באחת ממדינות העולם שלישי, התחוללה מהפכת קטיפה, שבמהלכה שדד הרודן החדש את השלטון, והמיר את הדמוקרטיה במשפטוקרטיה מבית מדרשם של הפיראטים הימיים. מעתה אין השליט החדש כפוף לשום חוק קיים ועתידי. הוא עצמו החוק.
מסתבר שזה לא קרה באריתריאה ולא בוונצואלה. זה קרה במדינת ישראל, כפי שמוכיח זאת בנקיות הדעת המשפטן האמריקני הדגול פרופ' ריצ'ארד פוזנר, הכהן הגדול של המשפט האמריקני, במאמרו 'רודן נאור'. מפתיע שמאמרו המונומנטלי, שכתב ב-2007, לא תורגם מאז לעברית. רק החודש, באיחור של 11 שנה, ביצע את מלאכת התרגום המשפטן הישראלי יונתן (ג'ון) גרין, וחשף לעיני נתיני מדינת העולם השלישי הכבושה, את תצפיתו המלומדת של פוזנר לגבי מערכת משפט שרומסת את החוק לעין השמש; ולגביה ספר החוקים הוא בגדר המלצה בלבד. והעולם שותק. כיום מצוי סוף-סוף המאמר בהישג ידו של האזרח הישראלי – חפשו בגוגל: רודן נאור.
הנה עיקרי הדברים: "ברק יצר ובדה מליבו... כוח שיפוטי עליו לא חלמו אפילו שופטי ביהמ"ש העליון השתלטניים ביותר בארה"ב... [למשל]: הרשות המחוקקת אינה יכולה להעביר שופטים מתפקידם...; כל אזרח יכול לעתור לביהמ"ש, בבקשה שיחסום פעולה בלתי חוקית של פקיד ממשלתי...; כל פעולת שלטון שהיא 'בלתי סבירה' הינה גם בלתי חוקית...; בית המשפט יכול לאסור על הממשלה למנות נושא משרה... אם ערכיו מוטלים בספק מכל סיבה...; ביהמ"ש יכול להורות על פיטוריו של שר שנפתח נגדו הליך פלילי; בשם ועל סמך '
כבוד האדם', יכול בית המשפט לאלץ את הממשלה לפתור בעיות של עוני ומחוסרי-בית; ביהמ"ש יכול לבטל פקודות צבאיות; להחליט האם למנוע שחרורו של מחבל במסגרת 'עסקת חבילה' פוליטית; ולהורות על הממשלה להזיז את מיקום קיר הביטחון שמונע כניסת מחבלים מתאבדים מהגדה המערבית לישראל".
וזו רק ההתחלה. פוזנר ממשיך ומונה את הרודנות המשפטית שהמציא ברק: "רק בישראל... שופטים מעניקים את סמכות הביקורת המופשטת לעצמם, ללא תמיכתה של הוראה חוקתית או חוק. הדבר מזכיר את נפוליאון הנוטל את כתר המלוכה מידי האפיפיור, ומניח את הכתר על ראשו בעצמו.
"ברק אינו טורח להגן על גישתו השיפוטית באמצעות הפניה למקורות משפטיים מקובלים; אפילו חוקי היסוד מוזכרים בדרך אגב... הכללים של ברק אינם ניתנים לעקיפה... בעיניו מובן מאליו, שלשופטים סמכות טבועה לעקוף הוראות חוק. יש לתאר שיטה זו כתפיסת שלטון בכוח. "ברק מתבסס... על עקרונות מופשטים שאינם אלא משחקי מילים בידיו. המונח הערטילאי ביותר הוא 'דמוקרטיה'..., [מבלי להבין ש]רשות שופטת אשר חופשיה לעקוף את החלטותיהם של פקידים נבחרים אלו, מגבילה את הדמוקרטיה...
שודד הים המשפטי
"עוד מונח כלאיים אותו מנצל ברק לרעה הוא 'פרשנות', שרחוקה מאוד מהחיפוש אחר המשמעות אליה התכוונו מחברי החקיקה. לדידו של ברק... משימתו של השופט המפרש את החוק היא 'לוודא שהחקיקה אכן מגשרת בין המשפט לבין החברה'. זה דבר תמוה מאוד, שהרי החקיקה היא-היא המשפט, ואינה מתווכת בין המשפט לבין החברה".
בהמשך מאמרו המשתרע על פני 2,300 מילים חדות כתער, שוחק פוזנר את תפיסתו הבלתי סבירה של ברק, המכונה בפיו, "שודד הים המשפטי". כל עולמו המשפטי של ברק בנוי לדידו של פוזנר על רודנות, שתלטנות, יהירות, ללא שום אסמכתא חוקית. הכל פרי כוחנות גרידא, וסירובם האבסורדי של שוחרי הדמוקרטיה לבלום את הפארסה הזו.
השאלה היא כמובן מי מעניק את הגיבוי לעוולה הזו, שברוב המקרים משחקת לידי השמאל. מרצ? המאוחדת הערבית? הקרן להשמדת ישראל? בצלם? יש גבול?
שלום עכשיו? ג'ורג' סורוס?
התשובה היא בגדר הלא ייאמן. זהו ראש הממשלה,
בנימין נתניהו, שאמר במו פיו בראיון טלוויזיה לאורית לביא-נשיאל, ב-2012: "היו הצעות לקצץ או להגביל בכוחו של ביהמ"ש העליון... מנעתי את כולן. פשוט שמרתי על עצמאות ביהמ"ש העליון. היו הצעות לקצץ ולהגביל את זכויותיו - גנזתי. היו הצעות להביא שופטים לשימוע בוועדות הכנסת - גנזתי. הייתה הצעת חוק לשנות את הרכב הוועדה לבחירות שופטים – גנזתי... הכל גנזתי".
בפעם הבאה שאתם הולכים לקלפי, לפחות זכרו מי מעביר בחדווה את קולות הימין לטובת מקדשו של השמאל הסהרורי.
