בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
מקורם האלקי של נסים המלובשים בדרכי הטבע הוא גבוה מזה של נסים השוברים את הטבע. במלים אחרות ובהתייחס לימינו, אנחנו זוכים כעת לנפלאות גדולות יותר משהיו במצרים
הכינוי הזה לשבת שלפני פסח בכל שנה העסיק את חכמינו לאורך הדורות ועד ימינו, כי מהי גדולתה של שבת זו על פני כל שבתות השנה? ואם נזכור שברוב השנים, ליתר דיוק בכל השנים הפשוטות קוראים בשבת זו את פרשת צַו, נבין שיש קשר בין תוכנה של הפרשה ובין המסר של שבת הגדול. פרשת השבוע פותחת כך (ויקרא ו): [א] וַיְדַבֵּר ה', אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. [ב] צַו אֶת-אַהֲרֹן וְאֶת-בָּנָיו לֵאמֹר, זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה: הִוא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה עַל-הַמִּזְבֵּחַ כָּל-הַלַּיְלָה, עַד-הַבֹּקֶר, וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ, תּוּקַד בּוֹ. אחר כך באים ברצף דיניהם של קרבנות שונים; מִנְחָה, (שמקריב כל כהן כתירגול אישי כשמתקבל לעבודה) חַטָּאת, אָשָׁם וכן הלאה. אבל ההתחלה כאמור היא בקרבן עֹלָה שחיובה בכל יום וכולה עולה למזבח. מכיוון שהכל הולך אחר הפתיחה מסתבר לומר שהרעיון של הָעֹלָה מלווה את כל הקרבנות והוא מלווה גם את שבת הגדול. והרעיון הוא התמסרות והתמדה במאמץ ההתקרבות לה'. כי לשמור על קרבה לה' ביום, כאשר הכל טוב ושום דבר לא מפריע לי, זה קל יחסית. אבל בלילה, כאשר הכל חשוך ונראה כאילו אין מוצא ח"ו, זה הרבה יותר מסובך. הגלות נמשלה לחושך כדברי אור החיים הקדוש המביא מחז"ל: כָּל-הַלַּיְלָה, שהוא זמן הגלות הנמשל ללילה. וכן הבוקר, ממשיך 'אור החיים', רומז לגאולה: עַד-הַבֹּקֶר, שהוא זמן שיריק עלינו כבודו ואתא בוקר. כלומר עלינו לשמר ואף להעצים את דבקותנו בבורא יתברך בכל המצבים שאליהם אנחנו עלולים להקלע, עד שתבוא הגאולה השלמה והכל יסתדר. שבת הגדול נקראת כך על שם יום השבת האחרון שבו היינו בגלות מצרים. יציאת מצרים הייתה בחמישה עשר לחודש שהיה יום חמישי. כהכנה ליציאה נדרשנו להכין שֶׂה לקרבן פסח (שמות יב): [ג] דַּבְּרוּ, אֶל-כָּל-עֲדַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר, בֶּעָשֹׂר, לַחֹדֶשׁ הַזֶּה: וְיִקְחוּ לָהֶם, אִישׁ שֶׂה לְבֵית-אָבֹת--שֶׂה לַבָּיִת. חשבון פשוט מגלה שהתאריך הזה נפל בשבת. המצרים לא הבינו מדוע כל משפחה מקצה לעצמה שֶׂה אחד ועוד בשבת, אז הם שאלו. בני ישראל ענו להם שזו מצוות ה' כי בעוד חמישה ימים הם יוצאים ממצרים אחרי שהמצרים יחטפו את המכה העשירית, מכת בכורות. הבכורים נורא נלחצו מהעניין. הם ידעו שעד עתה כל המכות שהבטיח משה אכן נחתו עליהם והם הרי רצו להמשיך לחיות. גם תופעה טבעית היא נס הבכורים פנו להנהגה ודרשו לשחרר את בני ישראל לפני שיחטפו את המכה העשירית וזו סירבה. ואז התחולל מרד לא מתוכנן שהפיל חללים בשני הצדדים. זהו שאומר דוד המלך בתהלים בפרק המכונה 'הלל הגדול' וקוראים אותו בליל הסדר: (קלו, י) לְמַכֵּה מִצְרַיִם, בִּבְכוֹרֵיהֶם; כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. בזמן אמת, בני ישראל היו עסוקים בשלהם ולא היו מודעים למה שמתחולל בתוך העם המצרי. כלומר, אולי ידעו מה שקורה, אבל לא זיהו שזה קשור אליהם. זהו שאומר דוד המלך באותו פרק כמה פסוקים קודם: [ד] לְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת גְּדֹלוֹת לְבַדּוֹ: כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. ועדיין, מה המיוחד בנס הזה, מלחמת הבכורים בהנהגה המצרית, שבגללו זכתה השבת שלפני פסח לשם מיוחד, שבת הגדול? הרי יציאת מצרים אירעה בעקבות נסים גדולים וגלויים ששידדו את מערכות הטבע. בנסיבות אלו, טבעי שבני ישראל התרגלו לראות נסים ולא נטו להתפעל מהם. אז מה מיוחד בנס הזה שזכה ורק לזכרו קוראים שם מיוחד לשבת שבה אירע הנס? מסביר כ"ק אדמו"ר מליובוויטש שדווקא היא הנותנת; הנס הזה לא נראה כמו נס, כי רק טבעי שהבכורים יתקוממו בניסיון למנוע את מותם המתקרב, אבל היה פה נס גדול, שכן המצרים היו עסוקים במלחמות הפנימיות ולא התפנו להפריע לבני ישראל בהכנותיהם ליציאה ממצרים. במלים אחרות, העובדה שהנס הזה נראה כמו תופעה טבעית של מחלוקת פנים מצרית שהקצינה, היא שהעניקה לו את ערכו המיוחד עד כדי לקראו נס גדול. והמסר הזה מהדהד באוזנינו מדי שנה, בין בזמנים של גלות קשה ובין בזמן של רווחה יחסית, הקב"ה עושה עמנו נִפְלָאוֹת גְּדֹלוֹת אבל אנחנו מסרבים לפקוח את העיניים ולכן הוא לְבַדּוֹ יודע מה הוא עושה עבורנו. וזה לא שאנחנו לא רואים את הנפלאות, אנחנו רואים אבל מתעלמים, מסרבים להודות שאכן מדובר בנפלאות שהקב"ה עושה במיוחד עבורנו. וההתעלמות די קלה, כי כל הנפלאות מלובשות בדרכי הטבע ובקלות אנחנו מצליחים להתרגל אליהן. אבל האמת היא הפוכה לגמרי, כמו שאומר הרבי, כי מקורם האלקי של נסים המלובשים בדרכי הטבע הוא גבוה מזה של נסים השוברים את הטבע. במלים אחרות ובהתייחס לימינו, אנחנו זוכים כעת לנפלאות גדולות יותר משהיו במצרים.
|
תאריך:
|
23/03/2018
|
|
|
עודכן:
|
23/03/2018
|
|
נסים ישעיהו
|
|
דעתי הרי ידועה ומגובשת. היא לא נולדה אתמול. גם לא שלשום. מפכ"ל המשטרה, רנ"צ רוני אלשיך, אשר "הובא"/"יובא" מהשב"כ - לאמור, מחוץ לשורות המשטרה החולה במחלה ממארת, וזאת, על-מנת "לנקות את האורוות" או אם תרצו "לרפא את השורות", נכשל כישלון קולוסאלי. הוא דרדר את המשטרה ואת תדמיתה בעיני הציבור לשפל עמוק וחסר תקדים (31% בלבד מאמינים במשטרה) והוא חייב לסיים את הקדנציה הכושלת שלו, וללכת הביתה, מהר ככל האפשר, ויפה שעה אחת קודם.
|
|
|
תור עדי המדינה של נתניהו ואשתו שרה הולך ומתארך, המחירים עולים וגוברים, ורק אני שמוכן להיות עד מדינה חינם חינם, איש לא משתין לכיוון שלי. כתבתי למשטרה, כתבתי לפרקליט המדינה, לשרת המשפטים וליועמ"ש, התלוננתי במח"ש – ואיש לא רוצה אותי.
|
|
|
לצערנו הנורא אין זה פיגוע הטרור הראשון ברחוב הגיא בו ממוקמת ישיבתנו, ישיבת עטרת ירושלים. הרבה נשמות עלו בו למרומים, כולל ארבעה תלמידים מישיבתנו. גם בכל מלוא הארץ יש טרור. ואנו שואלים: עד מתי?
|
|
|
בחלק הראשון של המאמר 1 עמדתי בקצרה על אופיו של הארגון, ועל החריגים הקיימים בו בהשוואה לסוכנות הסעד לפליטים של האו"ם, שהיא המסגרת המקובלת במערכת הבינלאומית לטיפול בפליטים בכלל ובפליטי מלחמה בפרט ברוב המאה ה-20. בהמשך, תוארו האבסורדים עליהם מתבסס הניהול השוטף של ארגון זה, הבזבוזים הכספיים הנובעים משימוש מושחת בכספי התרומות שהוא מקבל ועל הנזקים שהוא מסב לכל הגורמים הקשורים בו. בחלק זה אני מבקש לעמוד על המשמעות האידיאולוגית והסימבולית שבשלן הוגדר ונבנה הארגון כפי שהוא, על המשמעות ארוכת הטווח של הניסיונות להמשיך את קיומו מבלי להפיק לקחים מהניסיון שהצטבר בלמעלה מ-60 שנות קיומו ומכוונת הערבים לנסות ולשמרו כמכשיר פוליטי, חינוכי וסימבולי להנצחת הסכסוך.
|
|
|
"אנו מתמודדים באופן ריאליסטי עם השלב הנוכחי. מדינה פלשתינית עצמאית עם ריבונות מלאה על הגדה המערבית ורצועת עזה, זהו פתרון זמני ושלבי". מוסא אבו מרזוק (סגן ראש הלשכה המדינית של חמאס).
|
|
|
|