|   15:07:40
דלג
  שרון מגנזי  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!

רופאה חוקרת כארז

כשרפואה ומחקר משלבים כוחות

ד"ר איילת ארז היא מחלוצות הדגם לשילוב בין רפואה ומחקר במכון ויצמן. ארז היא רופאת ילדים מומחית בגנטיקה של הסרטן, לצד חוקרת בכירה במכון העומדת בראש מעבדה המתמקדת בשינויים מטבוליים המזהים מחלה. כרופאה שהיא גם חוקרת משמשת ארז גנטיקאית באיכילוב, שם היא נפגשת עם ילדים ממשפחות עם סרטן שחשוד שהוא על-רקע גנטי. כל ממצא של גן חדש שאינו מזוהה, חוזר עימה למכון למחקר עם צוות המעבדה שלה במחלקה לבקרה ביולוגית
18/11/2018  |   שרון מגנזי   |   כתבות   |   כתבות פרופיל   |   תגובות
ארז. חלוצה בתחומה [צילום: מכון ויצמן למדע]

מרופאה גנטיקאית לחוקרת
"בתקופת ההתמחות שלי בתל השומר התאשפז במחלקה ילד שסבל ממחלה גנטית. בתקופת האשפוז שלו בבית החולים, נמצא הגן שגורם למחלה שלו ואני נפעמתי מכך. זה היה הזרז להחלטתי לעסוק גם במחקר, ללמוד על מושגים במחקר ולהבין אותם כדי שאוכל להיות רופאה טובה יותר"

הד"ר איילת ארז מתגוררת במושב בני ציון באזור השרון, אם לשתי בנות, נעמה ונוגה ונשואה לברוך ארז, וטרינר במקצועו. בהכשרתה המקצועית היא רופאת ילדים מומחית בגנטיקה. את לימודי רפואת הילדים סיימה בטכניון ואת ההתמחות עשתה ברפואת ילדים בבית חולים תל השומר. היא זכתה לא מכבר בפרס רפפורט על מחקרה בזיהוי שינויים מטבולים במחלת הסרטן לצורך אבחון מוקדם והתאמת טיפול. למחקר זה יש פוטנציאל יישומי מבחינה קלינית. ארז: "פרס רפפורט הוא סגירת מעגל בשבילי, כי את לימודי סיימתי בבניין רפפורט בטכניון. בנוסף, פרופסור צ׳חנובר שהעניק לי את הפרס, היה בזמנו המרצה שלי לביוכימיה".


מה הבנותייך מתקופת הילדות מבית ההורים שהשפיעו עלייך ברמה האישית והמקצועית?

ארז: "לימודים לא היו ערך עליון, תמיד היה חשוב להיות אדם טוב יותר, תורם יותר, אבל אני תמיד אהבתי מאוד ללמוד. לא הייתי מעולם חזקה פיסית, והלימודים היו החוזקה שלי. הייתי טובה בלימודים ונהניתי מזה.

"הבנה נוספת היא איזו שהיא החלטה מודעת שקיבלתי, לא לנסות בהכרח בכל פעם להגיע ליעד כלשהו אלא ליהנות מהדרך. כי הדרך ארוכה בלימודי הרפואה. לימודי רפואה זה שבע שנים וההתמחות זה עוד חמש שנים ותת-ההתמחות זה עוד שלוש שנים והדוקטורט זה עוד חמש שנים והפוסט-דוקטורט עוד שלוש שנים. אם את כל הזמן רק מנסה להגיע למשהו אז את מפספסת. אפילו העובדה שאני פה במכון, מצריכה ממני להיות עם אגו קטן מאוד, כלומר לבוא וללמוד ולהגיד שהמחקר הוא אחד הדברים שאני נהנית מהם מאוד. לכן הבנתי שנכון לי להיות פה במכון ולא רק בבית החולים, כי פה את כל הזמן נחשפת לתגליות חדשות שהן לא רק מעולם הרפואה. אני נהנית מאוד ללכת להרצאות בתחומים שלא הכרתי, או לשתף פעולה, אני צריכה המון שיתופי פעולה".

מתי נפלה ההחלטה להיות חוקרת בנוסף לרופאת ילדים גנטיקאית?

ארז: "בתקופת ההתמחות שלי בתל השומר התאשפז במחלקה ילד שסבל ממחלה גנטית והגיע ממושב בני ציון בו אני גרה. הכרתי היטב את המשפחה וידעתי שבשל המחלה הגנטית ההורים נאלצו גם לאמץ ילדים. בתקופת האשפוז שלו בבית החולים, נמצא הגן שגורם למחלה שלו ונפעמתי מכך. ישבתי וקראתי את המאמר על הגילוי, ולא הבנתי שום דבר והיה לי חשוב ביותר להבין.

"זה היה הזרז להחלטתי שאני רוצה לעשות מחקר, ללמוד על מושגים במחקר ולהבין אותם כדי שאוכל להיות רופאה טובה יותר. החלטתי לעשות דוקטורט בגנטיקה של סרטן בבית החולים, ותוך כדי לימודי הדוקטורט הייתה לי גם מרפאת ילדים בתל מונד".

שילוב בין רפואה ומחקר
בדיקה פיסיקלית לשלילת מומים גנטים

שני מסלולים
״השהות באוניברסיטת Baylor College of Medicine הייתה משמחת מאוד מבחינתי, כי שם קיבלתי גם רישיון לעבוד כגנטיקאית קלינית ובמקביל עשיתי פוסט דוקטורט. למעשה השלמתי את שני המסלולים, גם של חוקרת רגילה מהשורה וגם של רופאה רגילה מהשורה״

כשסיימה ארז את הדוקטורט, חיפשה מקום שיאפשר לה לשלב בין הרפואה לבין המחקר. ארז נסעה עם משפחתה לעשות תת-התמחות בגנטיקה ביוסטון טקסס באוניברסיטת Baylor College Of Medicine, מסגרת שאפשרה לה לשלב את תת-ההתמחות הקלינית בגנטיקה שבמסגרתה נפגשה עם המשפחות, יחד עם הפוסט דוקטורט. כשבועיים לפני הטיסה זכתה משפחתה גם בלוטו של הגרין קארד, מה שהעצים את החגיגה.

"השהות שם הייתה משמחת מאוד מבחינתי, כי שם קיבלתי גם רישיון לעבוד כגנטיקאית קלינית ובמקביל עשיתי פוסט דוקטורט. למעשה השלמתי את שני המסלולים גם של חוקרת רגילה מהשורה וגם של רופאה רגילה מהשורה. שהיתי שם כשבע שנים, בהן גם עבדתי לאחר שקיבלתי את הרישיון לשמש כרופאה".

עם סיום תקופת הפוסט דוקטורט בארה"ב, חיפשה ארז מקום בארץ בו תוכל להמשיך לשלב רפואה ומחקר והבינה עד מהרה כי פשוט זה לא יהיה. מטרתה הייתה להביא את המיזם לארץ, מקום שאפשר לשלב בו את שתי מקבילותיה המקצועיות, העיסוק שלה כרופאה וגם את המחקר, מתוך אמונה שכדי להיות רופא טוב יותר צריך להבין במחקר וכחוקר צריך להבין מה רלוונטי לרפואה כאשר אתה עושה מחקר.

ארז: "חיפשתי מקומות ובתחילה הלכתי לכל בתי החולים כי שם 'גדלתי'. בדקתי ברמב"ם, בתל השומר וגם בירושלים. בכל בתי החולים נאמר לי שהעומס על הרופאים הוא כה גדול שאם ארצה לקבל תקן, ב-80% מהזמן עלי לראות חולים וב-20% הנותרים אוכל לעסוק במחקר. זה היה מתסכל מאוד, אך זאת הייתה המציאות".

איך הגעת למכון ויצמן?

"חבר טוב שלי ממכון ויצמן הציע לי לבוא לתת הרצאה במכון במסגרת סבב ההרצאות שלי למציאת מקום עבודה. באתי וחשבתי לעצמי, מה לי ולמכון ויצמן? זה עולם של מחקר ומיקרוסקופים, אין שום בית ספר לרפואה ששייך למכון, אין בית חולים שמקושר אליו אז מה אעשה פה בעצם ואיך הם יקבלו אותי? נתתי הרצאה במכון וכבר בהתחלה החוקרים עצרו אותי כי הם לא הבינו מושגים ברפואה, שלי נראו ממש טריוויאליים ואז שיניתי את ההרצאה ונתתי הרצאה אחרת לגמרי. כשהגענו לשלב השאלות, ראיתי ששואלים אותי שאלות שהייתי כל כך מופתעת מהן, ואז נוצקה בי ההבנה שאם אהיה רופאה בבית חולים אז כולם שם יהיו כמוני, ופה במכון החוקרים חושבים אחרת ממני לגמרי, כי הם עוסקים במחקר בסיסי, הם לא רופאים ואוצר המילים שונה לחלוטין.

"אני מגיעה משאלות שמתחילות אצל החולה, מנסה לפתור אותן במעבדה ואז חוזרת לחולה. פה במכון לא היה כל כך את הקשר לשאלות החולה, כי את לא עומדת מול המשפחה. את כאילו במין עולם אידיאלי, בסוג של בועה. עוסקים בשאלות המחקר המעניינות את החוקר ולפעמים המחקר הוא גם רלוונטי, אבל לפעמים זה פשוט לא ממש מקושר למה שבאמת קורה בשטח. עם זאת יש הרבה דברים שהחוקרים במכון יודעים לעשות טוב ממני כי הם מתמחים במחקר ולכן ידעתי שאם אשאר במכון, ארגיש שאני כל הזמן מתפתחת ולא ארגיש כאילו הגעתי לשיא וכעת עליי רק ליישם, כלומר פה במכון אני כל הזמן אמשיך ללמוד".

ההחלטה לקבל את ארז למכון ויצמן כחוקרת שהיא גם רופאה פעילה בבית חולים, הייתה מאתגרת גם לה וגם למכון, שכן כחוקרת, הלימודים עשויים להימשך הרבה שנים, והרצון של ארז כרופאה היה להגיע למצב שבו היא מיישמת. מהצד של המכון היה זה אתגר חדשני לקחת רופאה שרוצה להישאר רופאה ולאפשר לה את זה.

ארז: "אני במכון ויצמן מאז 2012 וכעת מגישה את בקשת הקביעות שלי. כיום אני חוקרת בכירה ועומדת בראש מעבדה המתמקדת בשינויים מטבוליים שמזהים מחלה. שינויים שיכולים לגרום למחלה או לנבוע מהמחלה. הרובד הסופי הוא הרובד המטבלוליטי ואם נדע לזהות את השינויים ברובד זה, אני מאמינה שנוכל לשפר את הטיפול במחלה. המעבדה היא חלק מהמחלקה לבקרה ביולוגית בפקולטה לביולוגיה במכון ויצמן.

כיצד את משלבת הלכה למעשה את עיסוקך כרופאה גנטיקאית וחוקרת במכון ויצמן?

ארז: "יום בשבוע אני עובדת בבית חולים איכילוב כגנטיקאית, יועצת בהתנדבות מטעם מכון ויצמן לבית חולים, ואני רואה שם משפחות שיש להם יותר מילד אחד שחולה בסרטן, או אף ילד שיש לו שתי מחלות סרטן. ההנחה היא שהרקע הוא גנטי ואז את בעצם יכולה לעזור למשפחות לאתר עוד ילדים אחים הנמצאים בסיכון, או לסייע לקראת ההריונות הבאים עם ילד שיהיה ללא השינוי הגנטי הסרטני. אם אנחנו מוצאים גן חדש שאנחנו לא יודעים מהו, אני מביאה את הממצא למכון ואז ניתן לחקור אותו.

"שיתוף הפעולה הזה היה חשוב מאוד מבחינתי, אך בתחילה למכון ויצמן היה קשה לקבל אותי במתכונת הזאת, אומנם יש להם קשרים עם התעשיה, אבל זה היה אתגר שונה לחלוטין. סוג של מגמה שהתחילו אז להוביל במכון מתוך תפישה שחשוב וצריך את הקשר גם לבתי החולים. אני הייתי הסנונית הראשונה והיום יש במכון עוד רופא הנמצא יום בשבוע בבית חולים".

לדבריה של ארז, הדגם המשולב של רפואה ומחקר הוא דגם שצריך לבנות ובמכון הם כל הזמן נמצאים בתהליך הבנייה שלו.

ארז: "היו שאלות כגון, מאין יגיעו התקציבים? או למשל, אם אני רואה חולה באיכילוב ואני מוצאת גן חדש, חוקרת אותו פה במכון ומוצאת שהוא מביא לתרופה. למי שייך הפטנט? לבית החולים בו ראיתי את החולה ומשפחתו, או שהוא שייך למכון? אלו דברים שהיינו צריכים לתת להם מענה ולבנות אותם מהתחלה בשילוב עם עוד תהליכים גדולים שקרו במכון, אך זה היה האספקט שלי ליצור אינטראקציה, שיבואו רופאים לפה. השאיפה שלי הייתה בתזמון נכון, כי באותה תקופה גם במכון צעדו לכיוון הזה ועודדו הגעה של רופאים שייפגשו במכון עם חוקרים והוקם גם המרכז לרפואה אישית שבו ניתן לקבל דגימות מכל מיני חולים. הרעיון היה לצמצם את הפער בין מי שעובד מתחת למיקרוסקופ למי שרואה את החולה בשטח. כיום זה כבר מתרחש בצורה קלה ואף טבעית יותר, כי יש כבר סוג של דגם".

מה אופי המחקר בו את מתמקדת במכון?

ארז: "במכון אני עושה מחקר שהוא רלוונטי לשאלות קליניות מהחולים אותם אני פוגשת בבית החולים. אם זה תהליך בגוף שכאשר הוא לא עובד כהלכה הוא גורם למחלה, אזי יש פה הרבה מאוד מעבדות שיעשו את המחקר טוב ממני, אבל כשהתהליך אינו תקין ויש איזו שהיא מחלה, פה זה מעניין אותי כי לי יש נקודת הסתכלות שהיא קצת אחרת.

"במעבדה שלי יש סטודנטים לרפואה שבמהלך הלימודים עושים פה גם דוקטורט וגם מחקר ויש סטודנטים שהם חוקרים בסיסיים. יש גם רופאים שמגיעים למעבדה. למשל, יש רופא שבתפקידו הוא מנהל מחלקת טיפול נמרץ פגים בשיבא תל השומר ויום בשבוע הוא מגיע באופן קבוע ומשתתף בישיבות המעבדה שלנו וגם הולך לבדוק את מעבדת העכברים אם יש להם מחלה שדומה אצל בני אדם".

ארז מעודדת מאוד את שיתוף הפעולה הזה ואת האינטראקציה בין שני העולמות. היא ממש מאמינה בו ומדגישה כי הדגם הזה קיים בהרבה מאוד מקומות בעולם, אבל בישראל היה צריך להוכיח את חשיבותו. במיקרו-קוסמוס שלה נוצר משהו חדש שבו הייתה היא חלוצת הדגם שנראה, לדבריה, כי השפיע לטובה ויצר שינוי חיובי.

כיצד אופיו האקדמי של המכון מסייע לך לקדם שיתופי פעולה בין רפואה ומחקר?

ארז: "יש פה נגישות גבוהה מאוד של מדענים, כמו גם תשתית ומתקנים של אנשים מקצועיים בתחום, ולכן אני לא צריכה להתחיל ללמוד מחדש את התחום כדי לקדם את שיתוף הפעולה. לא הייתי במוסדות אקדמיים אחרים, אבל פה יש מדי פעם הרצאה של זוכי פרס נובל שמגיעים למכון מכל קצוות תבל. המכון הוא מגנט למדענים הטובים בעולם ואני ממש משתאה מכך. דואגים פה שתמיד תהיה האופציה, הכל בגדר אופציה, במטרה שתעצימי את האפשרויות כחוקרת ותעשי משהו משמעותי, כך שתהיה סיבה אמיתית להעניק לך את הקידום".

מה הרקע למחקר מחלות המעי?

ארז: "ד"ר נועה סטטנר. היא הייתה וטרינרית במכון והיא דוגמה ליישום מופלא של הדגם המשלב את הרפואה והמחקר. בתקופה בה עשיתי את הדוקטורט בתל השומר הייתי צריכה עזרה בניסוי בעכברים. פגשתי את נועה במכון כי פה היו את כל המתקנים עבור הדגם הניסויי בעכברים, וזה היה ממש סמוך לחזרתי מחו"ל. נועה עבדה במחלקה לבקרה ביולוגית, והצעתי לה לעשות במכון דוקטורט. היא התלהבה מהרעיון והיה לה גם 'בוס' מדהים שאפשר זאת. היא הייתה צריכה להמשיך להיות וטרינרית במכון, ובמקביל להיות אצלי במחלקה ולעשות דוקטורט ותוך כדי ללמוד דברים שלא עושים בבעלי חיים, אלא במסגרת של מעבדה.

"נועה עשתה פעולות בניסוי בחיות בצורה יעילה מהירה וקלה בשל ניסיונה כווטרינרית, מה שסטודנטים אחרים לדוקטורט היה קשה ללמוד בניסוי בעכבר, כמו ביופסיות או קולונסקופיות ועוד. מצד שני היה מאתגר עבורה ללמוד כיצד לעשות ניסוי מולקולרי שעושים במעבדה. זה היה האתגר של הדוקטורט שלה והיא עמדה בו בצורה נהדרת. נועה היא הוכחה שהדגם אפשרי, כי הייתה לה עבודה קבועה עם כל התנאים והיא העמיסה על עצמה גם דוקטורט בנוסף להיותה אם לשני ילדים. אז זה אפשרי וגם לנשים אימהות".

ספרי על המחקר

ארז: "ד"ר נועה סטטנר מצאה שלחלבונים מסוימים יש פונקציות אחרות לפי התא. כלומר, שבמערכת החיסונית אותו אנזים יכול ליצור את החנקן החמצני שבעצם יזיק למעי, כי הוא לא מווסת ומיוצר ברמות גבוהות מאוד, ומצד שני - אם החנקן החמצני ייווצר במעי ולא במערכת החיסונית, על-ידי אותם אנזימים, הוא יכול להגן עליו.

"כדי לבחון את ההשערה המחקרית הזו, חסמו במהלך הניסוי ייצור חנקן חמצני בעכברים מהונדסים, פעם בתא הרירית הפנימית של המעי ופעם בתאים של המערכת החיסונית. בשלב הבא יצרה נועה בעכברים דלקת מעי, וראינו שאם נותנים איזו תרופה שמגבירה את הסנתוז בתוך תאי המעי ולא במערכת החיסונית, אזי המעי מוגן מהדלקת וגם לא מתפתח סרטן, כי הסרטן מושפע הרי מדלקות מעי כרוניות".

אפשרות לזיהוי סרטן בבדיקת שתן
עם ד״ר נועה סטטנר [מכון ויצמן למדע]

ארז: "מחקר שני שהתפרסם לא מכבר וזכה לתהודה רבה, הוא שהשינויים המטבוליים הללו מאפשרים אולי, על-פי תוצאות מחקר ראשוניות, לזהות סרטן בבדיקת שתן, עוד לפני שהחולה בכלל יודע שיש לו סרטן. כלומר, ניתן להחשיד את הממצא כתהליך גידולי משגשג ולשלוח את החולה לבירור נרחב יותר.

"זה גם נובע מתוך שינויים בסרטן שמאפשרים לנו להתאים טיפול נכון יותר לחולה. כי היום, למשל, בטיפול האימיונותראפי שנחשב ללהיט החדש בטיפול בסרטן, משתמשים במערכת החיסונית של האדם כדי שהיא תתקוף את הסרטן. הרעיון הוא שבמקום לדכא את המערכת החיסונית כמו שעושה הטיפול הכימותרפי, נותנים משהו למערכת החיסונית שמלמד אותה לזהות את הגידול כגורם זר ולתקוף אותו. תגלית זו זיכתה את החוקרים שעבדו עליה בשני פרסי נובל.

"אחת השאלות היא מי מתאים לטיפול הזה? אנחנו מצאנו בביופסיה של הגידול, איזה שהוא שינוי בגידול שמאפשר להגיד האם לחולה מסוים יש סיכוי גבוה להגיב באופן חיובי או סיכוי להגיב פחות טוב לטיפול בתרופה הזאת. ויש להביא בחשבון פקטורים נוספים כגון, תרופה יקרה, תופעות לוואי וכו'".

הפיסטין והציטרולין - הברכה של תוספי המזון
צוות המעבדה במח' לביולוגיה מולקולרית [מכון ויצמן]

ארז: "המטרה שלי בכל מחקר היא תמיד להגיע למשמעות טיפולית. מצאנו שיש שני תוספי מזון המגבירים את היכולת של הגוף להגן על עצמו וניתן לרכוש אותם ללא מרשם רופא. הפיסטין (הנמצא בתפוחים, באפרסמונים, בתותים ובפירות וירקות נוספים), מעלה את רמות האנזים ASL בגוף והציטרולין (הנמצא באבטיח, בסלק, בתרד ובצמחים נוספים), מגביר את פעילותו של אנזים זה.

"הרבה תרופות מבוססות על כך שאם יש חוסר באנזים מקבלים את התוסף המתאים וזה מייצר לא מעט תופעות לוואי, כי התוסף לא מגיע למקום מסוים ובנוסף קשה לשלוט במינון. הנחת המחקר שלנו הייתה שאפשר לסמוך על הגוף שידאג לעצמו אם רק ניתן לו את הכלים. כלומר, ניתן לו את מה שבו הוא משתמש, נגביר את הביטוי של החלבון שבו הוא משתמש ואז הגוף יידע לאן לקחת אותו. כך המעי שמתחיל להיפגע מהדלקת ייקח מהדם את התוספים החסרים לו על-מנת להגן על עצמו. אכן מצאנו שאנחנו מורידים את השכיחות לסרטן המעי הגס בקרב עכברים שבהם ריפאנו את הדלקת".

מחקר תוספי מזון עתידי בבני אדם
עם הבעל ברוך ארז והבנות נעמה ונוגה

מחקר בבני אדם
מחקר העכברים המוצלח הוא בסיס למחקר בבני אדם. מכון ויצמן נמצא כיום במגעים עם בית חולים בילינסון, שם רוצה ד״ר איילת ארז להתחיל במחקר קליני כדי לבדוק שהניסוי עובד גם בקרב בני אדם. המכון הקים קרן המשותפת למכון ויצמן ולבית חולים בלינסון והמימון למחקר קליני יהיה ככל הנראה מקרן זו.

מחקר העכברים המוצלח הוא בסיס למחקר בבני אדם. מכון ויצמן נמצא כיום במגעים עם בית חולים בילינסון שם רוצה ארז להתחיל במחקר קליני, כדי לבדוק שהניסוי עובד גם בקרב בני אדם.

המכון הקים קרן המשותפת למכון ויצמן ולבית חולים בלינסון והמימון למחקר קליני יהיה ככל הנראה מקרן זו.

האם יש לך שיתופי פעולה עם מכוני מחקר מחו"ל?

ארז: "יש לי שיתוף פעולה פורה והדוק עם פרופסור איתן רופין שבעבר היה חוקר באוניברסיטת תל אביב וכיום הוא מנהל את היחידה הגנומית במכון מחקר אמריקני NCI- National Cancer Institute, ששם מרכזים את כל הדאטה בייס (בסיס הנתונים) של כל החולים עם סוגים שונים של סרטן. כל מה שסטודנט שלי מאבחן במעבדה או שאני רואה במספר חולים באיכילוב, נשלח לשם ופרופסור רופין בודק האם הממצא הוא גורף או משהו נקודתי שבמקרה ראינו בתאים שחקרנו".

מה תפישתך לגבי משפחה וקריירה?

ארז: "יש לי בעל טוב. לבוא מדי יום ברכבת ממושב בני ציון למכון ויצמן בנסיעה של שעה לכל כיוון זה לא עניין של מה בכך. אבל היה לי חשוב שהילדות יגדלו במקום שטוב להן בו, ולמען זה אני מוכנה לנסוע ברכבת. אך עם זאת חשוב לי שהבעל שלי נמצא במושב כדי לתת את הגיבוי.

"כיום הבנות כבר גדולות וזה פשוט יותר. בנוסף, לנסיעה ברכבת יש יתרונות. היא עוזרת לי 'להוריד טורים'. כי פה במכון כל הזמן יש התרחשות ואני רצה ממקום למקום ובבית אני אימא, לא מנהלת. השעה הזאת של הנסיעה ברכבת מאפשרת לי להירגע ולעשות את המעבר הזה, ליצור איזון. בשעה הזאת אני גם תמיד יכולה לקרוא, אם זה ספר או מאמר, או לתת חשיבה על דבר מה שמעסיק אותי. פה כל הזמן נכנסים ויוצאים וכולם צריכים את תשומת הלב שלי, אז הנסיעה מעניקה פרופורציות לכל ההמולה האקדמית במכון וגם להמולה בבית. בינתיים הבנות גדלות במושב, מחוץ למכון, שזה כבר טוב בעיני.

"אני מקווה מאוד שלא משנה מה בנותי תבחרנה לעשות, שעדיין תישארנה עצמאיות ותעמודנה בזכות עצמן. מבלי להיקלע למצב שבו הן בקשר זוגי עם מישהו רק בשל תלות מסוימת. שיהיה להן את העולם שלהן והדברים שמעניינים אותן ושהן יחזיקו את עצמן וירגישו שהן נהנות מזה. שירצו ללמוד ולהתפתח וינהלו את הקשר הזוגי, כי הוא תומך בהן ומפרגן להן ולא בגלל שאבוי מה יהיה אם הוא, בן זוגן, יעזוב אותן".

בעניין השילוב בין משפחה וקריירה, מציינת ארז את ד"ר ליטל אדלר בעלת רקע מוצק במחקר בסיסי שהיא פוסט-דוקטורנטית שלה שנסעה לסטנפורד, עשתה פוסט דוקטורט נוסף וכיום היא חוקרת אצלה במעבדה. אדלר היא אם לארבעה ילדים ומצליחה לדברי ארז 'לתקתק' את כל מה שצריך, כך ששילוב בין קריירה ואימהות אפשרי בהחלט.

מה העיקרון המנחה אותך במחקר במעבדה במכון במקביל להיותך יועצת גנטית בבית חולים?

ארז: "אני מאמינה מאוד בקשר בין בתי החולים והמחקר הבסיסי. קשר שחייב להתקיים וכבר שנים מתקיים בעולם המערבי. כל רופא שמקבל שם קביעות וקידום, יש לו גם מעבדת מחקר. בארץ זה קשה מאוד כי הרופאים עובדים בתנאים גרועים עם שעות אינסופיות. אני למשל עושה את הייעוץ הגנטי באיכילוב מטעם מכון ויצמן בהתנדבות, כי לא משתלם לי לקבל את משכורת הרופא על יום בשבוע מבית החולים וגם לוותר על תוספת הקדשת זמן מלא מהמכון על כך שאני מתעסקת בעיקר במחקר במכון.

"להיות באינטראקציה בכלל זה משהו הכרחי ויש להעצים אותו. אני רואה פה במכון שיתופי פעולה עם אנשים ממדעי המחשב ומכל מיני תחומים פה במכון, שבבית חולים לא מתאפשרים ושיתופי הפעולה הללו מביאים את נקודת המבט הנוספת. לכן גם הרבה מקומות עבודה עוברים לחללים פתוחים כדי שתהיה אינטראקציה בין האנשים".

האינטראקציה מתרחשת במעבדה של ארז בכל הרמות. כך היא מספרת שבהרבה מעבדות, למשל, יש את החדר שבו מבצעים את הניסוי כאשר בן אדם יושב הרבה פעמים עם אוזניות מול המחשב שלו בסמוך למקום בו נערך הניסוי. ארז החליטה שבמעבדה שלה יהיו שני חדרים. חדר הניסויים וחדר המחשב. לחדר המחשב חברי הצוות יכולים להביא קפה, לדבר ביניהם ויש אינטראקציה.

ארז: "אני תמיד אומרת שבגלל שחשובה לי כל כך האינטראקציה במעבדה שלי, אני לא רוצה שום גאון עם אספרגר, כמובן אני רוצה אנשים חושבים וחרוצים אבל שיהיו בתקשורת. כי הרבה אנשים במכון רוצים להיעזר בנו ואנחנו נעזרים בעוד הרבה אחרים. חשוב לי שהסטודנטים יהיו פתוחים לכך וירצו את זה וכמובן ייהנו מזה.

"בשבוע שעבר, למשל, נסענו עם שני סטודנטים מהמעבדה לבית חולים איכילוב להיפגש עם מנהל המערך האונקולוגי. לפעמים כשסטודנט נמצא בבועת המעבדה הוא מדמיין את כל החולים זכרים בני 40 ושוקלים 70 ק"ג, ואז הוא מגיע לבית החולים ומבין שזה ממש לא כך ושיש עוד כל כך הרבה משתנים. אי-אפשר לעשות מחקרים שהם רק 'נקיים', צריך בכל זאת לראות מה קורה בשטח. בעיני זה נהדר לשני הצדדים ואנחנו באמת מנסים לבדוק עכשיו בעיות שראינו שם בדגמים של עכברים, זאת גם עקב העובדה שיש גבול בניסויים שאפשר לעשות בבני אדם".

מה מייחד מבחינתך את מכון ויצמן כחממה לחוקרי מדע?

ארז: "בשבילי להיות פה במכון זה כמו להיות בחנות ממתקים כי יש פה את הכל. את החוקרים הכי טובים בתחום, את המכשור הכי טוב בתחום, המכון מעניק את האמצעים כדי לבצע את המחקר המיטבי. את רק צריכה לקחת וליהנות. עם זאת יש פרופורציות טובות, כי אם הניסוי לא הצליח אז הכל בסדר, מנסים שוב.

"דבר נוסף שעוזר לי לשמור על פרופורציות הוא העובדה שאני יום בשבוע בבית חולים מטפלת רק במשפחה אחת, וזה טוב על-מנת לא להסתובב עם מועקות, להבין ולדעת שיש גבול ליכולת שלך לעזור, זה מעניק איזון ממש חשוב.

"השילוב הזה בין מחקר ורפואה מאפשר לי מצד אחד לעזור בטווח הקצר למשפחה עם בעיות גנטיות שרוצה להביא ילד בריא לעולם. לעומת זאת לעשות מחקר במכון ולפתור בעיה של חולים או להבין מנגנון של מחלה, כדי למצוא תרופה בעתיד שתעזור להרבה אנשים ולא רק למשפחה ספציפית שבה אני מטפלת בנקודת זמן מסוימת".

תאריך:  18/11/2018   |   עודכן:  12/05/2019
שרון מגנזי
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
כשרפואה ומחקר משלבים כוחות
תגובות  [ 1 ] מוצגות   [ 1 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
תודה
18/11/18 13:25
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
ממשלת המנדט החליטה על הקמת גדר לאורך הגבול הצפוני כדי למנוע מלוחמים ערבים להסתנן לארץ לעזרת הערבים שמרדו בשלטון המנדט ב-1936. בין 1920 ל-1936 היה הגבול פרוץ לחלוטין ומהגרי עבודה ערבים נכנסו ללא כל פיקוח. לעומת זאת ניהל חיל הספר העבר ירדני מאבק נגד ההגירה היהודית הבלתי חוקית של חלוצים מאירופה שהסתננו דרך סוריה. אי-הקמת גדר לפני המרד הערבי היא ההוכחה החותכת ביותר להתעלמות המכוונת של ממשלת המנדט מתופעת ההסתננות של מהגרים ערבים/מוסלמים לארץ. המהגרים לא נכנסו לארץ דרך ביקורת הגבולות אלא ניצלו את הגבולות הפרוצים.
18/11/2018  |  ד"ר רבקה שפק ליסק  |   כתבות
"רכישת פוליסה לביטוח סייבר היא עסקת הביטוח החשובה ביותר" – אומרת עו"ד סיגל שלימוף-רכטמן – "היא חשובה יותר מביטוח דירה, מכונית או רכוש. היא מבטחת את החברה, בית העסק או האדם הפרטי מנזקים, העשויים להיות חסרי תקדים, חסרי תקדים לרכושם ולפעילותם".
16/11/2018  |  אלעזר לוין  |   כתבות
האם דונלד טראמפ יגמור את הקריירה שלו כמו ריצ'רד ניקסון? אי-אפשר לומר, כי על ווטרגייט אנחנו כבר יודעים הכל, ועל הפרשה הרוסית - מעט יחסית. בינתיים אנחנו משווים את העובדות שכן ידועות, וכל אחד יכול להחליט מי מביניהם עדיף (או פחות גרוע)
16/11/2018  |  איתמר לוין  |   כתבות
השאלה היכן הניח יעקב את ראשו הטרידה למדי את הפרשנים וכך ניתן למצוא שרש"י מזהה את האתר שבו נרדם יעקב כהר המוריה, הר-הבית. ברבות השנים עלו גם השערות אחרות לזיהוי מקום חלום יעקב. אחת מהן נולדה אצל חוקר ארץ ישראל, פרופסור זאב וילנאי. הוא זיהה את אתר חלום יעקב באתר מקאם שייח' עבדאללה, הנמצא על פסגת ההר ארטיס, הסמוך ליישוב בית אל של היום.
16/11/2018  |  איציק וולף  |   כתבות
1. אביחי מנדלבליט מצפצף על איילת שקד, חלק ראשון. השרה הודיעה שהיא אינה מוכנה שדינה זילבר תמשיך לייצג את משרדה בפני הממשלה ובפני הכנסת. מנדלבליט הכריז: אני אקבע, אני אבחר, אני אנווט. הלקוח לא רוצה עורך דין מסוים? זבש"ו. אפילו בקני המידה הייחודיים של הפרקליטות והייעוץ המשפטי לממשלה - אלה שמוציאים "הנחיות לשרים" - זהו שיא.
15/11/2018  |  איתמר לוין  |   כתבות
המסתורין של הפריטין  /  שרון מגנזי
דיקן שהיא מנהיגה נשית  /  שרון מגנזי
ארכיטקטורה של אברוני התא  /  שרון מגנזי
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
מנחם רהט
מנחם רהט
כבר יש חרדים מתפכחים אשר מודים בפה מלא שטענות כמו ערך לימוד התורה, תורה מגנא ומצלא, החשש מחילון בצבא וכדומה, אינן מוסריות ומנוגדות לדעת גדולי הדור הקודם, שחייבו גיוסו של כל מי שאינ...
איתמר לוין
איתמר לוין
עם חיוך תמידי והמון סבלנות ואנושיות, חוי טוקר מנהלת בנינוחות דיוני חדלות פרעון - אם כי לעיתים תכונות אלו גורמות לה לאפשר לעורכי דין להאריך מדי ואף לנהל שיחות ממש מתחת לדוכן
דן מרגלית
דן מרגלית
ביבי הוא הסוכן המדיני היעיל ביותר של אירן אף שאינו עושה זאת במודע ובמתכוון חלילה    הוא הסוכן הפוליטי של טראמפ נגד המפלגה הדמוקרטית במודע
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il