הליגות הגדולות באירופה שוברות שיא אחרי שיא במחירי השחקנים, אבל שיא אחד עומד בעינו כבר 16 שנים. בשנת 2001 עבר ג'יאני בופון ליובנטוס תמורת 53 מיליון אירו – הסכום הגבוה ביותר אי-פעם תמורת שוער. רק שלושה שוערים מצויים ברשימת 200 ההעברות היקרות ביותר בהיסטוריה. לב יאשין הסובייטי היה השוער היחד שזכה בתואר השחקן הטוב ביותר בעולם ב-62 שנות הענקתו. מדוע?

אחת הבעיות המרכזיות של שוערים היא העדר מידע, מסביר אקונומיסט. אפשר לדעת בתוך שניות כמה שערים הבקיע כל שחקן, אבל אין שום מידע על מספר ההצלות של השוערים; ובכלל, מידע כולל על הענף קיים רק משנת 2009. האנליסט קולין טריינור ניתח את הנתונים המפורטים על מצבי הבקעה מאז שנת 2010 כדי להסיק על יכולות העצירה של השוערים. מסקנתו: בופון הוא עדיין השוער הטוב ביותר באירופה, כאשר ספג 20% שערים פחות מכל שוער אחר ביחס לבעיטות שנבעטו לעבר שערו. מנואל נוייר מביירן מינכן ודוד דה-חאה ממנצ'סטר יונייטד ספגו 17% פחות.

לצד זאת יש להביא בחשבון שבופון, נוייר ודה-חאה משחקים בשלוש מן הקבוצות הטובות ביותר בעולם, שמטבע הדברים מצטיינות גם בהגנות חזקות. בממוצע הם חוסכים לקבוצותיהם ארבעה-שישה שערים בעונה יותר מעמיתיהם בליגה האיטלקית, הגרמנית והאנגלית. תרומה משמעותית – אבל הרחק מ-30 שערים ומעלה לעונה שמבקיעים מלכי השערים של אותן קבוצות.

הדרך ההוגנת ביותר למדוד את תרומתו של כל שחקן, כולל השוערים, היא כמה נקודות ליגה הרוויחו – סבור אקונומיסט. הרעיון הזה מוכר היטב לאוהדי בייסבול וכדורסל. בייסבול מבוסס על סדרה של מאבקים בין שחקנים בודדים, המאפשרים למדוד את תרומתו של כל שחקן. ואילו בכדורסל יש משחקים רבים ואין-ספור חילופי שחקנים, כך שניתן לבדוק את תרומתו של כל שחקן. בשני הענפים נמדדת תרומת השחקנים אל מול זו של שחקן ותיק המשתכר קרוב לשכר המינימום בליגה.

אלא שהתאמת שיטה זו לכדורגל היא עסק מסובך. בענף זה אין שכר מינימום, וקשה למדוד את תרומתו של שחקן ספציפי – במיוחד של שוערים, משום שהשוער הראשון לרוב משחק ביותר מ-90% מהדקות. חילופים בהרכב, פציעות, העברות, מפעלים קבוצתיים ולאומיים שונים – כל אלו מביאים לכך שהשחקנים משתתפים במגוון רחב של הרכבים, המשפיעים כמובן על ביצועיהם כבודדים.

חברת הייעוץ The 21st Club פיתחה מודל המנסה למדוד בכל זאת את תרומתו של כל שחקן לקבוצתו. על-פי מודל זה, נוייר ודה-חאה שווים ארבע נקודות יותר מאשר שוער ממוצע בפרמייר ליג האנגלית. המוביל לפי המודל הוא יאן אובלק מאתלטיקו מדריד – חמש נקודות לעונה. המבקיעים הטובים ביותר שווים פי כמה: ליאו מסי מביא לברצלונה 11.3 נקודות יותר מחלוץ ממוצע בפרמייר ליג, ואחריו חברו לקבוצה לואיס סוארז. בעשרת המועדונים החזקים ביותר בחמש הליגות המובילות, חלוץ תורם בממוצע שתי נקודות לעומת 0.7 בלבד של שוער.

בהתחשב בנתונים אלו, 50 המועדונים רכשו בארבעת חלונות ההעברות האחרונים חלוצים במחיר ממוצע של 8.5 מיליון אירו לנקודה, ושוערים – ב-9.4 מיליון אירו לנקודה. המחיר הממוצע לחלוץ היה 17.1 מיליון אירו לעומת 6.5 מיליון אירו בלבד לשוער. זה מלמד, ששוערים עולים פחות לא משום שהם מוערכים פחות, אלא משום שהם תורמים פחות.

לא כל הסטטיסטיקאים מסכימים שהשוערים מתומחרים בצורה הוגנת, מציין אקונומיסט. יש להביא בחשבון ששוערים נהנים מקריירות ארוכות בהרבה מאשר שחקני שדה; בופון עשוי להוביל כקפטן את יובנטוס לאליפות שביעית ברציפות. כך למשל אומר סטפן שימנסקי, כלכלן ומחבר הספר "Soccernomics", אם כי הוא מציין שלא ניתן להוכיח זאת בוודאות בשל העדר מידע מספיק של שכרם של השוערים.

עם זאת, אתר מידע הספורט ניק הריס מוסר, כי שכרם של השוערים ירד מ-79% מן הממוצע בפרמייר ליג ב-2006 ל-69% בלבד בעונה שעברה. העובדה הזאת בוודאי תכעיס את חובבי הכדורגל הנהנים לשחק בין הקורות לשם הכיף בלבד – כמו הסופר ולדימיר נבוקוב, הטנור לוצ'יאנו פווארוטי והאפיפיור יוחנן פאולוס השני. אבל הנתונים מלמדים שהנעל אכן שווה יותר מאשר הכפפה.