1.
אביחי מנדלבליט מצפצף על
איילת שקד, חלק ראשון. השרה הודיעה שהיא אינה מוכנה ש
דינה זילבר תמשיך לייצג את משרדה בפני הממשלה ובפני הכנסת. מנדלבליט הכריז: אני אקבע, אני אבחר, אני אנווט. הלקוח לא רוצה עורך דין מסוים? זבש"ו. אפילו בקני המידה הייחודיים של הפרקליטות והייעוץ המשפטי לממשלה - אלה שמוציאים "הנחיות לשרים" - זהו שיא.
2. אביחי מנדלבליט מצפצף על איילת שקד, חלק שני. פנייתה של שקד בנוגע לזילבר התייחסה לשתי הופעות של האחרונה בכנסת: בנוגע לחוק הנאמנות בתרבות ובנוגע לחוק היועצים המשפטיים. מנדלבליט ערך "שיחת בירור" והתייחס במכתבו אך ורק לנושא הראשון. וזה כמובן לא קשור להתנגדותו הנחרצת של מנדלבליט עצמו לחוק היועצים המשפטיים.
3. דינה זילבר מצפצפת על אביחי מנדלבליט. מכתבו של האחרון מגלה, כי בשנה האחרונה הוא העיר פעמיים לזילבר על התבטאויות חריגות - וזה לא עזר. ערב ההופעה השערורייתית שלה בוועדת החינוך בנוגע לחוק הנאמנות בתרבות, השניים שוחחו ארוכות לבקשתה. זילבר לא נתנה שום רמז למה שהיא מתכננת להקריא למחרת מן הכתב, מן הסתם משום שידעה שמנדלבליט יאסור זאת עליה. ומה הוא עושה? מסתפק בהערה, משום שהיא "משמשת דוגמה ומופת לעבודה מקצועית, יסודית ויעילה".
4. אביחי מנדלבליט מצפצף על המינהל התקין. בואו נזכיר מה קרה כאן: שקד נתנה למנדלבליט הנחיה. מנדלבליט מינה את עצמו לבית דין, זימן את זילבר לשיחה ובסופה הוציא החלטה המתעלמת מן ההנחיה. את עמדתה של שקד הוא שמע במכתב בן כמה עמודים, בעוד זילבר יכלה לשבת איתו ולענות על שאלותיו. ואז הוא קיבל החלטה משמעתית-ניהולית בנוגע לעובדת הכפופה אליו במישרין. אולי זה כשר, אבל זה לבטח מסריח. וזו לא הפעם הראשונה. גם מנדלבליט וגם
יהודה וינשטיין ניקו את בכירות הפרקליטות - דינה זילבר (כן, שוב היא),
רחל שילנסקי ואורית קורן - מהעבירות הפליליות שביצעו בפרשת תצהיר
חן קוגל. ואותו מנדלבליט חסם בירור תלונה משמעתית נגדן בלשכת עורכי הדין.
5. אביחי מנדלבליט מצפצף על החוק, חלק ראשון. שקד טענה במכתבה אליו, שמעשיה של זילבר היו גם עבירה על התקשי"ר - התקנון המחייב את עובדי המדינה. הסמכות לבדוק תלונות כאלו נמצאת בידי נציבות שירות המדינה. מנדלבליט נטל אותה לידיו וסגר גם את הפינה הזאת באותן "שיחות בירור" ו"הערה".
6. אביחי מנדלבליט מצפצף על החוק, חלק שני. מעשיה של זילבר היוו לכאורה עבירה על כללי האתיקה של לשכת עורכי הדין, המחייבים עורך דין לייצג את לקוחו במסירות ובנאמנות. הוא ודאי אינו יכול לצאת ולהציג עמדה המנוגדת לזו של לקוחו, ועוד יותר ודאי - לתקוף בפומבי את לקוחו. הסמכות לברר עבירות כאלו היא של לשכת עורכי הדין. גם כאן, מנדלבליט החליט שהוא יכול לבוא במקום הגוף המוסמך ולסגור את הכל בתוך הבית.
7. אביחי מנדלבליט ודינה זילבר מצפצפים על בית המשפט העליון. לפני מספר שנים קבע בג"ץ, כי החופש האקדמי של האוניברסיטאות הוא בתחום המחקר וההוראה, ואינו מעניק להן את הזכות להשתולל בתחומי המינהל והכספים. מנדלבליט וזילבר מנופפים בעצמאותו של הייעוץ המשפטי, כאילו היא מתירה להם להפר את כללי האתיקה, את הוראות התקשי"ר ואפילו את החוק.
8. אביחי מנדלבליט מצפצף על כולנו. כאשר התנהל המאבק על הקמת נציבות הביקורת על הפרקליטות, הטענה מספר אחת של הפרקליטים הייתה שיש המון גופים שמפקחים עליהם. עכשיו תגידו לי מי בדיוק יכול לטפל בהתפרעויות החוזרות ונשנות של זילבר. השרה? מתעלמים ממנה. היועץ המשפטי לממשלה? היא מתעלמת ממנו. נציבות שירות המדינה? לא בעסק. לשכת עורכי הדין? לא שמים עליה. נציב הביקורת? זה לא בסמכותו. הציבור? נו, באמת.
