אלדד קובלנץ מנכ"ל תאגיד השידור הציבורי חייב ללכת הביתה. ההתרשמות היא שמועצת תאגיד השידור הציבורי מבקשת לבצע מחטף ולהאריך את כהונתו של קובלנץ עוד לפני הבחירות.
אם יש בקרב חברי מועצת התאגיד מי שחושב שהנחיותיו של
מבקר המדינה הן בגדר המלצות בלבד, כדאי שייקח בחשבון שהוא עלול להיקלע לצרות גדולות. מבקר המדינה אוחז בידיו טיוטת דוח חמורה ביותר על תאגיד השידור הציבורי, שמתבססת על תחקיר של
עיתון הארץ, לפיה ניהל לכאורה תאגיד השידור הציבורי רשימות שחורות ופעל על פיהן.
החשד שהתבסס לדעת המבקר הוא שהתאגיד לא קיבל לעבודה עובדים של
רשות השידור, ששמם נזכר ברשימה שחורה שהוכנה בתאגיד. על-פי החשד, התנהל בעת קבלת עובדי רשות השידור משחק מכור למראית עין. העובדים זומנו לראיונות עבודה שנעשו כביכול כדי לקלוט אותם בתאגיד, אבל לכאורה היה מדובר במצג שווא, וההנחיה הייתה שלא לקלוט את העובדים ששמם הוזכר ברשימה השחורה.
בידי המבקר עובדות מוצקות בידי מבקר המדינה השופט
יוסף שפירא עדויות מוצקות שעליהן הוא מתבסס, לפיהן לא ניתן היה בתאגיד לסטות מהרשימה בעת קבלת עובדים. המבקר הצליח להשיג גם מסרונים שבהם מנחה לכאורה עובדת בכירה בתאגיד, סמנכ"ל בכיר שלא לסטות מהרשימה השחורה.
ארגון העיתונאים פנה למבקר המדינה וליושב-ראש מועצת התאגיד גיל עומר, שעומד בראש הוועדה לאיתור מנכ"ל חדש, בדרישה לעצור את תהליך הבחירה אבל גיל עומר דחה את הבקשה על הסף.
לנושאי משרה בתאגיד ציבורי, כמו גם לחברי מועצת התאגיד, יש אחריות ישירה לביצוע עבירה, כשם שיש להם אחריות ישירה כאשר הם מפרים את חובת הפיקוח. אבל בכך לא מסתיימת האחריות. לחברי המועצה יש גם אחריות עקיפה, המוכרת גם בשם אחריות שילוחית במקרה של עבירה שמתבצעת בתאגיד. כך למשל, חשופים חברי מועצת התאגיד לתביעות אישיות לפי סעיפים 423 ו-425 לחה"ע בכל עניין הנוגע לרישום כוזב במסמכי תאגיד ולמרמה והפרת אמונים בתאגיד.
ניתן להטיל אחריות פלילית על חברי מועצת התאגיד גם על-פי תורת האורגנים. כאשר קיים קשר בין העבירה לבין תפקיד האורגן בתאגיד, או שלחברי מועצת התאגיד הייתה כוונה להיטיב עם התאגיד (בדיני חברות, אורגן הוא אדם או גוף או מספר בני אדם שפועלים במסגרת החברה. כאשר אורגן ניהל את החברה תוך נטילת סיכון בלתי סביר, ניתן למשל לחייב את האורגן אישית בחובות החברה, או בדרך של הטלת אחריות אישית על אורגן שפעל בדרך לא ראויה).
אחריות שילוחית ברורה החוק קובע במפורש: נעברה עבירה בידי תאגיד (לפי החוק בו קיימת האחריות השילוחית), ניתן להאשים בה גם נושאי משרה בתאגיד. החוק אינו עורך אבחנה בין יחיד לתאגיד, ולכן לרוב תוטל אחריות פלילית אישית לביצוע העבירה על נושאי משרה בתאגיד.
בעניין זה קיימת מגמה לאכיפה מוגברת כאשר פסק דין של בית המשפט העליון, ברע"פ חברת מודיעים, עוסק באחריות נושא משרה בתאגיד "בצד האחריות האישית של התאגיד בפלילים קיימת האחריות האישית של בני אדם הפועלים בתאגיד... עצם העובדה שפלוני פועל כאורגן של התאגיד, אינה משחררת אותו מאחריות פלילית לה היה נתון לולא פעל כאורגן. ההוראות המיוחדות בעניין נושא משרה אינן מעניקות חסינות לנושא המשרה. נהפוך הוא: הן מרחיבות את האחריות, ומטילות עליו אחריות גם במקום שלולא הוראות אלה לא היה אחראי אישית בפלילים".
לו הייתי חבר מועצת תאגיד השידור הציבורי, לא הייתי ישן טוב בלילה כשהייתי קורא את סעיף 252א' לחה"ע: בו נקבע חד-משמעית: "לא ישלם תאגיד במישרין או בעקיפין קנס שהוטל על זולתו...." ובמילים פשוטות יותר, אין להעמיד לנושאי משרה בתאגיד ביטוח או שיפוי בגין קנס על עבירות פליליות.
במאמרו של ד"ר
יובל קרניאל, מחבר הספר "הפרת אמונים בתאגיד: במשפט האזרחי והפלילי", על אחריות פלילית של תאגידים, נאמר במפורש כי "לצד הגישה המטילה אחריות ישירה על התאגיד, בשל מעשיהם של האורגנים ובהמשך לה, התפתחה ויושמה החקיקה הקובעת כי לאחר שנקבעה אחריותו הפלילית של התאגיד לעבירה פלילית, יש להטיל גם אחריות פלילית גם על נושאי משרה שונים בתאגיד. אחריות פלילית זו מוטלת במקרים רבים שלא על בסיס אשמה פלילית רגילה, וללא צורך בהוכחת מחשבה פלילית".
עמדת בית המשפט העליון בית המשפט העליון קבע כי ניתן להטיל אחריות פלילית על נושאי משרה בתאגיד, גם במקרה בו התאגיד עצמו היה זה שביצע את המעשים הפליליים, וזאת מכוח אחריותם השילוחית של נושאי המשרה.
לו הייתי חבר מועצת התאגיד לא הייתי מסתפק רק בחוות דעתה של היועצת המשפטית של התאגיד, והייתי מבקש לקבל חוות דעת נוספת בלתי תלויה. החוק בעניין זה ברור וחד-משמעי, וחברי מועצה שלא יצייתו לו או ינהגו בניגוד לחוק, צפויים לעונשים אישים וגם לקנסות שהם ייאלצו לשלם מכיסם.
חברי המועצה אינם יכולים להתעלם ממבקר המדינה, הם אינם יכולים שלא להישמע לו, כשם שהם אינם יכולים לבחור מנכ"ל לתאגיד, כאשר מבקר המדינה מביא לידיעתם כי נפל לכאורה דופי בהתנהלות אותו מנכ"ל.
אותי מעניינת במיוחד דעתה של עו"ד ד"ר
אורנה דויטש שקולה לא נשמע. לא ברור איך עו"ד דויטש, חברת מועצת תאגיד השידור הציבורי - שצמרת עולם המשפט חגגה את הוצאת ספרם המשותף שלה ושל בעלה, הפרופסור מיגל דויטש, במעמד נשיא בית המשפט העליון באותה עת
אהרן ברק - רואה את הדברים.
לא ברור גם איך דויטש, שנחשבת משפטנית מוערכת, מוכנה להיות שותפה לדרך שבה מתנהלת בחירת המנכ"ל החדש בתאגיד מבלי שקולה נשמע. ניסיונה המשפטי בצד היותה שומרת סף מתוקף מעמדה הציבורי ותפקידה בתאגיד, מחייבים את התערבותה והפעלת סמכותה בהקדם האפשרי.
אני רוצה להאמין שעורכת הדין דויטש, שנשיא העליון אהרן ברק אמר על בעלה ועליה כי הספר שכתבו יחד "הוא ניתוח משפטי במיטבו", תשכיל לנתח גם את המצב המשפטי המורכב שבו נמצא תאגיד השידור הציבורי, המנסה לבצע לכאורה מה שנראה כמחטף, ולמנות את אלדד קובלנץ למנכ"ל בניגוד לעמדת מבקר המדינה.
לא חובה לבחור מנכ"ל קבוע אני משוכנע שנסיונה ובקיאותה של עו"ד ד"ר אורנה דויטש לא יאפשרו למועצת התאגיד לפעול בניגוד להמלצות המבקר והנחיותיו, גם אם יושב-ראש התאגיד גיל עומר חושב אחרת.
התאגיד אינו חייב לבחור מיד מנכ"ל קבוע. בנסיבות העניין יכול להיבחר גם מנכ"ל זמני, כפי שהיה ברשות השידור, כשהשר הממונה
אהוד אולמרט, בחר ביאיר אלוני למלא את התפקיד עד בחירתו של מנכ"ל קבוע. כך למשל, מילא מנכ"ל זמני את התפקיד במשרד התקשורת עד שנבחר מנכ"ל חדש. במשרד ראש הממשלה ממלא ראש הסגל את תפקיד מנכ"ל המשרד באורח זמני, וגם
הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו התנהלה עד לאחרונה באמצעות מנכ"ל זמני.
אני רוצה להאמין שעו"ד דויטש תבהיר למנכ"ל התאגיד כי הוא חייב לנקוב בשמם המפורש של מחברי הרשימה השחורה. הם אינם יכולים להיות עובדי התאגיד, וגם לא לכהן במועצה המפקחת על תאגיד השידור הציבורי. סירובו של המנכ"ל לנקוב בשמות המעורבים בהכנת הרשימה פוסל את קובלנץ מלהמשיך ולמלא את התפקיד.
לא ברור מדוע מסרב מנכ"ל התאגיד אלדד קובלנץ לחשוף את זהותו של מחבר הרשימה. קובלנץ אינו מנהל עסק פרטי, ואינו יכול לעשות ככל העולה על רוחו. גיל עומר, שהוא יושב-ראש התאגיד, הוא האיש שמתפקידו להניף דגל אדום, ולהזכיר לקובלנץ כי מדובר בניהול תאגיד שידור ציבורי ולא בעסק פרטי משפחתי.
צריך להיות ברור. אם יוכח שהמנכ"ל קובלנץ והתאגיד פעלו על-פי רשימה שהכין אחד מעובדי התאגיד, או מי שנושא בו במשרה ציבורית בעת הזאת, ברור לכל שהאיש אינו יכול להמשיך לשאת בתפקידו ועליו לתת את הדין על המעשה החמור.
אם נכונה הטענה שעל פיה הרשימה השחורה חולקה לכאורה לקבוצות, כאלה שחובה להעסיק, כאלה שאפשר להעסיק בלית ברירה, וכאלה שאין להעסיק בשום מקרה, הרי שמדובר בעניין שחייב להיחקר ביסודיות, תוך הסקת מסקנות אישיות נגד כל המעורבים בכך.
העובדה שבעת הזאת משרד התקשורת, המופקד על התנהלותו התקינה של התאגיד, נמצא על פרשת דרכים, כאשר השר הנוכחי
איוב קרא, לא ימשיך בתפקידו, אינה צריכה למנוע מהרגולטור למלא את תפקידו.
החוק ברור וחד-משמעי גם לגבי התנהלותו של יושב-ראש תאגיד. גם טיוטת ביקורת של דוח זמני יפה לעניין זה, כשמבקר המדינה מבהיר שהיא אינה מאפשרת להביא לבחירת מי שהדוח הזמני עוסק בו.
אם למבקר המדינה נותרו שיניים, אין ספק שהוא יעשה הכל כדי לאכוף את החוק, ולא יאפשר לחברי מועצת התאגיד לפעול בניגוד להנחיותיו.
