הצומת הוא העם

ראוי עד מאוד לזכור. העתיד, מחכה תמיד כדי לפסוק אם הדרך בה הלכו המאמינים בצדקת התוואי שלהם התבררה כמבוי סתום, כאסון, כמבוא להמשך ובשורה. העבר חתום. אין דרך לשוב אליו. ההווה צמתים, יוצאים ממנו דרומה, צפונה שמאלה, ימינה, על-פי מה שהשכל הישר יכול להניח, על-פי מה שהחזון דוחק, על-פי מה שחלומות מניעים, ואין יודע, אי-אפשר שיהיה מי שיודע, אם השכל הישר של האחד הוא כשכל הישר של זולתו, אם החזון הדוחק הוא האחד ואין חזון אחר אציל שונה ממנו, ואם החלומות שווא ידברו ומאיזה הרהורי לב ישר הראו אותם לחולם. רק העתיד, ולעיתים רק המחר שלאחר מחר, יודעים. ומחר איננו כאן. מחר יהיו כאן ילדינו. נכדינו. נינינו. יהיו בהם שיאמרו אשרינו. יהיו בהם שיאמרו אויה לנו מאבותינו. יהיו בהם שיאמרו למדנו מהם שגם אנחנו בצומת, שגם אנחנו הולכים ממנו אל אשר אדם ישר בוחר ללכת, וגם אנחנו אין אנחנו ישרים כולם באותו יושר, גם אנחנו חולקים מיני חזון, גם אנחנו חולמים מהרהורי לבנו הער.

על כן, בצומת, אדם ישר בוחר התוואי היוצא ממנו, סולל עליו דרך בחלבו ובדמו, לוחם ללכת אל הרוח אליה נושאת אותו לבו, ורואה את רעיו הולכים על-פי תוואי אחר, סוללים גם הם בחלבם ובדמם דרכם, והולכים אל הרוח אליה נושאת אותם אחרת ליבם, והוא אומר להם שלום, לכו בכוחכם, בלעדיי, ואני בכוחי בלעדיכם, ניפגש מחר, ונדע מי בנו, כשל, מי בנו צלח, מי בנו נחסם, מי בנו פרץ.

הצומת הוא של הכל. הוא של הממיינים ושל המשמאילים, של המדרימים ושל המצפינים, של המאמינים ושל הספקנים. הצומת הוא העם. הוא האחים. הוא הכלל. ואסור, על-פי המוסר הבסיסי ביותר, על-פי ההגינות האחת המחייבת ציות, לעקור את שלטי הדרכים של אלה הבוחרים ללכת על-פי חיצי הכיוון שבהם באמונה אם אינם כשלטי הדרכים של אחרים ההולכים באמונה. אל ילך איש על-פי שלטים צבעוניים, שלטים מפתים, שלטים מדיחים, שלטים השבים אל עצמם.

אלה שלטי סרק ועתים שלטי זדון. אבל ילך כל איש ישר על-פי אמונתו ויכבד כל איש אמונת זולתו פן הצומת לא יהיה צומת אלא כיכר של גינויים ושל כינויים ושל פסילות ושל חסימות ושל מרחב פתוח שכולו פקק, שאין ממנו מוצא, ואפילו יש ממנו מוצא אחד, אחד בלבד, כי גברתנים אטמו כל דרך אחרת, צומת שיש ממנו רק מוצא אחד גם הוא פקק.

ועל כן, במוחלט המכבד את הספקנות, בכניעה לעובדה החותכת כי אדם נבחן על-פי האחריות שהוא מקבל על עצמו ביושר לבחור, ושאחריות זאת חלה גם על אדם הבוחר ביושר אחרת, נחייה את היחד בכבוד הדדי. חיינו תלויים במה שקורה בצומת, כי ממנו אנחנו יוצאים, ואם חלילה בו אנו רומסים זה את זה, אנחנו נדונים להיתקע בו עם גדול בלתי אחראי לגורלו, ששום מחר לא יסלח לו. חלילה.