|
קורבין. הצטרף לתפילה [צילום: נאסר נסאר, AP]
|
|
|
|
|
מנהיג הלייבור, ג'רמי קורבין, שיקר במשך שנה בנוגע לטכס בו השתתף ליד קברו של עאטף בסיסו, ממתכנני רצח הספורטאים במינכן, ואשר חוסל בידי ישראל – קובע (יום ג', 14.8.18) דיילי טלגרף.
בחודש מאי שעבר נשאל קורבין האם השתתף בטקס הנחת זרים על קברו של בסיסו בתוניס, והוא השיב: "לגמרי לא". לדבריו אז, הוא השתתף ב"וועידה פלשתינית שמטרתה הייתה לחפש שלום במזרח התיכון". הטקס התקיים בשנת 2014, שנה לפני שנבחר קורבין למנהיג הלייבור, והוא הצטרף לקבוצה של פלשתינים שחלקו כבוד לבכירי ארגון ספטמבר השחור, אשר ביצע את הטבח במינכן.
בסיסו היה קצין המודיעין של אש"ף ואחד ממתכנני הטבח, והוא חוסל בשנת 1992 במסגרת הנקמה הישראלית המתמשכת בכל המעורבים ברצח הספורטאים. לצידו נקברו, בבית הקברות הלאומי בתוניס (שם שכן מטה אש"ף אחרי מלחמת שלום הגליל), ארבעה חברים נוספים בספטמבר השחור. אחד מהם הוא מייסד הארגון, סאלח חלאף, אשר חוסל בשנת 1991.
קורבין צולם כאשר הוא מחזיק זר פרחים גדול ליד הקברים, אך טען שלא היה מעורב בהנחתו – לאחר שכזכור טען שכלל לא השתתף בטקס. הוא טען, כי ביקר בבית הקברות כדי לחלוק כבוד ל-47 פלשתינים שנהרגו כאשר חיל-האוויר הישראלי הרס את מפקדת אש"ף בתוניס ב-1985.
ואולם, גרסתו של קורבין נופצה בידי מאמר שהוא עצמו פרסם כמה ימים לאחר הטקס בעיתון מורנינג סטאר. הוא כתב, כי הניח זר על המצבה לזכר הרוגי ההפצצה – וגם "על קבריהם של אחרים שנהרגו בידי המוסד בפריז ב-1991". משפט זה הוא ערבוב של שני אירועים: חיסולו של חלאף ב-1991 וחיסולו של בסיסו בפריז ב-1992. לכן, כותב הטלגרף, רבים רואים את הדברים כהודאה בהנחת זר על קברו של בסיסו.
המחלוקת על אותו ביקור נעלמה במערבולת של ערב הבחירות בבריטניה אשתקד, אך התעוררה מחדש השבוע כאשר דיילי מייל פרסם תמונה ובה נראה קורבין מחזיק זר גדול סמוך מאוד לשלט המנציח את אנשי ספטמבר השחור ואת בסיסו. המצבה לזכר הרוגי ההפצצה מצויה במרחק של 15 מטר מהמקום בו צולם קורבין. למרות זאת, דוברו של קורבין ממשיך להתעקש שהזר הונח על אותה מצבה.
הטלגרף הצביע על נקודת נוספת: קורבין צולם כאשר הוא מצטרף למארחיו בתפילה מוסלמית, והסביר שעשה זאת מתוך כבוד כלפיהם. אולם כאשר השתתף קורבין – כמנהיג הלייבור – בתפילה לזכר קורבנות הקרב על בריטניה בקתדרלת סנט פול בלונדון, הוא סירב לשיר את ההמנון הבריטי.
אנקי שפיצר ואילנה רומנו, אלמנותיהם של שניים מחללי מינכן, תקפו את "הרשעות, האכזריות והטיפשות" שלדבריהן הפגין קורבין בביקורו בבית הקברות. בתגובה טען הלייבור, כי קורבין חלק כבוד להרוגי ההפצצה ב-1985 – כאשר כאמור, בזמן אמת, התייחס קורבין גם ל"הרוגי המוסד ב-1991". ואילו לאחר מכן טען דוברו של קורבין, כי דבריו במאמר במורנינג סטאר היו בלשון סביל – "הונחו זרים" – והכוונה לא הייתה שהוא עצמו הניח אותם. אבל לאחר מספר שעות הודה קורבין, כי משתתפי הוועידה הניחו זרים על קברותיהם של אנשי ספטמבר השחור ובהם בסיסו, אך טען שהוא רק נכח במקום ולא הניח את הזרים בעצמו.