קלף ניצחון

מיום ליום הולך ומסתמן כי הנשיא דונלד טראמפ הוא הדבר הטוב שקרה למדינת ישראל ולעם האמריקני. אין מדובר רק בדבר אחד שהצליח לו, אלא בחותם שלם שכבר הטביע בשנה וחצי של כהונתו (פירוש השם טראמפ - קלף ניצחון, ואכן 'הולך לו').

מזכר ההבנות המכיל התחייבות לפירוקה של קוריאה הצפונית מנשקה הגרעיני ומתוכנית הגרעין שלה, מוכיח שטראמפ מוכשר וחכם מכול נשיא שישב אי-פעם בבית הלבן, בדרך שהוא מנהל את מדיניות החוץ של אמריקה, באופן שבו הביא את הדיקטטור קים להסכים למה שאיש לא חלם על זה בכלל. קים ג'ונג און חתם למרבה הפלא על התחייבות לוותר על רעיונות הגרעין שלו, וגם זאת בשל כך שטראמפ לחץ על רוסיה וסין שיפעילו את זכות הווטו שלהם. טראמפ גם איים כי קוריאה הצפונית תימחק מעל פני האדמה אם הרודן לא יסכים לפירוק הנשק ולתוכנית הגרעין. מסתבר שהכול השפיע עליו, והוא עשה אחד לאחד את מה שטראמפ רקם. בהסכם זה אפשר יהיה לוודא שהוא מתבצע והוא ניגוד גמור למשענת הקנה הרצוץ עליו חתם אובמה עם האייתוללות בטהרן. ההסכם הוא משאת נפשן של מדינות העולם החופשי כבר עשרות שנים, ארבעה פרזידנטים אמריקנים שעסקו בנושא, כשלו בהשגתו: קרטר, קלינטון, בוש ואובמה. שנים רבות סרבו אביו של קים וגם סבו, לכול שיח, ומשטר הרשע הקומוניסטי, היווה מורא מפני הלא נודע. טראמפ הצליח אפילו בשנה זו שהייתה המתוחה ביותר ביחסי סין ארה"ב, להשפיע על הסינים שלא יקנו פחם מקוריאה הצפונית, והכניסו אותה למצוקה כלכלית כזו שמאיימת על משטרו של קים.

אם זה עבד על קוריאה הצפונית זה כנראה יעבוד גם על טהרן. אחת ממטרות הדיונים בסינגפור היא חיובה של קוריאה הצפונית לא רק שלא להחזיק בנשק גרעיני, אלא להימנע לחלוטין גם מהפצת ידע או רכיבים המשמשים לפיתוחו למדינות אחרות, וזה כולל כל מה שקשור גם בטילים בליסטיים המסוגלים לשאת ראש נפץ גרעיני למרחקים שמסכנים את העולם כולו. הלקוחות העיקריים של קוריאה הצפונית היו אירן וסוריה. היות שברור לכולם לאן זה היה יכול לזלוג משתי מדינות אלו, הרי שכתוצאה מהפסגה בה יתחייב קים להימנע מהפצת מעיינות המוות בעולם, תהא רווחה זו בראש ובראשונה לעם היושב בציון.

טראמפ עשה לכול המומחים בית ספר. הסכמים קל לעשות, השאלה מה יש בהסכמים? גם באוסלו חתמו על הסכם, שהיה פשע ליהודים, ומאז נרצחו כמעט 2,000 אזרחים, בשל אותו הסכם. ארצות הברית, כמו גם יפן וקוריאה הדרומית, היו בטוחות הרבה יותר כיום, אילו ב-1994 הנשיא ביל קלינטון היה פוסל את ההסכם שוונדי שרמן השיגה עם פיונגיאנג, וכמובן, אילו ברק אובמה היה פוסל את ההסכם ששרמן והבוס שלה ג'ון קרי השיגו עם האירנים ב-2015, כולם היו אז בטוחים יותר. מזכירת המדינה של ג'ורג' בוש הבן קונדוליזה רייס, הגיעה למצב דומה בשיחות שניהלה עם פיונגיאנג ב-2007 וב-2008, שיחות שהביאו להסרת סנקציות שהוטלו על קוריאה הצפונית ולהסרתה מרשימת המדינות התומכות בטרור של מחלקת המדינה האמריקנית. שבעה חודשים לאחר מכן ביצעה פיונגיאנג את ניסוי הגרעין השני שלה.

שנאה משותפת

ומה עשה טראמפ? אילץ את קים לפירוק חצי האי הקוריאני מנשק גרעיני "בתמורה" למהלך אמריקני כמעט חסר משמעות: התחייבות להוצאת הכוחות האמריקנים משטחה של קוריאה הדרומית ושלא להציב נשק גרעיני על אדמת קוריאה הדרומית או יפן. בהתחשב בעובדה שניתן להציבו גם בנושאות מטוסים או צוללות שתעגונה מטר אחד מהמים הטריטוריאלים של הנ"ל, הרי סך כל דרישותיו של נשיא קוריאה הצפונית, נשמעות כתחינה נואשת לתת לו סולם כדי שיוכל לרדת מהעץ.

הפרשנים התועמלנים אצלנו, אינם יודעים את נפשם מתיסכול. הם מתבוננים בהתנהלות טראמפ: איך הוא מנהל משא-ומתן עם אויבים, איך הוא משיג את מבוקשו, אינו מותיר 'הפתעות' בדרך, סוגר את כל הקצוות, והם נשארים עם הזיכרון המר של אהוד ברק (האיש של אפלה ישנה, במקום השחר של יום חדש) שהיה מזוהה עם האמונה שהסכם שלום עם יאסר עראפת, הוא בהישג יד, עד שלא היה מסוגל לנטוש גם כאשר עראפת פוצץ את המשא-ומתן ופתח במערכה טרוריסטית הגדולה ביותר שידעה מדינת ישראל. על כן ברוב תיסכולם הסבירו לנו, כי בכול מקרה המו"מ על הפרטים במזכר יארך שנים רבות וספק אם בסופו של דבר, יושג מבוקשו של טראמפ, זאת חרף אמירה מפורשת שיש במזכר, שלפיה המו"מ יהיה מהיר. ההבנה שלהם שואפת לאפס. כבר שמענו את הלעג כשטראמפ דיבר על העברת השגרירות לירושלים ועל ההכרה בה, וגם תהליך שספק אם יתרחש, כי טראמפ הרי לא בטוח שיסיים את כהונתו עקב הדחה או סיבות אחרות שנקדחו בראשם. אלא ששטנה זו משותפת גם לפרשנים התעמלנים האמריקנים, שלמרות הצלחות גדולות שעשה טראמפ ב-500 ימי שלטונו באמריקה, הם מעדיפים לדחוק זאת.

אז מה קרה באמריקה בשנה האחרונה? מיליון משרות חדשות שנוצרו במשק האמריקני מאז אושרה רפורמת המיסוי של הנשיא והמפלגה הרפובליקנית. בחודש שעבר נוצרו 223,000 משרות, האבטלה ירדה ל-3.8%, שיעור נמוך ביותר מזה 18 שנים, אבטלה בקרב אפרואמריקנים והיספנים הנמוכה ביותר מזה 45 שנים. ממשל טראמפ מצליח להוביל מהלך של דהרגולציה, משכורות עולות, הכנסה ממוצעת לשעה עלתה ב-2.8% מזה תשע שנים אחרונות, הורדת מיסים מאיצה את הפעילות הכלכלית כי נשאר יותר כסף להשקעות ולצריכה. הכלכלנים האמריקנים אמרו שיש סיכוי טוב יותר לראות מכונות מעופפות באוויר, מאשר צמיחה מהירה, של 3.7% (צמיחה שנתית) כפי שעשה טראמפ, כי ברק אובמה ומלחכי פינכתו גרמו לכולם להאמין שצמיחה נורמלית היא בת 2% לשנה...

אם הנשיא טראמפ לא היה אמיתי, היה צריך להמציא אותו...