוד בפיקודו של חיים לסקוב היו חסרי כושר גופני; קשיים לוגיסטיים גרמו לדחיית ההתחלה של מבצע נחשון; הידיעות על קריסה של ירושלים העברית עקב העדר אספקה התבררו כמוגזמות
02/02/2018  |  אורי מילשטיין  |   תחקירים
התארגנות גדודי "מבצע נחשון"; חיילים רבים היו טירונים; לרוב המפקדים לא הייתה הכשרה מתאימה והם לא הכירו את מרחב הפעולה; הפלמ"חניקים סרבו להצטרף ליחידות שאינן פלמ"ח; הערכה שגויה של משך המבצע
26/01/2018  |  אורי מילשטיין  |   תחקירים
במבצע "חסידה"-"בלק 1" הוחש לארץ ישראל נשק מצ'כוסלובקיה במטוס שנחת ב-31 במארס, בשדה תעופה בריטי ליד באר טוביה. אפרים אילין רכש עבור ארגון ה"הגנה" את האוניה "נורה" שהביאה נשק מצ'כוסלובקיה, במסווה של תפוחי אדמה ובצל, הגיעה לנמל תל אביב ב-1 באפריל ופרקה אותו במשך שלושה ימים. ה"הגנה" התעשרה בארבעת אלפים וחמש מאות רובים, מאתיים מקלעים וחמישה מיליון כדורים
19/01/2018  |  אורי מילשטיין  |   תחקירים
חילוקי דעות על תוכנית "מבצע נחשון" לפריצת הדרך לירושלים; מפקד הגדוד הרביעי של הפלמ"ח, יוסף טבנקין, מציע להרוס את כל הכפרים הערביים בדרך לירושלים ולגרש את תושביהם; מינוי מחליף למפקד המבצע שנתקע בבוץ בגוש-עציון; גיוס נשק מכל היחידות והיישובים עבור "מבצע נחשון"; היסטריה בפיקוד העליון עקב מחסור בנשק, ודרישה לשלוח נשק במטוסים מאירופה
12/01/2018  |  אורי מילשטיין  |   תחקירים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
היהודים היוו רוב בעיר למעלה מ-1,000 שנים מהמאה ה-10 לפנה"ס עד 70 לספירה ומ-1850 עד היום - בסה"כ 1188 שנים
צבי גיל
צבי גיל
האירוע היה משהו ומישהו, נכון יותר מי שהם, שאני מלווה במשך עשרות שנים    היו שם כל המי ומי מבין מקימיי הטלוויזיה הישראלית ומעצביה בשעתה היפה
דן מרגלית
דן מרגלית
ביבי הוא הסוכן המדיני היעיל ביותר של אירן אף שאינו עושה זאת במודע ובמתכוון חלילה    הוא הסוכן הפוליטי של טראמפ נגד המפלגה הדמוקרטית במודע
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il