20 משפחות בישראל מגלגלות כ-80% מחביות הכסף במשק. קחו לדוגמה את
נוחי דנקנר, פישמן, לבייב ועוד כמה שזכו לתספורת מפליגה במרוצת הצלחתם – איך זה שהבנקים הגדולים, בעידוד פקידי ממשלה קשובים, נערכו והזרימו מאות מיליונים לחשבונות בנק של פירמידות ואימפריות קורי העכביש שהקימו לתפארת?
זה מזכיר, ואולי מסביר, את תסמונת
ניר גלעד מנכ"ל '
החברה לישראל', שהיה פקיד נורמטיבי במשרד האוצר עד שמצא אוצר בים המלח. פקידי ממשלה מובילים ונותני טון הובלו ונוקזו במרוצתם לעבר עולם מתגמל, הפכו במרוצת השנים לנותני טונות בחברות הגדולות של המשק. מי שמודע לתסמונת פטי הרסט בשטוקהולם יודע כמה מהר אדם שקול ומחונך יכול להפוך את עורו, להתהפך על ייצרו וחברבורותיו...
על מה שולט אותו קומץ משפחות עלומות? והתשובה: על מה לא? למשל – העיתונות והתקשורת. אחד מאמצעי השליטה, שאינו פוליטי לכאורה – הכסף. את הכסף מעבירים בצורת פרסומות או כתבות מוטות. דרך אחרת להעביר כסף בצנרת העיתונות – תחקירים.
עיתון מכובד מכין תחקיר מקומם או מטלטל (תלוי בנקודת המבט) והולך עמו למשרדו של הטייקון שסרח. טייקון סטנדרטי קורא את ההשמצות מתאדם, מתקצף ומאיים לתבוע. מה הזבל הזה? טוב, מסביר לו העורך, עלה למערכת כמה עשרות מיליונים להשיג את המידע ולשכנע אנשים לזמר. בכלל, הלכנו בכיוון שונה לגמרי ואיך שהוא נסחפנו לסמטה הפרטית שלך... בכמה עשרות מדובר? שואל הטייקון ושולף את ארנקו. זו כמובן סחיטה מתורבתת המפרנסת את בעליה בכבוד. רוב העיתונים מוכרים את התחקירים שלהם לנחקרים ורק אחוז זעיר מגיע למשטרה, שזה הפסד כלכלי מבעית. יש והטייקונים קונים עיתונות אוהדת במיוחד מלכתחילה בדיוק כמו שנשותיהם קונות בושם יקר בפאריס. קצת מזכיר את תסמונת ביבי/מוזס.
בספרות המצב יותר ברור ופחות מגוון. כמה סופרים נותנים היום את הטון? עוז,
א.ב. יהושע, גרוסמן, סובול, גפן,
מאיר שלו. בפינה זרח אפלפלד היהודי והזכיר נשכחות. לפני כן התבוסס פה דור הפלמ"ח - שמיר, ס (סמך – לא אפס) יזהר, ברטוב, מגד, אלתרמן, בן-אמוץ, אבנרי ו
נעמי שמר. קישון היה גאון יהודי יוצא-דופן, הוקע על-ידי מפא"י, לבסוף מצא מעון בסמוך לבנק שווייצרי. שמיר ושמר חטפו שטוזה כל אחד בתורו, הושלכו לצידי הדרך. הפדופיל דן בן-אמוץ התנשא כתרנגול דגל הלאומיות הצברית, מנהיג נערץ של התרבות הצברית, בכיר נציגיה. יש עיוות גדול מזה?
לדוש ולדשדש
במוקד הסערה התרבותית הארץ-ישראלית ניצב
עמוס עוז מול נעמי שמר. הגברת הראשונה של הזמר הצליחה, לדעתי, לשים אצבע בתוך הדופק הלאומי. היא אמרה, "בשבילי עולם ללא יהודים – הוא ריק, שומם". כמה אנכרוניזם וכאב בתוך עולם מודרני, מתכתי ומשתכלל... ותראו - יהדות אמריקה, למשל, בעודה מתפוגגת, עומדת על נפשה, מתווכחת איתה בגבורה גם היום...
אנשים תוהים בקול רם, איך זה שהליכוד כבר 40 שנה ליד הגה המדינה ועדין גונב אותה? הליכוד ממשיך לטעון בחום ליבו, ללא הרף, שהשמאל והתקשורת אינם נותנים לו לשלוט. איך זה שהדיון ברחוב נסב כל העת על המנטרה "שתי מדינות לשני עמים" – כשהימין על כל גווניו הקודרים קץ ברעות רוח ההבל הזה? מדוע התקשורת המייצגת במרץ כ-5% של העם אינה חדלה לדוש ולדשדש בנושא הזה?
האם הטייקונים מזרימים כסף כדי לעודד את השיח הזה? הם אנשי עסקים ויש להם עסקים באירופה ובאמריקה כי ידוע שאין הקומץ משביע את הארי. אירופה מתאסלמת לאיטה ונותרו רק כמה שנים טובות למצוץ את לוז עושרה לפני שהוא מחליף ידיים, הופך לבוטנים או נשרף בלהט אש זרה. אנחנו, אם לא אכפת לכם, גם מוכרים גז, בין השאר. אמריקה היא סיפור ססגוני ויש בה דמוקרטים מתוסכלים המעוררים חשש שאובמה יחזור לשלטון בצורת אשתו כזאת או אחרת. גם שם העיתונות מצביעה על הכיוון בלי בושה, ואומרת שטראמפ גנב את המדינה.
התקשורת כמובן משוחדת, זה לא סוד. אנחנו בעד הרבה עיתונות וחופש העיתונות. אנחנו מתפללים שירד הרבה גשם בארץ הצחיחה וינבטו הרבה עיתונים ויהיה להם חופש עיתונות למכביר לחפש לעצמם מימון בכל הפינות והקצוות. אבל מה לעשות שרק 20 משפחות מובילות את המשק לכיוון שאליו מצביעים השוק המשותף וארגוני
חופש הביטוי, האדם והאזרח באו"ם המובילים גם את הצדק.
אבנים טובות
איך מגייסים את התרבות? מדפיסים אותה - את השלישיה המובילה. ללא הרף. כל השאר יבואו כמו טיפות גשם אל האדמה הטובה. מה זו תרבות? אתם נכנסים לסופר כדי לקנות מכולת - מה אתם רואים? תנובה, אסם, שטראוס, קוקה-קולה, יונילבר - אלה היצרנים והיבואנים של חופש המוצר בישראל. שוב - 20 המשפחות שולטות ב-80 אחוז של המשק. כן, המשק אחוז ותפוס לו הגב! האם יש פה צדק? לא בטוח שצריך לחפש פה צדק – אבל יש סדר, יש קווי חלוקה מוסכמים, יש קואופרציה. זה דומה לחלוקת קווי אוטובוס בין שחר,
אגד, דן ועוד כמה חברות שהסתדרו בהסתדרות. מה ההבדל בין ספרות (זולה - 3 במאה) למכולת? אלה ואלה נחשבים מצרכי מזון - חלק לגוף וחלק לנפש.
מה שמשכנע את 20 המשפחות זה הכסף. זה שם המשחק. כל דבר קונים בכסף. תראו לאן הגיעו הסעודים. גם נפט הוא בעצם כסף או צורה נוזלית שלו. כסף הוא כוח וכוח הוא מטרה בפני עצמה המקדשת את כל האמצעים – גם את מקור הכסף. בעבר סקלו אנשים באבנים טובות והיום בכסף. אם אתה מתקומם או מורד – משליכים עליך כסף עד שאתה טובע, נאנק, נחנק ונושם לרווחה.
הסטרט-אפ שאני עובד עליו בסודי סודות הוא אריזה קומפקטית לאוויר צח. הכוונה שלי להפקיע אוויר חופשי ולמכור אותו לאזרחים בעלי מרחיקי ריאות במחירים מופקעים, לחבר אותם לברז הנשמה כמו שמחברים לגז כירה במטבח או מזגן בחדר. לא צריך פרסומות, לא צריך שתדלנים – כל אחד צריך אוויר. אבל האוויר מסתובב חופשי בעולם – נכון? כמויות עצומות של אוויר חופשי מתרוצצות ממש בניין הרגלים בכל מקום, עפות בקלילות ברוח. האוויר הוא סמל החרות האנושית, אם אתם לא מבינים. צריך רק להרעיל אותו והסטרט-אפ שלי נמכר כמו לחמניות. להרעיל – זה המפתח לכל מבצע תיעוש.
למה 'מונית כסף'? עכשיו אני יושב בתוכה, מתרווח ונוסע למחוז-חפץ. מלא כסף נשפך סביבי בכל רחבי הארץ, מרשרש כמיליון נחשים ושרפים. אף פעם לא ראינו עושר מופלג כזה. מסביב גשרים ומחלפים עם גורדי שחקים מהבהבים, הכל מעורר השתהות, זה זמן ניסים ונפלאות. אני מסוחרר, כנראה בפנים – אבל הרכב לא שלי, האם הוא שלכם?
