בזמן שקומץ נכים, חברי הקבוצה האקטיביסטית "הנכים הופכים לפנתרים", חסמו את מפגש הכביש-מסילה בשפיים, התכנסו עשרות נכים בבני ברק, לאירוע שיתוף הציבור שקיימה
הרשות הארצית לתחבורה ציבורית ב
משרד התחבורה במרכז הארץ. מולם ישבו נציגי משרד התחבורה ו
רכבת ישראל, כדי לשמוע את אשר על ליבם.
במשך כשעתיים דיברו בזה אחר זה עשרות מהם, שטחו את מצוקתם והקשיים בהם הם נתקלים, וכל זאת תוך הערכה לפעולות שנעשו ונעשות עבורם. למרות הכאב, האירוע היה מכובד ונעדר התלהמות, דבר מפליא לנוכח הסבל היום-יומי בו נתקלים נכים.
בהעדר אוטובוסים בין-עירוניים נגישים, דווקא רכבת ישראל, המשמשת ככלי התחבורה העיקרי של מוגבלי התנועה למעבר בין ערים, זכתה לשבחים רבים על האופן בו היא מתייחסת לנכים, מנגישה עבורם את השירות ומכשירה את אנשיה ומתנדבים על-מנת שיסייעו למתקשים.
כאשר נודעו השמועות על החסימה לחלק מן המשתתפים, יכולת לראות את הכעס על פניהם, כלפי קומץ החוסמים. "הם מייצגים רק את עצמם", "מי שמסוגל לחסום כביש למשך כמה שעות בשמש - יכול גם ללכת לעבוד בחצי משרה. הם רוצים שיתנו להם הכל לפה", "את מי הם חוסמים, אם לא את מאות הנכים, שהרכבת היא כלי התחבורה המרכזי שלהם. אז שלא יספרו שהם דואגים לנכים" - היו חלק מן האמירות הזועמות ששמעתי.
את הביטוי שטבעו חכמים "כל המרחם על אכזרים - סופו להתאכזר על רחמנים", מכיר מפכ"ל המשטרה
רוני אלשיך מספסל הלימודים, אך ניכר כי הוא מיישם אותו במו-ידיו. במקום להורות על פינוים המיידי של האנרכיסטים, הוא איפשר להם לחסום את המסילה למשך שלוש שעות, ולפגוע בעשרות אלפי נוסעי הרכבת בכל רחבי הארץ.
בניגוד לרשת הכבישים, מערכת הרכבות נוסעת ברשת סגורה בה אפילו עיכוב קל של רכבת אחת משפיע על הרכבות בכל הארץ - מכרמיאל ונהריה בצפון ועד דימונה ורמת חובב בדרום. עשרות רכבות בוטלו בשעות השיא בהן חוזרים רבבות אנשים לבתיהם ולמשפחותיהם אחרי יום עבודה מתיש.
השוטרים עמדו ליד חוסמי הרכבת בחוסר אונים, ולא נגעו במפרי-הסדר, במשך שלוש שעות תמימות. יותר משדואג רב-ניצב רוני אלשיך לשלום הציבור ולסדר הציבורי, הוא דואג לתדמית משטרת הדוברים שלו. מה לעשות שפינוי נכים לא מצטלם טוב, אבל הסובלנות של המשטרה יכולה לבוא רק במקום בו קיימת פגיעה מידתית. חסימת ציר תנועה מרכזי תוך גרימה לשיבושים קשים בכל רחבי הארץ, תוך לקיחתם כבני ערובה של נכים אחרים, קשישים, ילדים, קשי-יום וסתם אזרחים תמימים, היא פגיעה בלתי מידתית בעליל. את מה שלא מצליחים אויבי ישראל לעשות לה בפיגועים, מאפשר רב-ניצב אלשיך בנכונותו "להכיל" מחאה לא-חוקית תוך פגיעה במשק ובציבור. מפכ"ל שכזה הוא מפכ"ל שאינו ראוי לשבת בכיסא אפילו יום אחד.
את מחאת הנכים האנרכיסטים שסוחטים את המדינה באיומם ובחוצפתם כי רבה עוד מאיימים להחריף את המאבק, יש לדכא, וביד קשה - לעצור את הפורעים ולחקור אותם עד להגשת כתבי אישום. די להפקרות, בשביל זה קיימת משטרה.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
