להגן על הדמוקרטיה

אם איש שמאל קיצוני ירצה להשפיע על דרכה של המדינה הוא יהיה חייב לעמול קשה. עליו להרשם למפלגת שמאל מובהקת (כמו "מרצ" או ה"רשימה המשותפת") ולחשוף ברבים את דעותיו הפוליטיות הקיצוניות. עליו להיות פעיל בסניף המפלגה המקומי, לבא לפגישות, להשתתף בהפגנות ולרוץ בבחירות המקדימות. ייתכן שבהמשך דרכו הוא יצליח להיות ח"כ, אך סביר שגם בעמדה זו יכולת השפעתו על דרכה של המדינה תהיה קטנה. לחלופין, הוא יכול לבחור במסלול עוקף, דהיינו - ללמוד משפטים, להתקדם בהירארכיה השיפוטית ולהגיע למשרת שופט בבית המשפט המחוזי או העליון. שם הוא ישפוט ויקבע, וכל זאת בלי שחשף קודם-לכך ברבים את תפיסותיו ודעותיו הפוליטיות הקיצוניות. מעתה, בשם "שלטון החוק", הוא יוכל לקבוע בענייני ביטחון והתיישבות, כמו גם בענייני "איחוד משפחות" של ערבים וגירוש יהודים מבתיהם, וזאת בהתאם לתפיסתו הפוליטית ולהשקפתו הפרטית.

יש להבחין בין הריבון שהוא העם, שלו הסמכות לקבוע את הסדר החוקתי, לבין מערכת המשפט. השופטים אינם הריבון אלא סמכות ממוסדת שמוקמת מכוח החוק. לכן עליהם להיות מוגבלים ומאוזנים על-ידי הרשות המחוקקת ברצונם לפסול חוקי יסוד. השופטים גם אינם ממונים על שמירת ערכים, הנתונים ממילא במחלוקת ציבורית, אלא שואבים את כוחם רק ממה שהחוק העניק להם, וזאת בתנאי שאינם פוסלים את חוקי היסוד המשקפים את ערכיה ותפיסותיה של החברה שהעניקה את כוחה לרשות המחוקקת.

בהתאם לכך, הגבלת כוחה של הרשות השופטת לפסול חוקים, בדרך של חקיקה מחדש של חוק שנפסל ("פיסקת ההתגברות") היא כלי חשוב שנועד להגן על הסדר הדמוקרטי מפני הריסתו בדרכים משפטיות. בלי הגבלה כלשהי על כוחם של השופטים, המשמעות היא כי ניתן בידיה של המערכת המשפטית כוח מוחלט. בהעדר הגבלה כלשהי, מה מונע מצוות שופטים אקראי (או מתוכנן מראש) לעשות שימוש לרעה בכוחם ולפסוק בהתאם להשקפתם הפוליטית ולפגוע בדמוקרטיה?

יתר-על-כן, פסיקותיו השונות של בג"ץ מעלות מדי פעם תהיות רבות לגבי כושר האבחנה שלו, ובוודאי לגבי זכותו לפסול חוקים. כך למשל קבלו לאחרונה שופטי בג"ץ את עתירתה של הסטודנטית האנטי-ישראלית, לארה אל-קאסם, ואיפשרו את כניסתה לישראל. בין שאר הנימוקים נשמעה הטענה המוזרה כי "עצם רצונה להשתלב בלימודים אקדמיים בישראל עומד בניגוד לרעיון של הטלת חרם על ישראל, לא כל שכן חרם אקדמי". טענה תמימה זו אין בה ממש שהרי הסטודנטית לעתיד לא נרשמה ללימודי יהדות או ביולוגיה אלא ללימודים ב"תוכנית ללימודי זכויות-אדם וצדק" בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית. בסיום לימודיה אלה היא תוכל בוודאי לפעול ביתר יעילות נגד מדינת ישראל במישור המשפטי. האם לא ברור לחבר השופטים כי אויבי המדינה משתדלים לנצל את משאביה כדי להלחם בה ביעילות רבה יותר? האם המדינה צריכה להעניק לאויביה זכויות ללמוד במוסד רשמי של המדינה אשר מסובסד על-ידי אזרחי ישראל?

בשיטת הממשל הנהוגה בישראל, כאשר הגוף המשפטי העליון מסוגל לבטל לא רק החלטות מינהליות של שרי ממשלה, כמו במקרה של לארה אל-קאסם, אלא יכול לבטל בקלות ובפשטות גם חוקי יסוד - יש צורך במתן סמכות לרשות המחוקקת לחוקק מחדש חוקים שנפסלו על-ידי בג"ץ וזאת על-ידי חקיקה של "פיסקת ההתגברות".