האמת היא שהנפש קצה במרורים אותם מאכילים אותנו, את היהודים היושבים בציון. לא, אין הכוונה לרוצחים הערבים מעזה שהרי זה טיבם וזה טבעם. הכוונה לראשי הצבא והפוליטיקאים המגלים לאורך זמן רפיון ורפיסות שעל פני הדברים וגם מתחת להם אינם מובנים, אינם נתפשים.
למעלה מעשור של הפגזות, רצח, טרור, פציעת אזרחים, הפרת שגרת חיינו ושיתוק דרום ארצנו, ולאחרונה גם שריפת שדותנו - זוהי מציאות חיים עגומה ואין מושיע.
למקרא ההודעות החוזרות ונשנות של דובר צה"ל על אודות הפצצות, תגובות, יד קשה, "לא נסכים", לא ניתן שיפגעו בנו", "נגיב בכל הכוח" וכולי...אפשר לצחוק או לבכות, או שניהם גם יחד. תחושת רבים היא של ייאוש זעם ותסכול על התנהלות ראשי הצבא וראשי המדינה.
קראתי בבקר שאחרי לילה רצוף הפצצות את הודעת דובר צה"ל על הפצצת מאה ורבעים מטרות "איכותיות". בוודאי משוכנעים שם בצבא שרוב עם ישראל קשי תפישה עד כדי פיגור. מטרות איכות?!?: "פירי מנהרות", "שטחי אימונים", "אתרי שיגור רקטות" - השתגעתם שם בצבא? הרי אתם בעצמכם מודים בפרסומים שהנכם מפציצים חולות.
על-מנת להמחיש עד כמה קצה נפש היהודים בחידלון ובחרפה הלאומית אדגים בציטוט כמה תגובות לכתבה שעסקה בנושא ה"תגובה" של צה"ל:
"טייסת מטוסים חדישים וחימוש חכם אך עם הוראות תבוסתניות ופחדניות", "חוסר אמינות בידיעות דובר צה"ל", "מאה וחמישים אזעקות ביום, לתפארת מדינת ישראל", "הכי עצוב שאבדנו אמון בצה"ל", "מס שפתיים, רמטכ"ל אפס שר ביטחון אפס, ראש
ממשלה אפס", " הכל קשקוש וזריית חול בעיניים", "בושה לעם ישראל", "עובדים עלינו, תארו לכם אם חיל-האוויר הרוסי היה מפציץ 140 מטרות, היו רק שלושה הרוגים?", "אח של יוני משפיל מדינה שלימה מול טרור מעל עשור", "כמה הרוגים לחמס, שני עכברים וכלב?" ולסיום תגובה שלי- "במקום 140 מטרות של לא כלום היו צריכים לעשות רק דבר אחד, בהפצצה אחת- לחסל את ראש החמס ....ולהפסיק לקשקש לנו בשכל כאילו היינו מפגרים".
אמרו לי - איזנקוט, ליברמן, נתניהו - איש מאלה אינו מבין את מה שכל ילד מבין? הם לא ערים לכך שאנו כל הזמן במגננה, שהמורל הלאומי נשחק והולך, שאנשים לא מבינים מה קורה כאן, שמאבדים אמון בצבא....?
שהרי הגישה הזו של הכלה, של תבוסתנות, של השפלה לאומית, של העדר יכולת נפשית ו/או רצון להכות באויב ולהכריעו - נמאסה על רוב הציבור במדינת היהודים. עד מתי יימשך ה"פינג פונג" הנואל הזה בו אנו משחקים לידי הרוצחים הערבים במקום להשמיד אותם ולמחוק זכרם מעל פני האדמה?
הנורא מכל הוא שאחת לכמה שנים מוציאים חכמי חלם הללו את מיטב בנינו ל"מבצע" (שהוא מלחמה לכל דבר ועניין), בו נהרגים ונפצעים חיילים יהודים ובהעדר מטרה של הכרעת האויב, מיגורו וניצחון. מדובר ב"מבצעים" מוגבלים בהיקפם, סוג של "כיבוי שרפה" עד "הסבב" הבא. לא לשם כך אנו שולחים את ילדינו לצבא.
אני קורא מכאן לכל הנושאים באחריות לגורל העם הזה בארצו ולחיי חיילינו ואזרחנו- התעשתו וצאו מהקיבעון המחשבתי המסוכן, עזבו את כל הקונספציות האובדניות, הנרפות והרופסות לפיהן אין אויב ואין מלחמה אלא יש "סכסוך אותו צריך לנהל בעצימות נמוכה". כל הלך הרוח הזה הוא רעה חולה המסכנת את כולנו. לאסוננו אתם חוטאים בזה מזה כמעט שנות דור. אתם חוטאים ואנחנו היהודים משלמים בדמים רבים תרתי משמע.
וחדלו לספר לנו "סיפורי גבורה" על הפצצת דיונות, חדלו לשקר במצח נחושה בעניינים שונים שהרי כמעט שלא נמצא יהודי ה"קונה" את ה"סחורה" העבשה הזו מבית היוצר של דובריכם ואנשי יחסי הציבור שאתם מעסיקים. חדלו מלעסוק בענייני "הדתה", מגדר, נשים לוחמות ושאר בדותות ותחת זאת התמקדו בעיקר. טיפוח צבא הגנה לישראל לכוח יהודי לוחם עז נפש החדור ברוח קרב יהודית ובאמונה יוקדת בצדקת הדרך.
בהנחה שעל-מנת להשיג את התוצאה דלעיל (צבא חזק ומנצח) תצטרכו "לערוף ראשים" בפיקוד הצבא- אל תירתעו. הוציאו מן המחנה קצינים בכירים "המזהים תהליכים", סלקו מראש הצבא מי שטוען ש"הקם להרגך השכם להרגו" היא סיסמה ריקה, בערו מחיל "החינוך" את הגורמים המפיצים פוסט מודרנה בצבא,
נטרלו את המתעקשים לשלב בנות כלוחמות תוך הורדת סרגל המאמצים והחלשת כושר הלחימה. שדדו את המערכות, תקנו את הקלקולים, התמקדו בייעוד צה"ל ובחיזוק רוחו.
כך ורק כך נינצל.
