ספין זה ספין. אבל ספין יכול להפוך בקלות לידיעה. נהוג לעשות שימוש בספינים במערכת הפוליטית אבל לא רק בה. בסוף השבוע היה מי שהריץ ספין פוליטי ברשתות החברתיות וזה לא מקרי.
ראש הממשלה קיבל עשרים ושמונה ימים מנשיא המדינה להקים את ממשלתו החמישית. בעלי ענין הריצו ברשתות החברתיות "ספין" על הרכבה הצפוי של הממשלה.
במסגרת הספין הופצה טבלה שבה שובצו שרי הממשלה החדשים. הספין הוא הגיוני, ומרבית השיבוצים כנראה צפויים. הוא נועד כנראה לעיניו של ראש הממשלה, שאחראי על שיבוץ השרים בממשלתו החדשה, ואין כמו רעיון טוב שיכול להפוך למציאות.
מה שעשה או עשו יוצרי הספין, הוא ניסיון ליצור עבור ראש הממשלה נייר עבודה בסיסי והגיוני, שאם ראש הממשלה יבחר לאמץ רק חלק ממנו וזה יהיה במקרה החלק המועדף על יוצרי הספין, ברור שהם יצאו נשכרים ושיחקו אותה בגדול.
כך תראה הממשלה החדשה על-פי הספין שרץ ברשתות החברתיות: יושב-ראש הכנסת יולי אדלשטיין. יושב-ראש הקואליציה
דוד ביתן, יושב-ראש ועדת חוץ וביטחון
יואב קיש, שר החוץ ישראל כ"ץ. שר הביטחון
אביגדור ליברמן. שר האוצר
משה כחלון. שר החינוך
רפי פרץ. שר המשפטים
יריב לוין. שר הבריאות
יעקב ליצמן. שר הפנים והשר לפיתוח הנגב והגליל,
אריה דרעי. שר הכלכלה והתעשיה
אלי כהן. שר התחבורה
גלעד ארדן. השרה לביטחון הפנים
מירי רגב. שר העלייה והקליטה
עודד פורר. השר להגנת הסביבה
זאב אלקין. השר לשיתוף פעולה אזורי
צחי הנגבי. שר האנרגיה
יובל שטייניץ. שרת התרבות
גילה גמליאל. שר המדע
אופיר אקוניס. שר החקלאות
יואב גלנט. שר השיכון
בצלאל סמוטריץ. שר הרווחה חיים כ"ץ. שר התיירות
גדעון סער. שר התקשורת
אמיר אוחנה. שר המודיעין וההסברה
אבי דיכטר. שר הדתות
איציק כהן או
משולם נהרי. השר לשוויון חברתי דוד אמסלם, שרת התפוצות ציפי חוטבלי, והשר לענייני ירושלים
ניר ברקת.
השיבוץ הגיוני. רק לא ברור האם את הספין יצר מי שמעוניין להשתלב בממשלתו החדשה של נתניהו, או שהספין הוא פרי יצירתם של אנשיו של ראש הממשלה, שמבקשים להכין את בעלי הסיכויים הטובים לשבת ליד שולחן הממשלה החדשה למה כדאי לצפות.
לא חלפה יממה והעיתון "
דה מרקר", אימץ את הספין. הוא הכניס בו כמה שינויים קלים ביותר, וספין הבוקר של הרשתות החברתיות הפך לידיעה עיתונאית של ממש אחר-הצהריים, וזכה למקום חשוב בעיתון חשוב.
על כמה מחברי הכנסת המיועדים לתפקידי שרים אין כנראה מחלוקת. בכמה משרדים שנחשבים מבוקשים יתקל ראש הממשלה בבעיות לא פשוטות מצד שותפיו העתידיים, שיודעים שעבור הקואליציה של נתניהו כל קול הוא קול חשוב וזה בדיוק הזמן ללחוץ עליו.
ראש הממשלה יעדיף בראש ובראשונה לפתור את הפלונטר עם שותפיו לקואליציה, ורק אחר כך לדאוג לשיבוצם של שרי הליכוד הנמצאים ממילא בכיסו. נתניהו, שמכיר את כולם, יודע היטב שהוא מוקף בעדת חנפנים שכל רצונה הוא לקבל נתח מהעוגה, כאשר את הנתחים המשמעותיים הוא יהיה חייב לתת למי שאינם תלויים בו פוליטית או
מפלגתית.
לנתניהו ברור שאף לא אחד ממי שהיו שרים בממשלתו הקודמת, יערוק או יעזוב את הליכוד, ולכן רק טבעי שהוא יפעל לרצות בראש ובראשונה את שותפיו העתידיים החדשים והישנים.
ראש הממשלה יודע שלא כל המועמדים לתפקיד שרים יהיו שבעי רצון ממה שיוצע להם. ייתכן שיהיו בודדים שיפגינו שרירים, ויודיעו שהם מוותרים על התפקיד. נתניהו אינו מודאג, הוא יודע שעל כל שר שלא יביע שביעות רצון, או שידחה את ההצעה שמוצעת לו, יתמודדו חמישה חברי כנסת שיסכימו לקבל כל תפקיד שיוצע להם ובלבד שיצטרפו לשולחן הממשלה.
נתניהו, נכנס לממשלתו החמישית כשהוא מודע היטב לכוחו הפוליטי ולתמיכה הגדולה שלה הוא זכה. כהרגלו הוא מסתכל אל העתיד. עד עכשיו הוא התנהל כאומן שחמט שלא נופל מגארי קספרוב, שהיה אלוף העולם בשחמט בשנת 1985 והגיע לדרגת רב אמן.
נתניהו, נחוש להראות למתנגדיו בליכוד מי יישאר על לוח השחמט בצריח, ומי יהיה בקרוב רק חייל. הכל תלוי בעוצמת המרד אם יהיה כזה בקרב שרי הליכוד.
לנתניהו אין הרבה ברירות, הוא חייב לעמוד בלוח הזמנים שקצב לו הנשיא והוא יעמוד בו. השאלה היא האם לחוסר שביעות הרצון של מי שיקופחו יהיה משקל - לדעתי לא.