הדס שטייף ו
שמעון אלקבץ חייבים ללכת הביתה ומיד, זה בהחלט לא הליך פשוט על-רקע הסכמי העבודה החתומים עם ארגון עובדי צה"ל, אבל יש למצוא את הדרך המידית להפסיק את עבודתם בתחנה הצבאית.
ההסכם עם ארגון עובדי צה"ל, קובע שאם לא מוגש כתב אישום נגד אזרח עובד צה"ל, קיים קושי לפטר אותו. כאשר ההסכם הזה נחתם לפני שנים רבות, איש לא העלה על דעתו שאזרח עובד צה"ל, יהיה שותף לעבירה פלילית חמורה על חוק האזנות הסתר, ויזכה בהגנה על מעשה פלילי מהפרקליטות.
חשוב לזכור, מדובר בתחנת שידור צבאית, שאינה מתנהלת על בסיס קריטריונים של תחנה אזרחית, ועל החיילים המשרתים בה חל חוק השיפוט הצבאי. לא יעלה על הדעת, שבתחנה תועסק עובדת שניתנה לה הגנה דוגמת הגנת עד מדינה, גם אם כותרת ההסכם שהושג אתה אינו מדבר במפורש על הסכם כזה.
באף לא אחד מאמצעי התקשורת בישראל, אין עיתונאי שחוסה תחת הסכם הגנה, של פרקליטות המדינה, או הסכם הדומה להסכם עד מדינה. הגב' שטייף אומנם לא הורשעה, וזאת רק בגלל ההסכם שאליו היא הגיעה עם הפרקליטות, אבל המעשה החמור שאותו היא עשתה הוא מעשה פלילי שאין עליו מחלוקת, וברור לכל שהיא לא יכולה להמשיך בתפקידה כאילו לא ארע דבר.
לא מקרה ראשון של שטייף
חשוב לזכור שאין זה המקרה הראשון ששמה של הגב' שטייף נקשר בהאזנות סתר, ואין חולק שבמעשה שבו היא מעורבת יש סממנים ברורים של עיתונות עבריינית. אם לא די בכך בשנת 2000 נגזרו על הדס שטייף, 100 שעות של עבודות שירות, לאחר שנמצאה אשמה בסיוע להאזנת סתר. שטייף אומנם לא הורשעה בביצוע ההאזנות אלא בסיוע לאחר, בעת שנתנה לכתב של
גלי צה"ל, ששירת באותה עת כחייל בתחנה, קוד שבאמצעותו ניתן היה להאזין בהאזנת סתר, לשיחות עידכון שקיים מפקד מרחב דן במשטרה עם פקודיו למרחב.
על הדברים האלה כתבה השופטת יהודית אמשטרדם, שדנה בתיק בהחלטתה:" משלא הורשע מי שביצע במישרין את האזנת הסתר שלא כדין, על-אף שאני מוצאת אותה אשמה איני מרשיעה אותה".
אבל הדס שטייף לא למדה את הלקח, ובהתנהגות עבריינית שאינה מאפשרת לה להמשיך בעבודתה כעיתונאית, הייתה מעורבת שוב במעשה חמור שראוי שהרמטכ"ל החדש
אביב כוכבי, וקצין חינוך ראשי לא יתעלמו ממנו. לולא ניתנה להדס שטייף הגנה של הפרקליטות טובים הסיכויים שהיא הייתה מבלה בכלא קרוב לחמש שנים.
צה"ל ומשרד הביטחון חייבים לפעול
צה"ל ומשרד הביטחון, חייבים למצוא את הדרך שתביא להפסקת עבודתה המידית של שטייף בתחנת שידור שבה מתחנך דור העתיד של העיתונאים. לא יעלה על הדעת שתרבות עיתונאית עבריינית, תהיה נחלת תחנת השידור של צה"ל, ששידוריה מיועדים בראש ובראשונה לחיילי צה"ל ואנשי זרועות הביטחון.
עניינה של שטייף עדיין לא הגיעה לסיומו. עו"ד בועז בן צור, פרקליטו של
אפי נוה, פנה בתלונה רשמית נגד הדס שטייף, לסנ"צ אסף וולפיש, ראש מפלג ביחידה לחקירת להב, 433 ובו כתב בין השאר שהחקירה נגד עו"ד אפי נוה נפתחה לאחר ששטייף, קיבלה לידיה בניגוד לחוק את מכשיר הטלפון הנייד של מר נווה. עו"ד בן צור, מבקש להבהיר כבר בפתח מכתבו למשטרה כי לאחר שמכשיר הנייד של נווה נפרץ, על-פי בקשתה של שטייף, היא נחשפה לשיחותיו האישיות של נווה, ולתוכן השיחות, ולחומרים שבמכשיר נחשפו עובדים נוספים בגלי צה"ל.
לא שמעתי שמר שמעון אלקבץ זכה להגנת הפרקליטות. ומשכך עניינו חייב להיבדק ביסודיות. האם מר אלקבץ נחשף לחומרים מהטלפון הסלולרי? לאילו חומרים הוא נחשף? האם הוא העביר את המידע לאחרים? ובאילו צעדים מתכוונות המשטרה והפרקליטות לנקוט בעניינו.
ברור לכל, אם עניינו של אלקבץ לא ייבדק בדיקה יסודית מידית על-ידי משטרת ישראל, ושלטונות צה"ל, תאלץ המשטרה לבצע את הבדיקה לאחר שהיא תידרש לעשות זאת על-ידי בית המשפט.
שמעון אלקבץ, חייב לפנות את כסאו לעיתונאי שהוא בעל שיקול דעת, מי שאינו עסקן, לא פוליטיקאי, ולא חנפן מקצועי, שיוכל לשמש דוגמה אישית לעשרות העיתונאים הצעירים שמשרתים בגלי צה"ל.
