בימים שנקטלים חיים של אנשים חפים מפשע, אני נאחז מתוך שלל האירועים, בפרשת שמיני, בשתיקה הרועמת של אהרון הכוהן לנוכח גדיעת חיים כואבת. פרשת השבוע פרשת שמיני, הפרשה השלישית בספר ויקרא עבורי היא שתיקה צועקת של הכהונה נגד גדיעת חיים. הפרשה מתחילה בספר ויקרא, פרק ט', א' ומסתיימת בפרק י"א, מ"ז. במשך שבעה ימים ולילות לא יצאו אהרון ובנין מפתח אוהל מועד, שבעה ימים המהווים תחליף לקראת רגע השיא ביום השמיני. ממש לפני רגע השיא, שני בניו של אהרון, נדב ואביהוא, "הִקְרִיבוּ לִפְנֵי ה' אֵש זָרָה, אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אוֹתָם" (י' פס' א'). שני בני אהרון, נדב ואביהוא, שמו על מחתותיהם אש זרה. המשכן, שהעם כה ציפה לתקומתו, הפך ברגע אחד למלכודת מוות.
