|   15:07:40
דלג
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!
קבוצת ירדן
למה לעשות תואר שני במנהל עסקים?

תיק 4000: הטעיית הציבור נמשכת

אלה שלא מבינים ברגולציית התקשורת מבלבלים הליכים ותאריכים קריטיים העיתונות בחלקה ואפילו ויקיפדיה טועות ומטעות בהבנת העובדות ובכך תורמות לתפירת תיק לאיש הלא נכון האם גורמי האכיפה ועיתונים שונים "נפלו בפח" והטעו את הציבור בסיכום חקירת "תיק 4000"? ממצאים מדהימים ומזעזעים. פרק 16 בסדרה
15/02/2019  |   אבי וייס   |   כתבות   |   פרשת נתניהו-בזק   |   תגובות
[צילום: קובי גדעון, פלאש 90]

בסדרת 15 הכתבות עד כה, (הרשימה מפורטת בתחתית הכתבה), שפרסמתי על "תיק 4000" בהקשר של פרשת "מיזוג בזק-yes" ("העברת אמצעי שליטה"', בהמשך הכתבה תבינו למה יש חשיבות כל כך גדולה למינוח הזה), ובמיוחד ב-6 הכתבות האחרונות, שנוגעות לפרוטוקול ישיבת מועצת הכבלים והלווין (בתוספת מסמכים רבים נוספים ומשלימים), הראתי "תפירת תיק".

מדובר בפרוטוקול (בפועל זה תמלול הקלטה) חיוני ביותר להבנת תהליכי קבלת ההחלטות בנושא המכונה "המיזוג", והחלטות הנוגעות גם לתקנות התקשורת, שחשפתי בעקבותיהם תובנות רבות חדשות: כאן1, כאן2, כאן3, כאן4, כאן5 וכאן6 - כולן מבוססות על מסמכים, שהן רקע חשוב ביותר לפרק הנוכחי ה-16 בסדרה.

בסדרה, הוכחתי ע"ס מאות מסמכים רשמיים ורגולטוריים, לרבות לא מעט החלטות שיפוטיות חלוטות (סופיות, שלא ניתן לערער עליהן), וגם ע"ס פרטי פרוטוקול ישיבת מועצת הכבלים והלווין ומסמך עדליא, שצורף לפרוטוקול הדיון במועצה, מסמכים, שפורסמו לציבור ע"י ארז רביב מ"דבר ראשון" - כאן!, מסמכים, שהופצו לציבור באמצעות בקשת "התנועה לאיכות השלטון" במסגרת חוק חופש המידע, וגם, כאמור, על סמך תקנות התקשורת, שמדובר ממה שנראה מהמסמכים הללו, על-פי כל הניתוחים, שקיימים בכל פרקי הסדרה, ב"תיק תפור".

ראוי לציין, שבכתבה מס' 14 בסדרה, שהיוותה כתבת סיכום ביניים, תחת הכותרת "תיק 4000 לא הושלם. האם היועמ"ש קיבל את המידע הנחוץ לחקר האמת", הצגתי, בין היתר, ע"ס הפרוטוקול ומסמכים נלווים, את רשימת הגורמים והעדים הרבים, שיש לחקור בתיק ושלא נחקרו, כמו גם את פרטי הפרוטוקול הרבים, פרטים, שכמובן כלל לא נחקרו, כי הפרוטוקול והמסמכים הנלווים הללו, שתומכים דווקא בגרסת נתניהו, לא נאספו כלל אל תוך "תיק 4000" ולא היוו "חומר חקירה".

בכתבה הקודמת, מס' 15 בסדרה, חשפתי מסמכים חשובים נוספים, שלא נכללו בתיק החקירה, שתומכים בגרסת נתניהו, מסמכים שלא עומתו מול עדים, שהסתמכו על "זיכרונם", מסמכים הקשורים בחוות דעת משפטיות, שנעשו בהתאם לתקנות התקשורת וחוק ההגבלים העסקיים ושמראים, שנתניהו פעל כשורה ובדיוק לפי החוק והתקנות בתהליך מיזוג בזק-yes. חשפתי שם מי לא פעל נכון ואת מי חקרו שלא לצורך.

הטעיית הציבור ע"י כלי התקשורת, דוגמאות בולטות ושקריות בהקשר של "תיק 4000"
התצלום מהכתבה של יהודה יפרח

קשה להתמודד בכתבה אחת בתיאור וניתוח טונות הספינים והשקרים, שמופצים מזה כמעט שנתיים סביב "תיק 4000", ולכן החלטתי להתמקד לצורך הניתוח כאן, בכתבה אחת בלבד, שממחזרת את מירב הטענות השקריות הללו, שממוחזרות שוב ושוב, ויסלח לי הכתב יהודה יפרח, שבסך-הכל מיחזר מה ששמע וקרא כמה וכמה פעמים קודם לכן, בלי להבין (ככל הנראה) מי מפיל אותו בפח השקרים הללו ולמה.

הדבר היותר חמור הוא, שהטעויות הבסיסיות הללו בהבנת המצב ובהבנת כללי הרגולציה הקיימים בישראל, חדרו לסיכום החקירה של גורמי האכיפה שפורסמו ב-2.12.18, כמפורט בנספח כאן למטה, בסוף הכתבה.

היות ומדובר בניתוח של פרסום, שראה אור (למיטב ידיעתי) רק במהדורה מודפסת, אז הנה הגיליון המודפס במלואו (כאן7) למתעניינים. המדובר ב"יומן מקור ראשון" מ-8.2.19, מסוף השבוע האחרון, במוסף שאמור להיות (אולי) דווקא בצד היותר ימני של המפה הפוליטית, אבל גם הוא נסחף בשטף הדיס-אינפורמציה השקרית, שמאכילים את עם ישראל ללא הרף, מזה כשנתיים, והכתבה על "תיק 4000" של הכתב עם הסגנון המאוד ייחודי, די הומוריסטי וקליל, בשם יהודה יפרח, נמצא בעמודים 18-21 בגיליון הזה.

הכתבה שגויה לחלוטין, מתחילתה עד סופה, אין בה שום דבר נכון, למעט שמות האנשים, שם הכתב והתאריך על הכתבה. החלטתי לקחת רק פסקה אחת, שמדגימה איך אפשר לשקר לציבור ולבנות מזה תיק פלילי שבנוי כולו על הבל ואוויר. והנה התצלום מתחתית העמוד הראשון, שהוא הבסיס לכל הכתבה (ולעשרות רבות של כתבות, שפורסמו קודם לכן, בכלי תקשורת אחרים, לרבות כתבות רבות שהתבבסו על הדלפות) והטעויות שלא לומר שקרים הללו השתרבבו אפילו ל"ויקיפדיה", שנטפל בה בסעיף הבא.

הנה התצלום מהכתבה של יהודה יפרח, קטע שאותו ננתח כאן (תמונה עליונה)


הניתוח רק של התצלום הזה, לגבי 2 התאריכים הראשונים הקיימים בו, כדי להדגים כיצד נבנה "תיק 4000".

1. התאריך: 16.3.2014

התאריך הזה היה יום שגרתי לגמרי בחיי האומה. היו כמה תאונות דרכים, אנשים בילו גם בפאבים, מזג האוויר היה נאה עם עלייה ניכרת בטמפרטורות (כאן6), אבל שום דבר בהקשר של "תיק 4000" לא התרחש באותו יום.

2. מתי כן התרחשו דברים מעניינים, בהקשר של "תיק 4000", באותו חודש מרס 2014?


א) ב-26.3.14 מ"מ הממונה על ההגבלים העסקיים, ד"ר אסף אילת עדכן ותיקן את תנאי המיזוג בין "012 סמייל תקשורת" (בקיצור: 012), "בי-תקשורת - אספי2" (בקיצור: ביקום) ובזק החברה הישראלית לתקשורת (בקיצור בזק) - כאן8 הוא מציין בהחלטתו, שהוא מתקן ומעדכן 3 החלטות קודמות, אבל במציאות הוא תיקן עוד 11 החלטות קודמות, הרוב המוחלט היו החלטות טכניות בלבד, של שינויי תאריכים, ולכן לא התייחס אליהן בהקדמה להחלטה שלו.

ב) ב-27.3.14, מ"מ הממונה על ההגבלים עסקיים (כבר נחשתם נכון מי זה, זה אותו ד"ר אסף אילת), מפרסם ברבים את כל הנימוקיםלעידכון ההחלטה על מיזוג 012-ביקום-בזק, החלטה אותה פרסם יום קודם לכן - כאן9.

אני מניח, שיהיו קוראים שישימו לב, שחסר משהו ענקי במה שכתבתי ב-2 הסעיפים הקודמים.

היכן yes?

איך מ"מ הממונה על ההגבלים עסקיים מאשר תיקונים במיזוג 012-ביקום-בזק מ-2010, ואנו בכלל עוסקים ב"תיק 4000" מהשנים 2013-2016, שבו מדובר על "מיזוג בזק-yes"?

אתם אולי מתחילים להבין, שיש כאן מישהו, שטעה והטעה ובענק (וזה לא אני)?

אני אפתור לכם את העניין הזה די בקלות. כלומר: את זה כבר פתרתי מזמן, אם הייתם קוראים בעיון את הכתבה הרביעית בסדרה, שיש בה את לוח הזמנים הנכון בתהליכי "המיזוג" הזה, תהליכים, שכללו לא פחות מ-12 החלטות מרכזיות על פני 11 שנה, לפני שנתניהו חתם על האישור המפורסם, ועוד עשרות החלטות משניות, שלא הבאתי בכלל, כי הן ברובן טכניות בלבד. שם - בכתבה הרביעית בסדרה עם השם מדבר בעד עצמו: "המסמכים בנושא בזק-YES (תיק 4000) מוכיחים "תפירת תיק" לאיש הלא נכון!", יש הסברים וניתוחים מלווים בעשרות מסמכים מקושרים, שמסבירים את כל השתלשלות העניינים בעניין ההחלטות על המיזוג, לפי לוח הזמנים הנכון בתהליכי הרגולציה הזו. שם גם מוסבר למה ההחלטה של מיזוג בזק-yes מסתתרת לה בתוך עידכון החלטה על מיזוג 012-ביקום-בזק מ-2010.

וכעת לפצצה הראשונה של היום. ההחלטה של ד"ר אסף אילת ממרס 2014, לא הייתה ההחלטה הראשונה (בעשור הנוכחי, כי בעשור הקודם היו כבר החלטות כאלו), לאשר את "מיזוג בזק-yes". ההחלטה הראשונה הייתה ב-2012.

אתם חשובים שאני הצטרפתי למקהלת ה-Fake news והתחלתי גם כן להמציא תאריכים ועובדות?

אז לא.

תתמודדו בעצמכם עם המסמך המצוי כאן והמדבר בעד עצמו.

למי שלא מבין מסמכים רגולטוריים, אז הנה תרגום לעברית קלה:

ביום 25.6.12 מ"מ הממונה על ההגבלים עסקיים, זה שקדם לד"ר אילת, הלא הוא ד"ר שלומי פריזט (בתמונה משמאל), כיום מומחה עצמאי לרגולציה ותחרות, החליט לאשר את המיזוג בין בזק ל-yes בתנאים המופיעים בהחלטה שלו, וגם הוא עשה זאת בשיטה, שציינתי קודם, שזה עידכון להחלטת המיזוג מ-2010 בין 012-ביקום-בזק.

יצאתם מבולבלים מההסבר?

אז הנה עוד הסבר, הרבה יותר מובן (שנמצא כאן9, למי שפספס את הכתבה הרביעית בסדרה):

לא היה שום שינוי ברגולציה בהתייחס לאישור "מיזוג בזק-yes", כי כבר ב-2012 הרגולטור המרכזי בנושא זה, כבר אישר את המיזוג ואיש לא התנגד באותה עת (וגם לא אחר כך, בשימוע שקיים ד"ר אילת בסוף 2013 ובאישור, שהוא עידכון ב-2014 ויצא לפועל במחצית 2015).

כלומר: מישהו משקר לכם, שהיה שינוי בגישה של הרגולטורים לגבי "מיזוג בזק-yes". הרגולטורים המרכזיים, במקרה כאן הרשות להגבלים עסקיים ו"הוועדה לפטורים ולמיזוגים" (ויותר מאוחר משרד התקשורת), אישרו בתנאים, שהוגדו על ידם, את המיזוג כבר ב-2012 ושום שינוי בעניין הזה לא התרחש בשום שלב, בשום חודש ובשום שנה. אם מישהו רצה להתנגד, הוא היה אמור לפעול לפי החוק, קרי: לגשת ולהגיש ערר לבית הדין להגבלים עסקיים. לא היה דבר כזה בכלל, בעשור הנוכחי. אלו העובדות ואין עובדות אחרות.

מי שטוען אחרת - פשוט משקר במצח נחושה לציבור.

אגב, ד"ר פריזט לא נקרא לשום חקירה (כמו שד"ר אילת לא נקרא לשום חקירה) ובספק אם מישהו בציבור שמע אי-פעם את שמו, ושמע שהוא היה הראשון, שחתם על המיזוג בין בזק ל-yes, בעשור הנוכחי, ב-2012.

3. התאריך 14.7.14 (מהתצלום למעלה):


התאריך - נכון.

אבל יש כאן 2 שגיאות \ שקרים מאוד מהותיים:

א. לא בזק מגישה את הבקשה למשרד התקשורת.

בזק לא הגישה שום בקשה מקדמית לשינוי האחזקה ב-yes.

מאיפה המציאו את השקר הזה?


אני מתחיל להרגיש, שאתם אולי כבר מבינים מה קורה פה. "תפירת תיק" קוראים לזה.

מי מגיש? נחשתם נכון הפעם: yes, הנקראת חברת די.בי.אס שירותי לווין (1998) בע"מ, במסמכים הרשמיים.
העו"ד של yes טיפל בזה, מול משרד התקשורת.

בזק לא מגישה כלום למשרד התקשורת, בעניין הנדון כאן ב"תיק 4000".

למה? הסברים גם בתחתית הכתבה כאן וגם בכתבה הרביעית.

ב. אין כאן שום בקשה למשרד התקשורת ל"רכישת ומיזוג בתוך בזק".

תקראו שוב את האישור - כאן10. כמה שלא תהפכו את הנייר הזה, אין דבר כזה. פשוט אין. מהיכן נולד השקר הזה?

גם בפרוטוקול של הדיון במועצה (כאן11) זה מוסבר במפורט לחברי המועצה, שלא היו בקיאים בכל רזי רגולציית התקשורת, שהאישור המבוקש אינו מבצע שום מיזוג של yes לתוך בזק ואין שום בקשה כזו, נכון למועד הדיון במועצה.

גם לא הייתה בקשה כזו מבזק, בשנה שאחרי אישור הבקשה של ביבי (23.6.15), עד ש"נוטרל" מעיסוק בענייני בזק, בהוראת היועמ"ש ב-14.6.16.


ככה יוצרים "יש מאין" ובונים תיק מאוויר ודימיון.

הטעיית הציבור ב"ויקיפדיה"

המונח "תיק 4000" נמצא בוויקיפדיה כאן11, וזה מקור מידע למחפשים מידע על התיק הזה, שמככב הרבה בכלי התקשורת.

אתעלם מכל הטעויות שיש בוויקיפדיה לאורך כל מה שכתוב בדף הזה, ואתרכז רק במה שנוגע ישירות לנתניהו. זה מופיע בתצלום המצוי כאן (לחיצה על התצלום מגדילה אותו):

ב-23 ביוני 2015 תאריך היעד שנקבע לאישור העסקה אישרה פה אחד מועצת הכבלים והלווין את המיזוג לאחר שלפניה הונחה גם חוות דעת כלכלית שוכנה על-ידי חברת עדליא. בעקבותיה גם ראש הממשלה ושר התקשורת בנימין נתניהו. להחלטה זו השלכה כלכלית משמעותית שכן היא מאפשרת לבזק ליהנות מההפסדים הצבורים של yes לאורך השנים (כ-5.5 מיליארד ₪) כנכס מס, שאותם היא יכולה לקזז מהכנסותיה החייבות במס.

2 טעויות מרכזיות שהדגשתי כאן באדום:

א. מועצת הכבלים והלווין לא מאשרת את המיזוג, כי אין כל בקשה למיזוג ומיזוג זה לא מינוח של משרד התקשורת (הסברים נוספים בנספח כאן למטה).

מועצת הכבלים והלווין מאשרת "העברת אמצעי שליטה", שזה בדיוק כמו "שינוי שם בהעברת בעלות על הרכב". רק שכאן זה נעשה ברישום שם הבעלים ברישיונות התקשורת של yes.

ב. שום "נכס מס" לא היה קשור לאישור הזה (של נתניהו) בעקבות ההחלטה של מועצת הכבלים והלווין.

המונח "נכס מס" שייך לאישור רגולטורי מסוף 2016 ולא לאישור של ביבי ממחצית 2015.

ההחלטה של נתניהו לא יצרה שום "נכס מס".

מישהו הזיז את לוחות הזמנים ומשקר לכם.

מלבז זאת, "נכס המס" הוא בגובה של 1.166 מיליארד ש"ח (כאן12) ולא כ-5.5 מיליארד ש"ח, ככתוב בוויקיפדיה. בכל מקרה, "נכס מס" זה בכלל לא הגיע לשלב מימוש, כי רשם החברות סרב לאשר את מחיקת yes ומס הכנסה סרבו לקבל את המשוואה ההזויה, שהורדת ההפרדה התאגידית היא הורדת ההפרדה המבנית. כך, שכל העניין הזה נשאר דבר תיאורטי בלבד. "חלומות ליל קיץ" ותו לא.

אם לא די בכך, ב-2015 הייתה הטבת מס קטנה של 188 מיליון ש"ח בתוספת ריבית פיגורים (כאן13) בעקבות ההסכם בין בזק ל-yes - יורוקום (אלוביץ'). זה לא "נכס המס" בכלל ובכל מקרה זה לא רלוונטי למשרד התקשורת ולשר התקשורת בשום צורה.

ההטבה הזו במס, הייתה נושא לדיונים של עורכי הדין, רואי החשבון ומומחי המס של בזק, מול שלטונות מס הכנסה, שחתמו עימם "הסכם שומה", שאושר ע"י כל הדרגים הכי בכירים במס הכנסה, למיטב הערכתי, גם נציב מס הכנסה הסכים לזה. אם איש לא מערער על "הסכם השומה" הזה - הוא הופך אוטומטית למסמך בתוקף חוקי ואין בו שום עבירה, כי זה מה שמס הכנסה הסכים לו, בהסכם השומה מול בזק.

בכל מקרה, מה זה בכלל מעניין את נתניהו או כל אדם אחר (בהגבלים עסקיים ו\או במשרד התקשורת)? מה זה מעניין את הרגולטורים, אם בזק "עבדה בעיניים" (נניח) על מס הכנסה?? הם (במס הכנסה) יודעים היטב איך לטפל במקרים כאלה ויש להם סמכויות חקירה - מאוד חריפות. העובדה, שמס הכנסה לא עשה מאומה בעניין זה. אז זה כנראה "החזר מס" "כשר לפסח" עם "כשרות מהדרין".

מדהים.

האם יש או הייתה "ראיית הזהב" כנגד ביבי ב"תיק 4000"?

עד כה, בכל סדרת כתבותיי לא התייחסתי במפורש לנושא "ראיית הזהב".

זו ידיעה הנוגעת ל"תיק 4000", שפורסמה פעמיים: בידיעות אחרונות וב-ynet (בנוסח קצת שונה בכל פורמט, אבל הקטע החשוב זהה), זה נכתב ע"י הכתב הפלילי - אלי סניור.

היות ולא שמעתי בכל נאומי נתניהו התייחסות ישירה או עקיפה למסמך כזה (שאולי עומת מולו בחקירותיו), וכן בגרסה של אלוביץ' אין זכר לדבר כזה (כאן13, כאן14 וכאן15), נראה לי העניין הזה מאוד חשוד ודורש התייחסות.

הנה הקטע הזה של אלי סניור (מידיעות אחרונות ומ-YNEY):

במשטרה טוענים כי "נתניהו פעל לפי הרצון של אלוביץ' בעניין המיזוג", אולם את הטענה הזו הם נדרשו לגבות בראיות. חוקרי היחידה הכלכלית בלהב 433, ובראשם מפקד היחידה תת-ניצב אלי אסייג, השיגו לשם כך את "ראיית הזהב": מסמך מפורט מרשות ההגבלים העסקיים הקשור לעסקת הענק, שעל פיו מנחה אלוביץ' את נתניהו כיצד לפעול. המסמך הוכן עבור פגישה שהתקיימה בין אלוביץ' לנתניהו לאחר שזה לקח לעצמו כבר את תיק התקשורת והחליף את ברגר בפילבר. מי ששימש לכאורה כגורם המקשר שהעביר את המסמך מאלוביץ’ לנתניהו הוא ניר חפץ, איש סודו ויד ימינו שהפך גם הוא לעד מדינה.

כשהמסמכים בידיו הגיע חפץ לפגישה עם נתניהו במעונו ברחוב בלפור בירושלים, ואומר לו על-פי החשד שאלוביץ' מבקש לפגוש אותו כדי לדון עימו בדחיפות על מיזוג בזק ויס. הוא משאיר לנתניהו את המסמכים
, על-פי החשד, ותוך זמן קצר נקבעת פגישה בהולה בין השניים, שאינה מופיעה ביומנו של ראש הממשלה. למעשה, באותה השעה מתקיימת פגישה אחרת בבלפור - אולם אלוביץ' הוכנס על-פי החשד דרך דלת צדדית לחדר אחר בבית, ושם נועד עם נתניהו. אלוביץ' סירב להתייחס לפגישה, ואילו נתניהו לא הכחיש את קיומה אך טען בפני החוקרים שעסקי בזק ויס לא נדונו בה. עם זאת, חוקרי המשטרה שמו את ידם על המסמך שסביבו התקיימה הפגישה, וכן ביצעו איכון לטלפון הסלולרי של אלוביץ' ובאמצעותו הוכיחו לכאורה כי הוא אכן נכח במעון בבלפור באותה שעה. "הראיות האוביקטיביות שיש לנו בתיק הזה הן חזקות", אמרו גורמים המעורים בחקירה. "יש לנו גם עדויות מעדים אוביקטיביים וראיות חזקות על קיום הפגישה ותוכנה"..
____________________

לאור ניסיוני הרב במסמכים (אגב בידיעה זו המונח מסמך או מסמכים רשום 4 פעמים ביחיד: "מסמך" ו-2 פעמים ברבים: "מסמכים" (אולי הכתב התבלבל), כל העניין הזה - לא נראה לי סביר והוא לא הסתדר לי עם עם מאות המסמכים, שאני מכיר.

ולכן ההשערות האפשריות, שאני מעלה כרגע
(וכל מי שקורא את הפסקה הזו יכול להציג אופציה נוספת, למה שאני מציג כאן):

  • אין מסמך כזה וזו סתם הפחדה, ספין, "עבודה בעיניים", אולי הדלפה מצד ג' ולא מתת-ניצב אלי אסייג, שרוצה לפאר את שמו, או כל שם אחר שאפשר לקרוא למהלך ההדלפה הזו, של המשטרה על הציבור. זאת, כאילו שיש כאן "תיק חזק", עם "ראיית הזהב", בזמן שאין בפועל ראייה כזו.

  • אין מסמך כזה והכתב בדה זאת מליבו, כדי לחזק את הקו ה"אנטי ביבי" של העיתון ואולי שלו עצמו.

  • יש מסמך כזה, אבל הוא לא "ראיית הזהב" ולא כלום, כי הכתב לא הבין מה הדליפו לו אולי בטלפון ולכן כתב שטויות.

  • יש מסמך כזה, אבל הוא מזויף (כולו, חלקו, או רק התאריך, שזה דבר קריטי בחקירה הזו). כנראה עדיין לא נחקרו חשודים אפשריים לזיוף המסמך.

  • יש מסמך כזה, אבל המשטרה (תת-ניצב אלי אסייג ו\או מי שהדליף את המידע הזה מהמשטרה), מחוסר ידע ברגולציית תקשורת, טעה בהבנתו, וייחס למסמך חשיבות שאין בו.

  • יש מסמך כזה, אבל הוא לא מרשות להגבלים עסקיים לנתניהו כשר התקשורת (כי אין דברים כאלה ברשות להגבלים עסקיים). אולי המסמך כוון לאלוביץ', עקב כך שהגיש לרשות בקשה לאשר מיזוג, ובתוכן הפנייה מוזכר משרד התקשורת, ולמעשה זו אי-הבנה בקריאת המסמך הרגולטורי הזה.

  • יש מסמך כזה, אבל הוא בכלל לא מהרשות להגבלים עסקיים, אלא מאלוביץ' לנתניהו, ובתוכן מוזכרת הרשות ולכן יש אי-הבנה כאילו זה בא מהרשות.

  • יש מסמך כזה, אבל לא ברור למה חפץ צריך להעביר אותו. הוא שליח של הדואר?? ייתכן שיש טעות מי העביר את המסמך (אם היה מסמך כזה).

  • יש מסמך, אבל הוא בכלל לא מסמך רגולטורי. חפץ "המציא" שהוא מעביר מסמך רגולטורי בין אלוביץ' לביבי ולמעשה הוא העביר מעטפה עם דרישת שלום ואיחולי בריאות לביבי ושרה - מאלוביץ' (כי הוא לא פתח את המעטפה, רק ניחש מה היה בתוכה).
אני מבין שאתם כבר מבינים מה יש כאן.

זה בדיוק חלק מ"תפירת התיק לאיש הלא נכון".

להערכתי, כרגע, בטרם ביצוע בדיקות נוספות ופרסום הראיות בתיק, האופציה הסבירה בעיני מבין כל האופציות, שמניתי למעלה, היא כזו: אולי יש מסמך כזה או דומה, אבל המשטרה (תת-ניצב אלי אסייג ו\או מי שהדליף את המידע הזה מהמשטרה), מחוסר ידע ברגולציית תקשורת, טעה בהבנתו, וייחס למסמך חשיבות שאין בו.

בכל מקרה, את הספין כבר עשו על הציבור.

מזעזע ומדהים. אין לי מילים, פשוט אין.

נספח

הבלבול המוחלט של גורמי האכיפה והציבור, בהבנת מושג "מיזוג". המונח "מיזוג", שמובן לרוב הציבור כמצב בו חברה א' נרכשת ע"י חברה ב' וממוזגת לתוכה (נבלעת לתוכה), ואחת האפשרויות היא מחיקת חברה א' הנבלעת בתוך חברה ב', מצב כזה אינו מפוקח רגולטורית ע"י משרד התקשורת ולשר התקשורת אין נגיעה אליו (אלא בהיבט של החלפת הרישום ברישיון, של שמות הבעלים העיקרי של מחזיק הרישיון).

מה שיש ב"תיק 4000" הוא מצב, שבו בזק הייתה מעוניינת לרכוש את yes, למזג אותה לתוך בזק, למחוק את חברת yes, כך, שהיא תישאר רק מותג של שירות של בזק,
ובכך בזק תוכל להרוויח הרבה כסף מהמיזוג בין 2 החברות, בעיקר ע"י איחוד תשתיות, תקורות ומנהלות וכן תרוויח מה שמכונה "נכס מס", דהיינו: ההפסדים הצבורים של yes לאורך השנים, מאז הקמתה, יקוזזו כנגד רווחי בזק קיימים ועתידיים, בהסכם שומה בין בזק לנציבות מס הכנסה.

בפועל זה לא קרה (דהיינו: לא התבצע "מיזוג" במובן שהציבור חושב), בגלל ש-yes היא חברה עצמאית ומבודדת מבזק, על-פי עקרונות "חומות ההפרדה המבנית", שמשרד התקשורת קבע לחברות בקבוצת בזק (Yes שוכנת בכלל בכפר-סבא, והמטה של בזק בת"א).

"ההפרדה המבנית" הזו היא קשוחה לחלוטין ומפוקחת בקפדנות יתרה ע"י משרד התקשורת, בגלל ש"חומות ההפרדה המבנית", שהטיל משרד התקשורת על החברות הללו הן הבסיס לרגולציה של משרד התקשורת בהקשר של חברות ענק דוגמת החברות בקבוצת בזק, והחומות הללו לא נפלו מאז הקמת yes ועד עצם היום הזה וגם אין כל צפי אם ומתי זה יקרה אי-פעם (כאן16), אם בכלל (!). יתרה מכך, במציאות, המצב של "פירמידת בזק הוא "על הפנים", למי שלא שמע, שאול אלוביץ' (בגלל מה שהוא עצמו יזם ועשה, בתוספת רגולציה קשה של משרד התקשורת וחקירות פליליות), הפסיד את כל הפירמידה הזו (כאן17).

המושג "מיזוג" כמשמעו במה שכתבתי קודם (חברה א' נרכשת ע"י חברה ב' ונבלעת בתוכה ונעלמת כחברה עצמאית), נוגע לגופים רגולטוריים חשובים שאינם משרד התקשורת ובהם:

  • רשם התאגידים (רשם החברות, לפי חוק החברות): כאן18 וכאן19,
  • נציבות מס הכנסה (לפי פקודת המיסים): כאן20.
ויש עוד רגולטורים (כגון: רשות ניירות ערך) העוסקים ב"מיזוג" מהסוג הזה.

ברשות להגבלים העסקיים ההגדרה של "מיזוג" שונה לגמרי והסמכויות שונות לגמרי: כאן21 וכאן22.

ברשות ניירות ערך המושג "מיזוג" הוא כל פעולה של העברת מניות מיד ליד, אצל הגופים המפוקחים ע"י הרשות להגבלים עסקיים (וכל פירמידת בזק היא מפוקחת, גם על-פי "חוק התחרות" וגם על-פי "חוק הריכוזיות").

העברת המניות החשובה ביותר בהקשר שלנו כאן היא מכירת \ העברת "מניות שליטה". דהיינו: מי מחזיק בשליטה על חברה א' (יורוקום ב-yes) ומי יקבל את השליטה אחרי מכירת "מניות השליטה" (בזק).

דהיינו: לא מדובר כאן בכלל על רכישת חברה א' ובליעתה לתוך חברה ב', אלא בנושא של מכירת \ העברת מניות של חברה מפוקחת, ויש במקרה כזה צורך באישור הממונה על ההגבלים העסקיים, והאישור הזה נקרא אישור מיזוג, למרות שלא בוצע כל "מיזוג" במובן שלו על-פי חוק החברות וחוקי המס.

כאמור, בפעילות משרד התקשורת לא קיים בכלל המונח "מיזוג" והוא גם לא עניין של משרד התקשורת, אלא של רגולטורים אחרים, שפורטו קודם


במשרד התקשורת, להעברת מניות מיד ליד ובכך גם השליטה עוברת מיד ליד, בחברות בעלות רישיון החייבות אישור להעברת מניות כאלו (והחברות בקבוצת בזק חייבות באישור כזה על-פי החוק, התקנות והרישיון), קוראים בשם "העברת אמצעי שליטה" - כאן23.

המשמעות המעשית של המונח "העברת אמצעי שליטה" היא "העברת בעלות", בדיוק כמו המונח המובן לכל אחד: "העברת בעלות על רכב".

גם ב"העברת בעלות על רכב", למשרד התחבורה (הרגולטור לענייני רכב), בכלל לא מעניין אותו ואף הוא אינו שואל, מה היה המחיר ששילם הקונה למוכר על הרכב, או האם המחיר ששולם מתאים למחירון של כלי רכב משומשים. עיקרון זה זהה לחלוטין במשרד התקשורת.

נחזור לרשות להגבלים עסקיים (כיום הרשות לתחרות): החוק המלא, שעל פיו עובדת הרשות, הוא - כאן24:

בעבר החוק הזה נקרא "חוק הגבלים עסקיים". בסוף 2018 בתיקון חקיקה בכנסת הוחלף השם ל"חוק התחרות" (גם השם של הרשות להגבלים עסקיים הוחלף בהתאם).

החוק הזה דן במיזוגים (יש עוד סעיפים בחוק זה הדנים במונופוליזם דוגמת בזק וסעיפים הדנים ב"קבוצת ריכוז", שגם בה בזק נכללת, וזה מפורט גם ב"חוק הריכוזיות").

כך, שהרשות להגבלים עסקיים בזמנו (כיום "הרשות לתחרות") טיפלה ומטפלת בקבוצת בזק על כל החברות בקבוצה, ב-3 היבטים מרכזיים ורגולטוריים, על-פי חוק זה:

1. בכל פעולת מיזוג (כלומר: העברת או מכירת מניות).

2. בכל פעולה של חשש לפגיעה בתחרות
(כי בזק מוגדרת כ"מונופול" ב-6 תחומים).

3. בכל פעילות בשוק התקשורת של כל הפירמידה של החברות בקבוצת בזק (לא רק בזק) כי פעילות בזק ובנותיה (לרבות פלאפון) מוגדרת ב"חוק הריכוזיות" – כל פעילות התקשורת של החברות בקבוצת בזק נמצאת בתחתית החוק הזה ב"תוספת", במקום מס' 1.

החוק הזה הוא חוק משלים לחוק ההגבלים העסקיים (חוק התחרות).

הבדל נוסף וחשוב בין הטיפול הרגולטורי של הרשות להגבלים עסקיים (כיום הרשות לתחרות) לבין הטיפול הרגולטורי של משרד התקשורת באותו עניין בדיוק הוא:

  • ברשות להגבלים עסקיים, 2 הצדדים למיזוג (דהיינו: לתהליך "החלפת ידיים" באחזקות של המניות, לרבות במניות שליטה) חייבים להגיש בקשה לאישור המיזוג. לכן גם yes וגם בזק, הגישו בקשה לרשות להגבלים עסקיים, לאישור המיזוג והתנאים לאישור הזה הושתו על 2 החברות הללו בבת אחת, בו-זמנית ובהחלטה אחת, ע"י שימוש בהליך של עידכון תנאי המיזוג של 012-ביקום-בזק מ-2010, כפי שמתואר בחלק העליון של הכתבה ומוסבר ביתר פירוט בכתבה הרביעית בסדרה.

  • במשרד התקשורת לעומת זאת, רק בעל הרישיון שברישיון שלו יש צורך לבצע "שינוי בעלות" ("העברת אמצעי שליטה" בלשון הרגולטורית של משרד התקשורת), חייב להגיש את הבקשה. דהיינו: רק yes הייתה צריכה (ועשתה כך) להגיש את הבקשה, לפי חוק התקשורת, התקנות והכתוב ב-2 הרישיונות של yes. לחברת בזק אין כל נגיעה לתהליך הרגולטורי הזה ואצלה לא משתנה מאומה ברישיון ולכן בזק לא הגישה כל בקשה למשרד התקשורת בעניין זה, כך שממילא המחשבה או הטענה שאפשר להטיל על בזק תנאים (עקב הבקשה של yes), היא חסרת כל תוקף חוקי. זאת, כי הטלת תנאים על בזק ע"י משרד התקשורת (שבכלל אין לו סמכויות לגבי yes), אינה אפשרית בפרוצדורה של "אישור העברת אמצעי שליטה" לחברה אחרת בעלת רישיון או רישיונות, (ה שחל רק על yes, שהשינוי ברישיונות שלה מטופל על-פי חוק, התקנות והרישיונות, במועצת הכבלים והלווין, מה שאכן בוצע בפועל מתחילת אפריל 2015 עד מועד ההצבעה והחתימה על האישור ל"העברת אמצעי שליטה" שהתרחש ב-23.6.15. .

שורה תחתונה בעניין זה:

כל התפקידים של הרשות להגבלים עסקיים מוגדרים היטב ואלה לא התפקידים של משרד התקשורת.

הפרוצדורות של הרגולציה ברשות להגבלים עסקיים שונות לחלוטין מהרגולציה והפרוצדורות של משרד התקשורת.

למשרד התקשורת יש סדרה של שיקולים אחרים לגמרי (בעיקר שיקולים של מדיניות ממשלתית, מדיניות המחוקקים, מדיניות השר, האינטרסים של "טובת הציבור" ואינטרסים של אספקת שירותים חיוניים לציבור),
שיקולים המוגדרים בחוק התקשורת, בעיקר בסעיף 4 לחוק על כל תת-סעיפיו, אבל גם בסעיפים רבים אחרים בחוק ובתקנות, שלא זה המקום לפרט אותם. ספציפית לגבי yes השיקולים של השר והמועצה (מועצת הכבלים והלווין) נמצאים בסעיפים 6מו עד 6נא ובמיוחד סעיף 6נ.

משום מה, פרשנים וכתבים מלומדים (יש הרבה), סבורים, שהתפקידים, האחריות והסמכויות של "הרשות לתחרות" (הרשות להגבלים עסקיים) הם התפקידים, הסמכויות והאחריות של משרד התקשורת ושר התקשורת, ובכלל זה, כפי שציינתי: לפקח על העברת מניות לרבות "מניות שליטה", לפקח על פעילות המונופול בזק אם הוא אנטי-תחרותי, לפקח על פירמידת בזק כ"קבוצה ריכוזית" - אם היא פוגעת בתחרות.

זה לא רק שלא נכון, זה שקר גס, כי החוקים הללו (חוק הגבלים עסקיים, שנקרא כיום חוק התחרות וגם על-פי חוק הריכוזיות), גלויים לכל אחד באינטרנט וקיימים באתר הכנסת והם כתובים בעברית והתלוו לחקיקה הזו הרבה הסברים במהלכי החקיקה ודיונים בכנסת בהם הוסבר הכל מכל. רק העצלנים, ממציאי חוקים שאינם והחולמים בהקיץ, לא רצו לקרוא את זה ולהבין את הנושאים החשובים והקריטיים הללו.

איך הטעויות והשקרים הללו התגלגלו לתוך חקירת גורמי האכיפה?

כשלא מכירים את המונחים הבסיסיים ברגולציית עולם התקשורת, טועים ומטעים. ככה "נתפר התיק לאיש הלא נכון". ההודעה הרשמית של משטרת ישראל ושאר הגורמים, שהיו מעורבים בחקירה (רשת ניירות הערך בליווי פרקליטות ת"א) פורסמה ביום 2.12.18 (מפורטת בהודעה רשמית כאן25), וכללה כמה שגיאות מאוד חמורות, שמובילות לטעויות בהבנת חומר החקירה, ואציג רק 2 מהן:

א. שר התקשורת לא אישר ולא מאשר שום "מיזוג":

ראש הממשלה ושר התקשורת נתניהו לא חתם על שום מיזוג בזק-יס.

מהיכן המשטרה המציאה את זה?

אין דבר כזה וגם לא יכול להיות דבר כזה. אין בכלל חוק כזה.

זאת, כי בחוקי ובתקנות התקשורת אין בכלל המונח "מיזוג" ובנוסף - בזק בכלל לא הגישה שום בקשה לשום דבר באותה עת ולכן היא בכלל לא חלק מהחלטת \ אישור רה"מ ושר התקשורת.

המסמך של נתניהו נמצא כאן26 ואין בו שום דבר כזה. האם המשטרה והפרקליטות לא יודעים לקרוא עברית?

זה המסמך היחיד שנתניהו היה מעורב בו (וחתם עליו), בסוגיות הרגולציה על החברות בקבוצת בזק, בכל הקדנציה שלו כשר תקשורת.

יש במסמך הזה רק אישור "העברת אמצעי שליטה" ל-yes ברישיונות של yes (יש לה 2 רישיונות המפוקחים ע"י מועצת הכבלים והלווין). זה הכל. שום דבר אין מעבר לזה.

דהיינו: זה אישור של "העברת בעלות" (דוגמת "העברת בעלות על רכב"), שזה עניין טכני - רגולטורי בלבד, ברישומים של בעלי המניות, ברישיון של yes.

ב-2015 הנושא של "מיזוג" (במובן של חוק החברות, כלומר: בליעת yes לתוך בזק תוך ביטול כל חומות ההפרדה המבנית וחיסול קיומה של yes כחברה נפרדת), בכלל לא עמד על הפרק. זה היה עניין תיאורטי בלבד, לעתיד לבוא, בלי שאיש יכול היה לדעת מתי העתיד הזה יבוא ויתממש (ועד היום הוא לא בא וגם לא עתיד לבוא, בטווח הזמן הנראה לעין).


עניין זה גם נדון והודגש בצורה מאוד ברורה בתימלול של הדיון במועצה, מסמך חשוב ביותר, שגורמי האכיפה בכלל לא התעניינו בו (כאן27 וכאן28).

ב. אין דבר כזה "רגולציה מיטיבה": עם התפתחות החקירה בוצעו מאות פעולות חקירה, וכן נחתמו הסכמי עדי מדינה עם שני חשודים – שלמה פילבר וניר חפץ, אשר חשפו התנהלות פסולה בין נתניהו לאלובייץ' בשני צירים מרכזיים: הטיית הסיקור התקשורתי תמורת רגולציה מיטיבה.

רגולציה היא רגולציה והיא לא יכולה להיות רעה או טובה (או מיטיבה).

רגולציה טובה או מיטיבה אלו מינוחים מטעים של העיתונות, פרשנות חופשית של עיתונאים, לא של עולם הרגולציה ועולם המשפט בכלל והמשפט הפלילי בפרט.

הרגולציה יכולה להיות פסולה - פלילית או לא (דהיינו: פלילית - פסולה או להפך: תקינה, חוקית וסבירה).

שימוש במונח שאין לו שום אחיזה בשום חוק ("רגולציה מיטיבה"), ואף אין למונח הזה שום אחיזה, אולי באיזו תקנה, מסמך מדיניות שר התקשורת, החלטות הכנסת והממשלה, או אולי ברישיון, היא, כעולה מסדרת הכתבות שפורסמו, חלק בלתי נפרד מהליך "תפירת התיק לאיש הלא נכון".


לסיכום הנספח:

"מיזוג" בפרשת "תיק 4000" הוא מונח מקצועי שקיים רק בלשון של רשות ההגבלים העסקיים, שמשמעותו העיקרית היא: העברת מניות מיד ליד, ובלשון המקצועית של משרד התקשורת זה נושא אחר לגמרי הנקרא: "העברת אמצעי שליטה", או "העברת שליטה", או בקיצור: "שינוי בעלות" (כמו "שינוי בעלות" על בית או רכב).

במשרד התקשורת תהליך שינוי הרישוי עקב "שינוי בעלות" לא נוגע בכלל לכסף או לשווי המניות או לגובה העסקה. זה רק שינוי רישום שם המחזיק במניות, לרבות "מניות השליטה", מה שרשום ברישיון של החברה שאצלה נדרש ביצוע השינוי הזה ברישום, ולכן מה שמבוצע במשרד התקשורת זה רק שינוי השם, בין הקונה למוכר, ברישיון הספציפי של בעל הרישיון, בו נדרש לבצע את השינוי הרישומי הזה. זה עניין טכני-רישומי בלבד.

אולם, הפעולה הזו (של העברת רישום בין מחזיקי מניות שליטה) ברשות ההגבלים העסקיים, נקראת "מיזוג" והשם הזה "תפס" בציבור ובכלי התקשורת, כי הוא מונח קליט, אך מאוד מטעה.

זאת, כי אין כאן שום "מיזוג" (במובן של בליעת חברה א' לתוך חברה ב'). יש כאן רק מצב של מכירת "מניות" ו"מניות שליטה" בין אנשים, או בין חברות, והעברת המניות הללו מיד ליד. זהו.


פירוט רשימת הפרקים בסדרה החדשה שפורסמה על-ידי בעניין "תיק 4000":
  • המסמכים בנושא בזק-yes (תיק 4000) מוכיחים "תפירת תיק" לאיש הלא נכון!
  • פצצות בתיק 4000: האם היו בכלל התנגדויות למיזוג בזק-יס?
  • הבנתם? פרוטוקול מיזוג בזק-yes לא שימש כחומר חקירה בתיק 4000.
כמה פרקי רקע חשובים, שהקדימו את הסדרה הזו, וששימשו כבסיס ונקודת מוצא לחשיפות הטריות והחדשות:
הבדיחה ששמה: תביעה ייצוגית כנגד אתר "וואלה!" ש"הטעה את קוראיו"

המחבר הוא מבכירי הכתבים בישראל בתחומי ה-ICT, בעל ניסיון מקצועי רב שנים. כתב חוקר, לוחם ללא כל פשרות לשקיפות, הוגנות ואמינות בתחום דיווחי התקשורת וההיי-טק. אבי וייס הוביל בשש השנים האחרונות (שהסתיימו בתחילת 2013) את תחומי הסיקור, המחקר והעריכה של האתר המוביל – TheCom (לשעבר), והיה אף הרוח החייה במסגרתו.
תאריך:  15/02/2019   |   עודכן:  17/02/2019
אבי וייס
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
תיק 4000: הטעיית הציבור נמשכת
תגובות  [ 5 ] מוצגות   [ 5 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
ארי כספי
15/02/19 08:08
 
שמ
15/02/19 12:28
 
ה.א
16/02/19 07:14
 
שמ
16/02/19 15:16
2
קורןנאוה טבריה
2/09/19 17:31
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  פרשת נתניהו-בזק
פרקליטי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, פנו (יום ד', 23.1.19) אל היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בבקשה שיורה לפתוח בחקירה של ההדלפות מחקירת ראש הממשלה.
23/01/2019  |  איציק וולף  |   חדשות
מפלגת הליכוד פרסמה תגובה, בשמו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ולפיה הפרסום הערב (יום ב', 21.1.19) בחדשות 12 אודות התכתובות שבין שאול אלוביץ' לאילן ישועה שכללו עדויות על האופן שבו ביקש נתניהו להשפיע על הסיקור באתר וואלה לא מעיד על יחסי שוחד אלא דווקא מגן על נתניהו מפני טענות אלה.
21/01/2019  |  איציק וולף  |   חדשות
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שב ותקף (מוצ"ש, 5.1.19) את "ריצת האמוק", כלשונו, בנוגע למהירות שבה מנסים לטענתו בפרקליטות להמליץ על כתב אישום בכפוף לשימוע בפרשת בזק-וואלה (תיק 4000).
05/01/2019  |  עידן יוסף  |   חדשות
היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, מגיב לטענות ראש הממשלה, בנימין נתניהו, על כך שפרסום החלטות בנושא תיקי החקירה נגדו יהיה פגיעה בדמוקרטיה. לדבריו, מדובר בטענות חסרות בסיס.
03/01/2019  |  איציק וולף  |   חדשות
"עשינו ונמשיך לעשות כל מאמץ לסיים את הטיפול בתיקים בעניינו של רה"מ בהקדם ובאופן מעמיק", כך אמר היום פרקליט המדינה שי ניצן בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס". ניצן התייחס להתקדמות בתיקי ראש הממשלה בנימין נתניהו. "כידוע, לפני מספר שבועות פורסמה המלצת המשטרה ורשות ני"ע בתיק 4000 ותיק החקירה הועבר לפרקליטות בשלמותו. כמו-כן, סמוך לאותה עת סיימה המשטרה לבצע את השלמות החקירה בתיקי 1000 ו-2000. בעבר הבהרנו שאנו נעשה כל מאמץ ללמוד את כל התיקים וללמוד את כל הראיות בהקדם האפשרי. בשבועות האחרונים הועברו אלי טיוטת חוות דעת בשלושה תיקים אלה מפרקליטות מיסוי וכלכלה, לאחר לימוד יסודי של חומרי החקירה. ההכנה של חוות הדעת החלה עוד לפני העברת ההמלצות כי הפרקליטות ליוותה את החקירות, אך הליבון הסופי העובר רק עכשיו. בחודשיים האחרונים קיימתי פגישות אינטנסיביות עם הפרקליטות וליבנתי שאלות משפטיות וראייתיות שונות. בדיונים השתתפה ליאת בן ארי, סגנה יונתן תדמור, יחד עם הצוותים המטפלים בתיקים השונים וכלל הרלוונטיים מהפרקליטות.
19/12/2018  |  מתן ברניר  |   חדשות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
אלי אלון
אלי אלון
בתי העלמין הקיבוציים, לרוב מטופחים ומגוננים בצמחי ושיחי נוי ובעצים מצילים    בסך-הכל ניתן לקבוע כי בתי העלמין הקיבוציים מטופחים יותר מאשר בתי עלמין אחרים
עידן יוסף
עידן יוסף
החופשי חודשי ב-42 שקל ש"מוכרת" שרת התחבורה לתושבי אילת ייטיב רק עם מי שיסכים להיות "כלוא" בתוך העיר    בפועל, אילתי שירצה להגיע לעיר אחרת בארץ יידרש לשלם 305 ש"ח - יותר מפי 2.7 מאשר...
טובה ספרא
טובה ספרא
תקופה מסוכנת עם פוטנציאל לעימותים, פעולות טרור ופתיחת חזית חדשה במלחמה. ייתכן אובדן חיים, בעיקר בפעולות הומניטריות. המערכה נמשכת והסכנה מתגברת. הרבה מילים חשובות לזמנים הקרובים שעי...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il