היום לפני 56 שנה, ב-27 באפריל 1955, נחשף לראשונה תת-המקלע שיהפוך מאוחר יותר לכלי הנשק המזוהה ביותר עם צה"ל - העוזי.
העוזי תוכנן על-ידי אדם צנוע ונחבא אל הכלים - עוזיאל גל (2003-1923) שהתבסס בתכנון הכלי על מכונת ירייה צ'כית - M23/25. על פיתוח העוזי זכה גל בצל"ש מהרמטכ"ל דאז, משה דיין וב-1978, שנתיים אחרי שעבר להתגורר בארצות-הברית, זכה גל בפרס ביטחון ישראל על פיתוח העוזי.
בצה"ל חששו בתחילה להזמין אותו, אך לאחר בדיקות קפדניות וניסויים רבים יוצרה ב-1954 סדרה ראשונה של 700 כלים. מאז יוצרו יותר מ-1.5 מיליון תת-מקלעי עוזי.
הראשונים שזכו להשתמש בתת-המקלע היו לוחמי הצנחנים, ועד מלחמת ששת הימים היה העוזי לנשק הקל העיקרי של צה"ל. בעקבות נחיתותו בקרבות מלחמת יום כיפור למול המצרים והסורים שהיו חמושים ברובה קלצ'ניקוב, הוחלט להוציאו מהשירות ולהחליפו ברוס"ר (גליל).
עוזי גל נפטר אחרי מחלה קשה, כשהוא בן 79. גם בימיו האחרונים עבד על פיתוח אקדח חדש, שאמור היה לחולל מהפכה בשוק הנשק העולמי.
כיום העוזי במערך המבצעי, משמש בעיקר יחידות מיוחדות ללוחמה בטרור, בשל מהירות הלוע הנמוכה, וקוטר הקליע הגדול שלו, שמאפשרים פגיעה בעלת אבחנה גבוהה ובעלת כושר עצירה גבוה.
אפיון
קוטר: לעוזי קנה בקוטר פנימי של תשעה מילימטר;
מהירות לוע: נמוכה יחסית לתתי-מקלע נפוצים;
טווח יעיל: נמוך יחסית;
אורך עם קת סגורה/פתוחה: 63/43 ס"מ;
משקל: 3 ק"ג.
