ראש ממשלת בריטניה לשעבר, טוני בלייר, ביקש מהממשלה לשמור בסוד את פרטי עסקיו הנוכחיים. כך מגלה תחקיר של העיתון דיילי טלגרף. עושרו של בלייר מוערך בעשרות רבות של מיליוני ליש"ט, שאת כולם צבר מאז פרישתו לפני 11 שנים.

בשנת 2008 דרש בלייר לשמור בסוד פרטים אלו, בנימוק שהדבר דרוש כדי להגן על לקוחותיו – הכוללים ממשלות זרות וחברות בינלאומיות. דרישתו נענתה, והגוף הממשלתי העוסק בפיקוח על פעילותם של שרים לשעבר נמנע מפרסום השמות של חברת "טוני בלייר ושות'". כללי האתיקה הבריטיים מחייבים שרים לשעבר להתייעץ עם הוועדה לקשרים עסקיים לגבי כל תפקיד שהם מקבלים בשנתיים שלאחר פרישתם. הוועדה מחויבת לפרסם את הפניות ואת עצותיה – מה שלא נעשה במקרה של בלייר.

הטלגרף השיג את המסמכים הרלוונטיים לאחר מאבק משפטי שנמשך ארבע שנים, ואשר החל לאחר שהתגלה, כי בלייר קיבל מיליוני דולרים תמורת ייעוץ במדינות המפרץ הפרסי – במקביל לתפקידו כשליח הקוורטט (ארה"ב, רוסיה, האו"ם והאיחוד האירופי) למזרח התיכון. כעת מתברר, שבשנים 2009-2007 ביקש בלייר חוות דעת לגבי התקשרויות עם חברת LVHM הצרפתית (בעלת מותגי כריסטיאן דיור ולואי ויטון), עם קרן הגידור האמריקנית הרבינגר קפיטל וגם ענקית התקשורת הצרפתית לגארדר שבבעלותו של ארנו לגארדר, ידידו של נשיא צרפת דאז, ניקולה סרקוזי.

בלייר פנה לוועדה בכתב ידו בנובמבר 2008: "אני מבקש ש-TBA [טוני בלייר ושות'] תורשה לשמור על סודיות בנוגע ללקוחותיה, במקום לפנות לוועדה בצורה פרטנית לגבי כל לקוח המוצע לה. רבים מן האישים, הממשלות והישויות ש-TBA תשרת, פועלים באווירה תחרותית, בה חשיפה של פרויקטים, תוכניות ושיתופי פעולה עלולה להיות בעלת תוצאות עסקיות או פוליטיות חמורות, והם פשוט אינם רוצים שייחשף אפילו עצם קיומם של הקשרים עם גורם מייעץ".

כאשר השיבה הוועדה שבכוונתה לפרסם כמה מן הפרטים, מיהר משרדו של בלייר לכתוב: "אנחנו לא רוצים למשוך תשומת לב תקשורתית על כל הכרוך בה". בלייר הציע שהוועדה תאמר בצורה כוללנית, שהחברה שבבעלותו מספקת "ייעוץ אסטרטגי". הוועדה לא פרסמה כל פרטים נוספים על החברה, אותה סגר בלייר בשנת 2016.

דוברו של בלייר אמר בתגובה, כי ראש הממשלה לשעבר פעל כל העת בהתאם להנחיות הוועדה, וכי לא היה כל ניגוד עניינים בין פעילותו העסקית לבין תפקידו כשליח הקוורטט (אותו מילא בהתנדבות). דובר הוועדה אמר, כי כלליה השתנו בצורה משמעותית מאז עסקה בפנייתו של בלייר, וכי התנגדותה לפרסום המסמכים נבעה מן הרצון לשמור על "מרחב בטוח" עבור השרים לשעבר.

כאשר הקים את TBA, כבר השתכר בלייר 2.5 מיליון ליש"ט לשנה כיועץ במשרה חלקית לבנק האמריקני ג'יי.פי מורגן, ועוד 2 מיליון ליש"ט על ייעוץ לחברת הביטוח ציריך. פרטים אלו פורסמו כחוק, אך כאשר תכנן בלייר להקים את החברה – הוא ביקש וקיבל, כאמור, חיסיון חריג. אפילו הקמת החברה לא פורסמה בזמן אמת (נובמבר 2008) אלא רק שלושה חודשים מאוחר יותר, בהודעה לקונית של הוועדה המייעצת, שלא כללה מילה וחצי מילה על לקוחותיה של החברה.

הטלגרף מציין, כי בלייר ספג ביקורת רבה על העדר השקיפות של עסקיו מאז פרש מהחיים הפוליטיים – וכעת מתברר שמדובר היה בהסתרה מכוונת. מדי פעם דלפו פרטים על פעילותו – כמו למשל עבודתו עבור קרן ההשקעות של ממשלת אבו דאבי ועבור ממשלות קזחסטאן ואיחוד האמירויות. הצלחתו הייתה כה רבה, עד שרכש מטוס מנהלים ב-30 מיליון ליש"ט.