בשנת 2016 הגיע ניקו רוזברג לשיא הקריירה שלו כאשר זכה באליפות המירוצים היוקרתית ביותר בעולם – פורמולה 1. אבל לאחר כמה ימים הדהים רוזברג כאשר פרש בגיל 31. לאחר עשר שנים של מירוצים, הוא החליט לפרוש בשיאו ולא להסתכן בהתנגשויות והתרסקויות.

כעת – כותב פייננשל טיימס – אומר רוזברג שכנראה לא חשב עד הסוף מבחינה כלכלית. בשנת פרישתו הוא השתכר 21 מיליון דולר מפרסים וחסויות – וכמעט הכל נעלם ברגע בו פרש. עם הסוגיה הזאת מתמודדים ספורטאים רבים, ודווקא המצטיינים בהם שהכנסותיהם גבוהות במיוחד. בניגוד לרבים אחרים המשתכרים סכומים גבוהים, ספורטאים עושים את כספם בגיל צעיר – ואז פורשים.

מעבר לכך, כאשר מדובר בספורטאים צעירים במיוחד – הם עלולים להיות מנוצלים לרעה בידי אחרים מבחינה כלכלית. בחודש אפריל פתחה משטרת לונדון בחקירה נגד חברת ניהול הנכסים קינגסברידג', אשר העניקה שירותים לעשרות ספורטאים מקצוענים. לרבים מהם הוצע להשקיע בעסקות תרמיתיות בתחומי הקולנוע והנדל"ן והפסידו מיליונים. אחד מהם היה קווין קמפבל, לשעבר חלוץ בקבוצות ארסנל ואברטון, שכעת ניצב בפני פשיטת רגל. דני מרפי, לשעבר שחקן ליברפול, קיבל דרישה לתשלום מס במיליוני ליש"ט בשל אותן השקעות.

לספורטאים לשעבר יש מעט אפשרויות לקריירה שנייה; רק מעטים מתוכם יכולים להפוך לפרשנים או למאמנים. רוזברג חשב על זה ופעל יחד עם מומחים מהבנק השווייצרי UBS כדי ליצור אסטרטגיה פיננסית שנותנת פתרון לבעיה זו. הרעיון הכללי: חלק מההכנסות בשנות הקריירה מושקע בתיק שמרני הכוללת נדל"ן במיקומי עילית ובניירות ערך כמו איגרות חוב ומניות של תאגידים מובילים. לצד זאת, רוזנבג ואנשי הבנק משקיעים בחברות כמו SpaceX – מיזם החלל של אלון מאסק; חברת ליפט העוסקת בריפוי באמצעות רכיבה; ומכוניות המרוץ החשמליות פורמולה E.

רוזברג עושה קריירה שנייה מוצלחת בתחום ההשקעות, לדבריו – משום שאת מעמדו כספורטאי מוביל הוא יכול להעמיד לרשותן של אותן חברות. "אני אלוף עולם, אז באופן אוטומטי יש לי הרבה קרדיט. אני יכול לתמוך לא רק מבחינה פיננסית, אבל יש לי גם מיליוני אוהדים מסביב לעולם, למשל במדיה החברתית. זה נכס נהדר שאני יכול לתת לחברות שאני שותף עימן", הוא אומר לפייננשל טיימס.

ספורטאים נוספים עושים זאת, כמו הכדורגלן האל רובסון-קאנו השותף לחברת הזנק האוספת מידע ספורטיבי. הוא מודע לכך שמדובר בהשקעה מסוכנת – רוב הסטארט-אפים נכשלים – אבל אומר שזוהי דרך עבורו להיכנס לעולם העסקים. "יש ספורטאים שבאים הביתה ב-2 בצהריים, משחקים פיפ"א פליי, רואים סקיי ספורט. זה בסדר גמור. אבל אני אישית בחרתי ללמוד, לקרוא, להבין טכנולוגיות, לפתח קונספטים ולסייע לעסק לצמוח", אמר.


לספורטאים מובילים יש הסדרים פיננסיים מורכבים, כמו כספי זכיות וחסויות, והם צריכים להתמודד עם דרישות מס במדינות רבות – ולצד זאת הם חשופים ללחצים לסייע כספים לקרובים וחברים. "לחלק מהספורטאים יש 20 מיזמים ואפילו יותר", אומר מנהל ההשקעות מייקל מסלינסקי. "הם כמעט כמו תאגידים בינלאומיים".

אדם אוספר, יועץ השקעות ותיק לספורטאים, אומר, שספורטאי טיפוסי רוצה לשלוט בנכסי מפתח לאורך הקריירה שלו, כדי שיניבו לו רווחים בהמשך חייו. למשל: רבים רוכשים בתים במשכנתאות לחמש או עשר שנים, כך שכאשר יסיימו את הקריירה – הנכס יהיה בבעלותם המלאה. הוא גם מייעץ ללקוחותיו לרכוש פוליסות ביטוח שיעניקו להם מיליונים אם ייפצעו. לאחר מכן מציע אוספר ליצור תיק השקעות הכולל נדל"ן מסחרי, מניות, קומודיטיס ואפילו זהב, המניב הכנסה שנתית של 6%-4%. "הם לא אוהבים להפסיד", מסביר אוספר מדוע רוב הספורטאים מעדיפים השקעות שמרניות.

לרוזברג יש עצה לעמיתיו בנוגע לניהול נכסיהם: "תהיו מאוד מאוד זהירים, בגלל שיש שם בחוץ כרישים שרק מנסים לקחת מכם כסף. אם בא מישהו ואומר שהוא מבטיח לכם תשואה של 10% בשנה, פעמוני האזעקה חייבים לצלצל. אל תצפו לניסים".