כל יום בכלכלת טורקיה בחודשים האחרונים קשה יותר מאשר קודמו, ולא רק לטורקים מן השורה אלא גם לחברות המקומיות – כותב (יום ג', 14.8.18) פייננשל טיימס.

בחודש שעבר הודיעה טורק טלקום על הפסד רבעוני של קרוב למיליארד לירות, בשל הזינוק בעלות האשראי הזר שלה בעקבות הקריסה בשער הלירה. ואז, בתוך שבוע, איבדה הלירה עוד 20% מערכה בשל העיצומים שהטילה ארה"ב על טורקיה.

הקריסה פגעה קשות באנשי עסקים טורקים, שבמשך שנים נהנו מתקופות האשראי הארוכות והריבית הנמוכה ולכן נטלו הלוואות באירו ובדולר במקום בלירה. על-פי נתוני הבנק המרכזי של טורקיה, 85% מחובות המגזר העסקי – המסתכמים ב-293 מיליארד דולר – נלקחו במטבע חוץ בידי 2,300 חברות.

פקידים טורקים אומרים, כי החברות הגדולות צריכות להפעיל אסטרטגיות גידור כדי להתגונן מפני תנודתיות המטבע – אבל רק מעטות מביניהן עושות זאת. חברת הדירוג פיץ' הזהירה לאחרונה, כי חברות בתחומי המסחר והטובין שאינן מייצאות, הן החשופות ביותר. גם חברות שלא נטלו בעצמן הלוואות במט"ח סובלות מקריסת הלירה, שכן הספקים שלהן חשופים לתנודות ומתקשים לשלם תמורת הסחורות שהם מייבאים.

קשיי המגזר העסקי התרחבו גם לבנקים הטורקיים, המתמודדים עם קשיים פיננסיים משלהם. פיץ' קבעה לפני שלושה שבועות, כי היחלשות של הלירה תגביר משמעותית את הלחץ על הבנקים. התרחיש המרכזי של החברה צפה עלייה לשער של שש לירות לדולר; השבוע הוא כבר למעלה משבע לירות. בשבוע שעבר הזהיר בנק ההשקעות גולדמן-זאקס, כי אם הדולר יעלה ל-7.1 לירות, יישחק בצורה משמעותית בסיס ההון של הבנקים, שכן הבטוחות בלירות להלוואות במט"ח יאבדו חלק משמעותי מערכן. הריבית על האג"ח של הבנקים הטורקים מטפסת במהירות – סימן מובהק לסכנת משבר – ועברה את רף עשרת האחוזים בשלושת הבנקים הגדולים במדינה (איסבנק, אקבנק וגאראנטי).

בסך-הכל איבדה הלירה בשנה האחרונה למעלה מ-40% מערכה, דבר המקשה הן על פרעון החובות שניטלו במט"ח והן על הייבוא השוטף. בשנה הקרובה צריכים הבנקים הטורקים לפרוע הלוואות במט"ח ב-76 מיליארד דולר, והמגזר הפרטי – ב-66 מיליארד דולר נוספים. אך כאשר ההכנסות הן בלירות, ויש צורך בהרבה יותר לירות כדי לשלם תמורת כל דולר, המשימה קשה ביותר.

בסוף החודש שעבר טענו הבנקים, כי יש להם די מקורות כדי לפרוע את ההלוואות וכי הבנקים הגדולים צריכים לפרוע בשנה הקרובה סכום נמוך יחסית של הלוואות. אולם מזהיר פייננשל טיימס, משבר בכלכלה הטורקית – תוצאה אפשרית של הירידה באמון, הידוק פיסקלי או עלייה בריבית – יקשה מאוד על חברות רבות להמשיך בפעילותן. במצב זה, ייפגעו הבנקים גם במגזר ההלוואות שניתנו בלירות.

לכן, ההערכה היא שהבנקים ייאלצו לעבור "מחזור אשראי" חמור, בו יגדל משמעותית היקף החובות המסופקים של העבר ויוקשחו התנאים למתן הלוואות בהווה. אחת התחזיות אף מדברת על זינוק אדיר בהיקף החובות האבודים, העומד כיום על 3.5% מכלל תיק ההלוואות, עד לרמה של 25% - כפי שהיה במשברים קודמים בשווקים מתעוררים אחרים ומעט מעל הרמה במשבר בבנקים הטורקים עצמם בתחילת המאה.

עד כה סירב הבנק המרכזי של טורקיה להעלות את הריבית, למרות לחץ של משקיעים זרים, וזאת בשל התנגדותו הנחרצת של הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן לצעד כזה שלטענתו "יעשיר את העשירים ויפגע בעניים". אתמול (13.8.18) ניסה הבנק המרכזי להקל את הלחץ מעל הבנקים, כאשר הוריד את הסכום אותו חייבים הבנקים להחזיק ביתרותיהם – אך לא די בכך כדי לרכך את השלכות המכה העצומה שספגה הלירה.

מנכ"ל איסבנק, עדנאן באלי, אמר בצורה ברורה: "בנוגע לשערי הריבית, חייבים לעשות את מה שקובע מדע הכלכלה. אולי לא נאהב את זה, אבל חייבים לקבל כימותרפיה כדי להיפטר מרקמות בלתי רצויות המסכנות את הגוף. זה אותו דבר בריבית".