"אילו הייתי צעיר פלשתיני, הייתי מצטרף לארגון טרור". כך אמר
אהוד ברק לפני שנים רבות, כאשר עוד הייתה איזושהי משמעות לדבריו. הפוליטיקאי המתוסכל, שנזרק בצדק לפח האשפה של ההיסטוריה לאחר תקופת כהונה קצרה וכושלת כראש הממשלה, מנסה כעת לחזור לעניינים - והוא עושה זאת באמצעות אימוץ הנרטיב הפלשתיני. לנוכח אותו ציטוט ישן, לא צריך להתפלא. הבה ונראה כמה מ"פניניו" של ברק אמש (17.7.18) ונעמת אותם - וסליחה מראש על המילה - עם העובדות.
"מדינה שיש בה רוב מוסלמי"
ברק: "היעד העיקרי של נתניהו וקיצוני הימין, חרף נסיונות נתניהו לעמעם אותו ולתעתע בציבור, הוא 'מדינה אחת מהים עד הירדן' וסיכול של כל אופציה לגירושין מן הפלשתינים - גירושין, שהם הצעד היחיד שבכוחו להבטיח רוב יהודי בתוך מדינת ישראל... תוצאתו ההכרחית של היעד הזה היא אחת: שקיעת ישראל אל מדינה שיש בה רוב מוסלמי, התנגשות פנימית אלימה וקבועה, והיא איננה יהודית, איננה ציונית ואיננה דמוקרטית... החתירה למדינה אחת, יהודית-משיחית ועם רוב מוסלמי של אזרחים ונתינים, מחייבת - אני חוזר, מחייבת - את ריסוק היסודות והמוסדות של המדינה הציונית-דמוקרטית".
העובדות: בישראל חיים 8.84 מיליון תושבים, מתוכם 74.5% יהודים ו-20.9% ערבים ואחרים. 83.8% מבין הערבים הם מוסלמים (נתוני הלמ"ס). תחזית הלמ"ס לשנת 2065 עומדת על 20 מיליון תושבים, מתוכם 81% יהודים ורק 19% ערבים ואחרים - דהיינו 16.2 מיליון יהודים ו-3.8 מיליון תושבים. כך שבתחומי הקו הירוק, הרוב היהודי מובטח ואף הולך וגדל.
התעלומה הגדולה היא יהודה ושומרון (את עזה כבר העברנו לפלשתינים). מיפקד האוכלוסייה האמין האחרון שם נערך לפני מלחמת ששת הימים, ומאז יש רק הערכות ובעיקר נתונים של הרשות הפלשתינית שאיש אינו מאמין להם. לטענת הלמ"ס הפלשתיני, מספרם הוא 2.9 מיליון. אולם המינהל האזרחי אומר שמספר זה כולל את תושבי מזרח ירושלים (הנמנים גם על ערביי ישראל), הפלשתינים מונים גם את מי שהיגרו וקרוב לוודאי שמנפחים את הנתונים בדרכים נוספות (למשל: בהכללת מתים).
ספר הנתונים של ה-CIA מדבר על 2.8 מיליון תושבים ביהודה ושומרון - מתוכם כמעט 400,000 ישראלים, כך שהנתון הפלשתיני המירבי הוא 2.4 מיליון. ועכשיו שימו לב למספרים הבאים. שיעור הריבוי הטבעי ביו"ש הוא 1.84% לשנה, וההגירה מן האזור היא שלילית בשיעור של 0.45% לשנה. בישראל שיעור הריבוי הטבעי הוא 1.51%, וההגירה היא חיובית בשיעור של 0.2%. חשוב מאוד לזכור, שנתוני יו"ש כוללים את המתנחלים, ולפי נתונים שפרסם ד"ר גיא בכור - שיעור הילודה שלהם כמעט כפול משל הפלשתינים, ומספר הישראלים ביו"ש עולה בהתמדה.
קשה ואולי בלתי אפשרי ליצור תחזיות על סמך נתונים אלו, משום שכאמור המספרים הפלשתינים מנופחים ונתוני יו"ש כולו כוללים גם את היהודים, המהווים לפחות 15% מהאוכלוסייה בו. אבל דומה, כי הם מלמדים שתסריט האימים של ברק הוא לכל הפחות מפוקפק מאוד. אפילו בסיפוח מלא של יהודה ושומרון, יישמר רוב יהודי ברור במדינה בעתיד הנראה לעין - ויש לנו מאגר של מיליוני יהודים בתפוצות.
"פטרונו של הרוצח"
ברק: "אלה הם בנט ושקד, מאחוריהם יוגב וסמוטריץ, מהם אל הרבנים סדן ולווינשטיין, ומאחרי אלה זוהרות (ומזהירות) אלינו דמויותיהם של הרב ליאור, פטרונו של הרוצח ברוך גולדשטיין, שפסקיו ותורתו נחשדו כמקור ההשראה של רוצח רבין... ומי לא יראה שם את הרב גינזבורג, מאבות 'תורת המלך', ספר שכותרת המשנה שלו היא 'הלכות הריגת גויים'. זהו האיש שתורת הנקמה שלו נחשדה כמקור השראתם של בריוני 'תג מחיר' ושורפי משפחת דוואבשה בדומא".
העובדות: ברק ממשיך במסע ההסתה נגד הימין ובקו ה"ליברלי" הקבוע לפיו מותר להגיד רק מה שמתאים לקו הזה - אבל גם הוא יודע שאין לו עובדות, אז הוא יוצר מסך עשן. למרות חקירה נמרצת והמון האשמות, המשטרה והשב"כ לא מצאו אפילו רב אחד (!) שעמד מאחורי רצח רבין. כל הדיבורים על "דין רודף" לא הובילו למעצר, שלא לדבר כתב אישום כלשהו. אז מה עושה ברק? אומר שהרב דוב ליאור "נחשד כמקור ההשראה של רוצח רבין". זה שעברו 22 שנים והרב ליאור לא הואשם בדבר - לא משנה.
כנ"ל לגבי הרב יצחק גינזבורג. התיק נגדו על "תורת המלך" נסגר ובג"ץ דחה עתירה נגד החלטה זו. הוא לא נעצר, וממילא לא הואשם, באחריות כלשהי לפעולות "תג מחיר". אבל ברק ממשיך להטיח בוץ: הוא "נחשד". אהוד ברק הוא המתלונן, העד, החוקר, התובע, השופט והתליין.
הרבנים אלי סדן ויגאל וינשטיין נכנסו לרשימה בשל דבריו מעוררי המחלוקת של הרב וינשטיין בנוגע לנשים, ותמיכתו המסויגת של הרב סדן בהם. פשעם, לפי ברק: יש להם דעות שמרניות שאינן עולות בקנה אחד עם דעתו-שלו. ואגב: זה אותו אהוד ברק, שטען שאשתו היא שהייתה אחראית להעסקת העובדת הזרה הבלתי-חוקית בביתו. כי הרי גנרל כמו ברק לא מתעסק בדברים כאלו; זהו תפקידה של האישה.
ולבסוף: הקישור של
נפתלי בנט ו
איילת שקד אל הרבנים. ברק אמור לדעת, כי קיימים חילוקי דעות מהותיים בשאלות אלו בין בנט ושקד לבין מוטי יוגב,
בצלאל סמוטריץ' ורבניהם. אבל אותו זה לא מעניין. המסלול של ברק הוא כזה: שקד ובנט = יוגב וסמוטריץ' = וינשטיין וסדן = ליאור = גינזבורג. לפי אותו היגיון, ברק = גלאון = טיבי = משעל.
"גירושין מן הפלשתינים"
ברק: "היעד העיקרי של נתניהו וקיצוני הימין, חרף נסיונות נתניהו לעמעם אותו ולתעתע בציבור, הוא 'מדינה אחת מהים עד הירדן' וסיכול של כל אופציה לגירושין מן הפלשתינים - גירושין, שהם הצעד היחיד שבכוחו להבטיח רוב יהודי בתוך מדינת ישראל".
העובדות: ברק הציע ל
יאסר ערפאת בוועידת קמפ דייוויד בשנת 2000 לקבל בהדרגה 91% מיהודה ושומרון, תוך פירוק 63 התנחלויות; לקבל באינתיפאדה. ההינתקות הביאה לטרור בלתי פוסק נגד יישובי עוטף עזה ולאיום ממשי על תל אביב ונתב"ג. רוב מכריע של אזרחי ישראל, כולל מצביעי השמאל, סבורים שאין סיכוי להסדר מדיני בעתיד הקרוב.
ברק לא מציע שום פתרון חילופי. במשך חצי שעה הוא שפך אש וגופרית על ממשלת נתניהו ועל הימין - אבל לא אמר מה הוא היה עושה. "גירושין מן הפלשתינים" זה אפילו לא סיסמה; זה אפס ושום דבר. מי שמתיימר להיות מנהיג, אמור להציע תוכנית, להעלות רעיונות, להראות שהוא יכול להוביל. לברק אין את זה, לא היה לו את זה ולא יהיה לו את זה.
לי דווקא יש רעיון בשבילו: הוא יכול להצטרף לרשימה המשותפת; הוא ירגיש שם בבית, יחד עם מי שבנעוריהם באמת הצטרפו לארגוני טרור.