סנקציות נגד סרבני גט - מגמה מחמירה

בתי הדין הרבניים נוקטים אמצעים שונים במאבקם נגד סרבני גט. מספר פסקי דין שניתנו לאחרונה מסמלים את עליית המדרגה במאבק נגד סרבני גט. זאת, גם באמצעות הפעלת לחץ על בני משפחה של סרבני הגט, אשר מעניקים לסרבני הגט תמיכה מוסרית וגיבוי כלכלי. סרבנות גט הינה תופעה שיש לעוקרה מן השורש, בהיותה פוגעת בזכויות היסוד הבסיסיות ביותר של האישה, וגורמת לנזקים עצומים. זכותה של כל אישה להשתחרר מעגינותה, ולממש את זכותה לאוטונומיה, כבוד וחיי משפחה.

פסקי הדין של בתי הדין הרבניים מצטרפים יותר ויותר למאבק נגד סרבני הגט, ולאמירה שגם אדם התומך ומעודד סרבן גט המעגן את אישתו מסתכן בעונש על-פי חוק. מספר החלטות מהעת האחרונה מצביעות על ההחמרה בסנקציות נגד סרבני גט.

ב-9.5.18 התיר בצעד חריג בית הדין הרבני האזורי בחיפה לפרסם את שמו, תמונתו, מקום מגוריו ופרטים אישיים נוספים של ירון אטיאס, בן 39, סרבן גט מזה כשנתיים. בית הדין קיבל את בקשת האישה לשיימינג, ובנוסף הטיל עליו סנקציות חברתיות והלכתיות נוספות כגון: לא להושיבו בבית הכנסת, לא להעלותו לתורה, לא לשאת ולתת עימו הן במסחר ובכל משא-ומתן של ממון, אין לארחו ולהאכילו, אין לבקרו בחוליו ואין לשאול לשלומו ופשוט להתרחק ממנו ככל הניתן.

בנוסף, הטיל עליו בית הדין סנקציות חמורות נוספות: אטיאס לא יוכל לצאת מהארץ, לקבל/להחזיק או לחדש את רשיון הנהיגה, לפתוח או להחזיק חשבון בנק, או למשוך שיקים מחשבון בנק ועוד. לסיום נכתב בפסק הדין, כי "בית הדין פונה לכל מי שבידו לשכנע את המשיב להתגרש בהקדם".

מדובר במגמה מחמירה של סנקציות נגד סרבני גט, שכן בדרך כלל שומר בית הדין הרבני על צנעת הפרט של זוגות המתדיינים בפניו. הדיונים מתקיימים בדלתיים סגורות, והשמות נמחקים מהפרוטוקולים ומההחלטות, אם בית הדין מתיר לפרסם אותם.

מאסר לסב

בפסק דין תקדימי, הטיל לפני מספר חודשים בית הדין הרבני האזורי בתל אביב מאסר של 30 יום על איל הון יהודי אמריקני, בשל הקביעה, כי הוא עומד מאחורי סירובו של בנו לתת גט לאשתו. כאשר הגיעו הוריו של סרבן הגט לביקור בישראל, הוצא צו עיכוב יציאה מהארץ נגד אביו ואמו של סרבן הגט, ודרכוניהם הוחרמו על-ידי המשטרה. זאת, הנימוק שהם תומכים בבנם, אשר למעלה מ-10 שנים מעגן את רעייתו. במהלך הדיונים התברר, כי לאם אין מעורבות בסירובו של בנה ליתן גט. לגבי האב - לאחר דיונים וחקירות ממושכות קבע בית הדין, כי אביו של הבעל "הוא העומד באופן מרכזי ואקטיבי מאחורי עיגון כלתו על-ידי סרבנות בנו. ברצותו יאריך את עיגונה ואם ירצה - יקצרה - ועל כן יש להטיל עליו סנקציה ראויה והולמת".

בית הדין הרבני האזורי גזר מאסר על אביו של סרבן הגט. הוצאת צו מאסר נגד אדם שאיננו המעגן עצמו הינה החלטה תקדימית שטרם נראתה כמותה בישראל. החלטת בית הדין הרבני עוררה שאלות חוקתיות עקרונית, וכן שאלות בדבר סמכות, בשל היותה מכוונת כלפי מי שאינו סרבן הגט עצמו, ואף אינו צד להליך המשפטי.

בעתירה שהוגשה על פסק דינו של בית ההדין הרבני, הורה בג"ץ לבית הדין הרבני לדון מחדש בהחלטה לשלוח למאסר את אביו של סרבן הגט.

בג"ץ קבע, כי אומנם הטלת עונש מאסר על אביו של סרבן הגט היה בסמכותו של בית הדין הרבני, ואולם על בית הדין הרבני לדון מחדש בטענות אביו של סרבן הגט, לפיהן הוא פועל "באופן משמעותי" לשכנע את בנו, סרבן הגט, לתת גט לאשתו.

מכל מקום, פסק הדין המורה על כליאת אדם בגין סרבנות גט של אדם אחר היה סנונית ראשונה בהחמרת ההתייחסות לסרבני גט, וניסיון להציל את זכויותיהן של הנשים העגונות.

הטלת מזונות על הסב:

במקרה אחר, אישר בג"ץ פסק דין שניתן על-ידי בית הדין הרבני, אשר הטיל על סב לשלם את מזונות נכדיו, במקום בנו, סרבן גט. זאת, לאחר שאביהם של הילדים סירב לתת גט לאשתו, לא שילם להם מזונות ולבסוף אף נמלט לחו"ל.

בעתירתו לבג"ץ טען הסב, כי החיוב במזונות הוטל עליו אך ורק במטרה להפעיל לחץ על בנו, וכי אין כל הצדקה להעניש אותו בגין חטאיו של בנו. בית המשפט העליון דחה את העתירה על הסף, ובכלל כך דחה את הטענה, כאילו מטרת החיוב במזונות הייתה רק לשמש כ"מנוף לחץ" על הבן. נקבע, כי המזונות נועדו לסייע בכלכלת הנכדים. אומנם לחיוב במזונות יש "אפקט נוסף" של הפעלת לחץ על הבן, אבל יש לו הצדקה כלכלית - מימון הוצאות הנכדים.

שיימינג ברשת:

במקרה אחר, הורה בית הדין הרבני הגדול על "שיימינג" של סרבן גט - פרסום שמו ותמונתו ברבים, וביקש מכל היודע על מקום הימצאו להודיע לאגף העגונות בהנהלת בתי הדין הרבניים. מדובר בסרבן גט, המעגן את רעייתו מזה מספר שנים, אשר נעלם ונמנע מלהופיע לדיוני בית הדין. חרם ונידוי חברתי ("הרחקה דרבינו תם") הינו סנקציה מקובלת נגד סרבני גט, ואולם בצעד חריג אישר בית הדין הרבני לפרסם את פסק הדין שניתן נגד סרבן הגט, בצירוף שמו ותמונתו. אלה אכן הופצו ברשתות החברתיות כדי להפעיל עליו לחץ למען יחזור בו מסרבנותו וייתן גט לרעייתו. כך, בעוד הנידוי אינו מהלך חדש, הרי מעולם קודם לא נעשה שימוש ברשתות חברתיות כסנקציה נגד סרבני גט בעקבות ההחלטה, נשמעו קולות בקרב הקהילה האקדמית, עליה נמנה הסרבן, להוקיעו עד אשר יתיר את אשתו מעגינותה. בעקבות הפרסומים אף הפסיקה האוניברסיטה בה הועסק סרבן הגט את המילגה לפוסט דוקטורט שקיבל. עתירה לבג"ץ שהגיש הסרבן על החלטת בית הדין הרבני, שקבע כי יש לפרסם את פרטיו - נדחתה.

כאמור, ניתן (9.5.18) פסק דין נוסף על-ידי בית הדין הרבני האזורי בחיפה, לפרסם את פרטיו של סרבן גט מזה כשנתיים, ולהתרחק ממנו ככל האפשר. סרבנות גט הינה תופעה בזויה, ויש להילחם בה בכל אמצעי חוקי. כך, יש לברך על נקיטת יד קשה כלפי סרבני גט. אולם הטלת הסנקציות על בני משפחתו של סרבן הגט, אשר אינם מהווים צד להליך המשפטי - אינה נקייה מספקות.