|   15:07:40
דלג
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך
קבוצת ירדן
למה לעשות תואר שני במנהל עסקים?
הרב קונין, האב, מברך את הקרואים כולם ומספר על הקמת ״אמפרית הרבנים קונין״ בכל דרום קליפורניה כשלוחי הראבי [צילום: ארי בוסל]

שליחי חב"ד

בעיתון המקומי הופיעה פרסומת עמוד שלם, בעלות של אלפי דולרים, המזמינה את הקהל הרחב לבוא לערב לכבוד הראבי מספר המקומות מוגבל, צוין, יש לאשר הגעה
24/06/2018  |   ארי בוסל   |   כתבות   |   תגובות
פרסומת הארוע - ההזמנה בעתון המקומי [צילום: ארי בוסל]

בסיום הערב, נושאים את תמונת הראבי [צילום: ארי בוסל]

ג׳ בתמוז הוא יום פטירתו של הראבי (כך לפי ההטעמה האמריקנית), הרב מנחם מ. שנירסון, הוא הרב של חב"ד ששלוחיו (ולא שליחיו) פזורים היום מסביב לעולם כולו.

24 שנים חלפו מאז פטירתו, ומדי שנה ג׳ בתמוז הוא יום בעל משמעות מיוחדת במינה לאלפי ועשרות אלפי שלוחיו, בני משפחותיהם וכל האנשים הקשורים אליהם. הראבי הוא הדבק, שלא נס ליחו, ורק הולך ומתעצמת פעולתו עם השנים, עם העשורים החולפים.

אלא שהשנה ג׳ בתמוז חל בשבת, ובשבת כאמור לא מתאבלים, גם לא מקיימים ערב לזכרו. כך הוקדם האירוע ליום חמישי בבית המלון בוורלי הילס.

בית המלון בוורלי הילס הוא המלון הראשון שנבנה כאן, כשהעיר עדיין הייתה שדות חקלאיים או אזורים ריקים - שדות נפט וגז טבעי עליהם נבנתה כל העיר לוס אנג׳לס רבתי. היום המלון הוא בבעלותו של הסולטן מברונאי, מוסלמי אדוק וקנאי. כיון שבנייניו צבועים בוורוד, אנחנו המקומיים מכנים את המלון, "מלון הבונגלוס הוורודים", וידוע שניתן לראות שם שחקניות צעירות, ושחקניות עתידיות שרוצות להתגלות ומגיעות למסעדה או לבר במלון, שכן הרבה מפיקים פוקדים אותו לפגישות עסקים חמות.

אך ענייננו אינו בבחורות יפהפיות המחפשות דרך חשיפה (כן, בתעשיה הסרטים והבידור, הדרך להגיע למקום כלשהו עוברת דרך סדיני המיטה, אך זה דבר ידוע ומוכר, מאז התעשיה כולה נוסדה לפני מאה שנים). עוסקים אנו בראבי, הרשו לי לפיכך להתמקד.

בית מלון בבעלות מוסלמית, סולטן שתחת שלטונו מוציאים להורג אנשים בגלל מנהגי המיטה שלהם (מנהגים מאחורי דלתות סגורות שאינם מסכנים איש) ושמתייחסים לנשים כמו אל סמרטוטי רצפה (במקרה הטוב), בעיר בה רוב יהודי, שכל נבחרי הציבור שלה הם יהודים ושבגולת הכותרת של העיר אותו בית מלון - מטבח כשר למהדרין, בית כנסת של חב"ד, כמו גם הפקות של ארועי בר או בת מצוות, חינה, חתונות ועוד (הכל במאות אלפי דולרים לכל אירוע) לפי מיטב המסורת היהודית. רק בבוורלי הילס!

בעיתון המקומי הופיעה פרסומת עמוד שלם, בעלות של אלפי דולרים, המזמינה את הקהל הרחב לבוא לערב לכבוד הראבי. מספר המקומות מוגבל, צוין, יש לאשר הגעה.

התקשרתי בבוקר, וענה לי אחיו של הרב (הוא בעצמו רב מכובד וידוע) שהוא זה שיהיה מגיש הערב, ומיד הוסיף זוג שמות תחת שמי לרשימת המוזמנים. שאלתי מה קוד הלבוש, שכן באירועים כאן בעיר נהוג להודיע בהזמנה "עניבה שחורה" (קרי לבוש טוקסידו), "לבוש עסקי" (קרי חליפה ועניבה), וכו׳. התשובה לא בוששה לבוא "מכוסים לגמרי", לא רק הנשים, כי אם הגברים. לנו קל, שכן חליפה היא לבוש מכובד וצנוע. לנשים יש להקפיד, שכן זהו אירוע דתי-אורטודוקסי, וכבר למדתי לקח לפני שנים רבות.

אספר בקצרה על מקרה שהיה. הוזמנתי לארוע, כנראה היה זה קריאת המגילה בפורים. כיוון שדיברתי מספר פעמים עם אשת הרב לפני יום האירוע, כשהגעתי והיא הציגה את עצמה, הרגשתי שאנחנו כבר מכירים, והושטתי את ידי קדימה, ללחוץ את ידה בברכה.

שומו שמיים - אסור למהדרין. כך נותרה ידי המושטת יתומה, באמצע האוויר, ואני לא הבנתי מה קורה. האם לא הייתי נחמד או לבבי מספיק? האם אמרתי או עשיתי משהו שפגע בה? מדוע היא מסרבת ללחוץ את ידי, ואני כולי מאיר פנים והושטתי ידי בחום ובשמחה?

במגזר הדתי-אורטודוקסי חל איסור מוחלט על מגע גופני בין גבר לבין אישה שאינה אשתו. הדבר מוקצן במקרים רבים (ראו לדוגמה חיילים המסרבים לשמוע זמרת נשים). אך קיים נוהג שלא לבייש אדם ברבים, ואם מישהו הושיט ידו או הושיטה ידה, יש ללחוץ את היד ולנצל את ההזדמנות ולהסביר את "מנהג המקום" שכך לא נהוג, ואפילו אסור. כאמור, היה זה לפני שנים רבות, אך הזיכרון נשאר טבוע בזכרוני.

אם נראה לכם שהשתנתי, מסתבר שבתת מודע אני עדיין אותו בחור נלהב. מה עשיתי הפעם? הלא יודע אני לא ללחוץ ידי נשים, או שומו שמיים לחבקן אל חיקי, להצמידן אל גופי!

הפעם השארתי את ג׳קט החליפה שלי על שלושה מקומות, בכדי לשמור אותם, עד שבאו אלי בריצה ושאלו בתוכחה - "מדוע אתה שומר שלושה מקומות בחצי של הנשים"? כמובן לא שמתי לב שהאולם היה חצוי - חציו לגברים, וחציו לנשים, ואסור לעבור, לגלוש, להעיף מבט, אוי הברוך! ניחא, הגענו מוקדם, והאולם עדיין היה ריק למהדרין, כך שהפגיעה הייתה רק בפוטנציה. אנחת רווחה, שכן מה היה קורה אחרת!

לכבוד יום הזיכרון לפטירתו של הראבי הובא חזן ידוע ישירות מניו-יורק, שהגיע ישירות משדה התעופה, וכבר בסיום האירוע מיהר הוא חזרה לטיסת הלילה שכן למחרת ערב שבת, וחייבים לחזור בזמן. החזן שר ארבע שירים והדרן אחד, וקולו, כמו גם נגינת הפסנתרן (חסיד אחר), היה שווה את הערב כולו.

מסמר הערב הנוסף היה שליח חב"ד שהגיע מאוניברסיטת סטנפורד, הרב דוב גרינברג. גם הוא הגיע ישירות משדה התעופה ועוד טרם האירוע כולו הסתיים, הוא חזר לשם. דובר ונואם מעולה, ודברים היוצאים מהלב נכנסים ללב - ללבבות כל הקרואים לאותו אולם מרכזי בבית המלון המפואר "בוורלי הילס" (היה זה הוא שבאתי לפגוש, שכן בזמני בסטנפורד לא היה "סניף" או בית חב"ד, והפרופ׳ אלן מן ז"ל ואשתו היו מזמינים את הסטודנטים היהודים לביתם לערב שבת או לליל הסדר. יצא שמרוב מהירות שמיהרו כולם חזרה לשדה התעופה, לא הצלחתי לדבר איתו אחד על אחד).

שזורים באותו ערב היו גם דבריו של הרב קונין האב, שבניו רבנים, שליחי חב"ד עצמם הפזורים בכל רחבי לוס אנג׳לס רבתי (ואשר כמה מבניו ניהלו, אירחו או השתתפו באותו ערב), וסרט על הראבי.

ההזמנה הייתה ל-7:30 בערב, דבר שיצר הזדמנות לתפילת מנחה לאלו שהיו מעוניינים בכך, במרפסת תחת עצי דקלים מזדקרים מבעד לצמחיה העשירה, מעבר לקיר ממש מהבריכה בה השתכשכו באותה עת בדיוק אורחי המלון.

המפליא היה מספר האנשים שהגיע. מסתבר שבין "עזרת גברים" לבין "עזרת הנשים" (קרי חצי האולם מכאן וחצי האולם מכאן) הוכנו 180 כסאות. אך בצד עמדו עוד כמה עשרות קרואים להם לא היה מקום ישיבה. בלי כל בושה הישרתי מבט לכל כיוון (גם לזה ה"אסור"), והייתי נפעם. בצד "שלנו" הכל היה שחור. הרגשתי בדיוק כמו שאני מרגיש כל אימת שאני מבקר בעיר בני ברק - אדם זר בארצו הוא, תייר במקום נפלא אך זר (או מוזר). בצד של הנשים היו כל הגילאים, נשים מבוגרות לצד אלו שעדין לא נשואות, כמו גם נערות חינניות, עלמות חן. האולם היה מלא לחלוטין, מפה לפה, מאוזן לאוזן, וכולם היו קשובים.

התבקש רב מקומי להסביר את מנהגי היום. מסתבר שישנו קובץ שלם של דברים שיש לעשות באותו יום, מתפילה לשינון פרקים נבחרים לקריאה לפדיון ומתן חסד. הרב עובר נקודה נקודה, ואולם שלם יושב ורושם לעצמו דברים שעליו לעשות. דבר מפליא ומופלא, כמו חיילים טובים בצבא חב"ד, המאזינים לפקודת היום, ורק לי הכל נראה זר ומוזר ונפלא ומשוגע בו זמנית, גם יחדיו.

עצרתי לחשוב - ראה איך אנשים מושפעים על-ידי אדם אחד, 24 שנים לאחר פטירתו, ואיך אותו אדם מכתיב למעשה את הלך חייהם. באיזו צורה באמת? בצורה של עשית חסד ומצוות, של הנחת תפילין והדלקת נרות שבת. זו בדיוק היא גדולת תנועת חב"ד - שכן כל אישה שמדליקה נרות שבת מוסיפה אור נוסף, ואור זה מקיף את העולם כולו, מאוסטרליה ליפן, סין לרוסיה, ישראל לארופה, ארה"ב ליבשת כולה ומשם להוואי, וכך ניתן לראות בגלקסיות מרוחקות אלפי שנות אור מכאן, את האור המקיף את העולם כולו מדי ערב שבת, עד שהכדור כולו בוער, מוכן לקבל את פני שבת, ממש כפי שכתב שלמה הלוי שחיבר את הפיוט "לכה דודי:"

לכה דודי לקראת כלה, פני שבת נקבלה
...
ה׳ אחד ושמו אחד, לשם ולתפארת ולתהילה
...
כבוד ה׳ עליך נגלה
...
ישיש עליך אלוהיך

אך יותר מכל, שאבתי מלוא ראותי אוויר מלא התרגשות, שכן אפילו אם המראה לפני מוזר ומשונה ונפלא בו בעת, הרי שבכל מקום בעולם בו מוצא יהודי את עצמו, בלי משפחה או חברים, בלי מקום להיות בו בערב שבת, בעת צרה או מצוקה, רעידת אדמה או אירוע טרור, מגיפה או צונאמי, בית חב"ד ושליחיו - הרב ואשתו וילדיהם הרבים - משמשים כבית. ואכן, מה מוצא יהודי באשר הוא בבית חב"ד? את אותה הרגשה נפלאה של בית, את אותו חיבוק עז של אב תומך ואם אוהבת, שאינם מבקרים ואינם שואלים, הם פשוט מקבלים בברכה ועושים את כל הניתן לעזור, לתת הרגשה שזהו ביתך.

התקבצו-התכנסו להם רבנים מחמישה עשר בתי כנסת ברחבי העיר, ולמעלה ממאתיים מאנשיהם עם קומץ זרים (שאני אחד מהם) לזכור את הראבי, אחד מגדולי הרבנים בני זמננו, אם לא הגדול שבהם, כמעט חצי יובל אחרי פטירתו, והנה מתקיימים דבריו של הנביא מיכה (ו׳:8):
הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טּוֹב וּמָה ה' דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ, כִּי אִם: עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט,וְאַהֲבַת חֶסֶד,וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹהֶיךָ.

ונשאר לי להיות אסיר תודה על שנכללתי באותו ערב זר ומוזר, מוכר ועתיק יומין, בו התערבבו החולין והקודש, החילוניות שבי והדת הסובבת אותי, ונזכרתי שעם אחד אנחנו, עם שלו אלוהים אחד, הוא הקב"ה, ושליחיו של הראבי פזורים להם ברחבי העולם כולו עבורנו, עבור כל אחד ואחת מאתנו, ואולי על כך נאמר (חז"ל) "כל ישראל ערבים זה לזה".

הרב דב גרינברג, שליח חב״ד באוניברסיטת סטנפורד [צילום: ארי בוסל]
הרב דב גרינברג, שליח חב״ד באוניברסיטת סטנפורד [צילום: ארי בוסל]
גברים לחוד, נשים לחוד, ובאמצע חרבה - ממש כמו חצית ים סוף [צילום: ארי בוסל]
תאריך:  24/06/2018   |   עודכן:  24/06/2018
ארי בוסל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
התבטאויות של דינה זילבר ואסנת מנדל מוכיחות חד-משמעית: הפרקליטים מצפצפים על הדרג הנבחר. כדי לתקן את המצב, יש לשנות את אופן בחירת היועצים המשפטיים למשרדים ולצמצם את הסמכויות שבידיהם
24/06/2018  |  איתמר לוין  |   כתבות
בעוד המגעים המדיניים בין ישראל לארה"ב ולרוסיה על עתידה של סוריה ועל ההתבססות הצבאית האירנית בה נמשכים, ממשיכה ישראל לשמור על האינטרסים הביטחוניים שלה בגבול הצפון מפני הסכנה האירנית. ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס ב-20 ביוני לפעולות שקטות שעושה ישראל בסוריה, ואמר: "אנו פועלים כל הזמן למנוע את ההתבססות של כוחות אירן בסוריה וגם של גרורותיה". במדינות ערב התפרשה האמירה הזו כרמז לתעלומת התקיפה האווירית על מתחם גדול ששימש כוחות צבא אירניים בגבול סוריה-עירק לפני כמה ימים - תקיפה חריגה מסוגה בעומק השטח הסורי המעידה על כך שהמלחמה בין ישראל לאירן נמשכת במלוא העוצמה.
22/06/2018  |  יוני בן-מנחם  |   כתבות
התחכום וההישגים של אירן הסיוע לאויב במלחמת התודעה נגד ישראל עוצמת הפרימיטיביות של החמאס הצורך לנהל את הסכסוך עם הפלשתינים ההודאות של נאשמי דומא
22/06/2018  |  איתמר לוין  |   כתבות
"חגיגת מחירי הדירות בבאר שבע הסתיימה". כך אומרים, בראיון ל-News1, מתן פרטמן ורן הראל. הם צריכים לדעת. שני הצעירים, בני 29, מנהלים ומשווקים יותר מ-200 דירות בבירת הנגב, שהיא אתת הערים הפעילות בענף הדירות. הם דוגמה לצעירים לא מעטים, שנכנסו לנדל"ן, מתקדמים בהדרגה, פעילים במקביל בישראל ובחו"ל, ומאמינים שעתידם הגדול לפניהם.
22/06/2018  |  אלעזר לוין  |   כתבות
1. דוברות משרד המשפטים מעבירה לתקשורת כתבי אישום בהם נמחקים פרטים כמו שמות עדים ושמות של נפגעים. לכן, אני מעדיף לקרוא - ולתת לכם לקרוא - את כתבי האישום המלאים המוגשים לבית המשפט באמצעות מערכת "נט המשפט". כך עשיתי גם אתמול (יום ה', 21.6.18) בנוגע לכתב האישום נגד שרה נתניהו. בעיקר עניין אותי לדעת מי היו האורחים שלטענת המדינה זכו לכך ששפים יוקרתיים יבשלו עבורם; בכתב האישום שנשלח לעיתונאים הופיעו רק ראשי התיבות של שמותיהם.
22/06/2018  |  איתמר לוין  |   כתבות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
אלי אלון
אלי אלון
בתי העלמין הקיבוציים, לרוב מטופחים ומגוננים בצמחי ושיחי נוי ובעצים מצילים    בסך-הכל ניתן לקבוע כי בתי העלמין הקיבוציים מטופחים יותר מאשר בתי עלמין אחרים
מנחם רהט
מנחם רהט
כבר יש חרדים מתפכחים אשר מודים בפה מלא שטענות כמו ערך לימוד התורה, תורה מגנא ומצלא, החשש מחילון בצבא וכדומה, אינן מוסריות ומנוגדות לדעת גדולי הדור הקודם, שחייבו גיוסו של כל מי שאינ...
איתמר לוין
איתמר לוין
עם חיוך תמידי והמון סבלנות ואנושיות, חוי טוקר מנהלת בנינוחות דיוני חדלות פרעון - אם כי לעיתים תכונות אלו גורמות לה לאפשר לעורכי דין להאריך מדי ואף לנהל שיחות ממש מתחת לדוכן
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il